עונש

highstshfj • 15 באוג׳ 2019

למה לא הגבתי? כי התגובות, בדומה לכאן, היו מאד שיפוטיות.

ArchAngel​(שולטת) • 15 באוג׳ 2019

מלבד התגובה שלי כאן (ושל קנדי, אבל זו באה אחרי), כולם הגיבו לך בתגובות מאוד ענייניות, חלקן היו מאוד ארוכות ומנומקות, ולא התחייסת לאף אחת מהן.
האישה שהגיבה נגד ההנחה שלי, והאישה שעשתה לה לייק, שתיהן הגיבו לך בצורה כזו מושקעת ופשוט לא התייחסת לאף עצה או נקודה שהעלו בפנייך.
גם בפוסט ההוא, היו אנשים שהגיבו לך לגופו של עניין בלי שיפוטיות וניסו לייעץ מה לעשות, והם לא זכו למענה.

highstshfj • 15 באוג׳ 2019

אכנס לשם ואראה, הסיבה שהחשבון הושבת היתה שהרגשתי מבוקרת ונשפטת, אז ברחתי.
עכשיו ניסיתי לחזור, זה הכל.

ArchAngel​(שולטת) • 15 באוג׳ 2019

ראשית, ברוכה השבה.
מה שאת חווה כביקורת, זה האופן שבו אנשים מפרשים את הפוסטים שלך- כבר שני פוסטים רצף (ולא רק אני).
אנחנו נמצאים בקהילה כזו שבה יש מלא חוסר כנות, שבה הרבה פטשיסטים לא מסוגלים לכבד גבולות ומנסים לגייס אנשים לפנטזיות שלהם במסווה של "אני רק שאלה" וטריקים אחרים.
כשפרופיל זר כותב שאלה שהיא או עמומה או מתבססת ברובה על תיאור פורנוגרפי- זה מדליק נורות אדומות.
זכותך כמובן לכתוב איך שאת רוצה, פשוט זה לא בהכרח יתפרש כפי שאת מתכוונת לזה.

Erykah • 15 באוג׳ 2019

התייחסת ל"כולם" אבל אני אענה בשם עצמי בלבד.
לא ברור לי למה את מניחה בכזה בטחון שאם בחרתי לענות ברצינות זה כי לא ראיתי / פספסתי משהו שאת לא פספסת וראית, ובנוסף עוד מרגישה את הצורך להסביר לי למה אני טועה בהנחה שאת החלטת שהנחתי, או האמת אפילו (אפרופו השקעת זמן בתגובות רציניות) למה את משקיעה זמנך בלכתוב תגובה שכל מהותה היא לומר לאנשים שהתגובה שלהם הייתה השקעת זמן מיותרת.
אז אני אשקיע עכשיו עוד קצת זמן כדי לעבור איתך על נקודות שע"ב תגובתך אני חושבת ש*את* פספסת שדרכן אולי תצליחי להבין למה הגבתי ואת את אופן התגובה שלי (ספויילר: פספסתי משהו שאת לא או לא הבנתי משהו שאת כן - לא בין הסיבות ו/או הגורמים):

1. השאלה, הנושא והחשש בסיטואציות כאלו או דומות - הן אמיתיות ורלוונטיות לא/נשים אמיתיים במרחב הזה - גם אם הסיטואציה והכותבת הספציפית האלו לא.
יש הבדלים בין סוגים שונים של פלטפורמות התקשרות שונות. פורום (בשונה מבלוג או הודעה פרטית), הוא במהותו פלטפורמה "ציבורית" לדיון. כך שגם אם לאחר שקראתי את ניסוח ההודעה והצצתי בפרופיל (מה שעשיתי) לא הייתי מוצאת טעם או ערך בלהגיב לה אם הייתה נשלחת אליי, או שהייתי נתקלת בה בבלוג - בפורום אמיתיות הסיטואציה/האדם לא מהווים שיקול מרכזי בעיניי, אלא נושא הדיון ו/או השאלה. אנשים נכנסים לפורומים וקוראים דיונים, וגם אם פותחת השרשור לא תחזור (עזבי תתייחס או תגיב) אליו בכלל, אני עדיין חושבת שזה נושא שיש ערך ללדון בו והיו לי דברים לומר בנדון, ושנאמרו בדיון דברים חשובים שיכולים להיות רלוונטים לאנשים נוספים/אחרים שחווים דברים דומים ולא בהכרח פתחו שרשור בנושא.

2. "ככל הנראה מדובר בטרול" - וודאות וסבירות הם דברים שונים. את ה"למה" בחרתי להגיב הסברתי בסעיף הקודם. עכשיו, אם החלטתי שהנושא מספיק רציני בעיניי כדי להגיב ברצינות - אני אנסח את התגובה שלי בצורה שמתייחסת ברצינות לסיטואציה מבלי להרגיש צורך לאמוד/לאשש/להפריך או לעסוק בסבירות אמינותה ובטח שבטח בלי הצורך לנסות ולהוכיח את הכותבת או המגיבים לה בנושא הזה.
מעבר לזה (כפי שכבר כתבתי) שבעיניי להאם הפרסום המקורי הוא הטרלה או לא אין משמעות על רלוונטיות הדיון, בדיון רלוונטי אני לא רק שלא רואה את הצורך להתייחס לאופציית ההטרלה, אלא אני רואה צורך בלא לעשות זאת, ויש לזה כמה סיבות:

- זה לא רק לא רלוונטי לדיון, אלא מסיט ממנו, כך שמעבר ללהיות מיותר - זה פוגע במטרה.

- בכל הנוגע ל"עצות", אני כאמור מגיבה עבור כל מי שקורא וזה יכול להיות רלוונטי עבורו, אז ככל שאתייחס ברצינות תגובתי תהיה יותר רלוונטית לאנשים שזה נוגע להם וזה בעיניי הרבה יותר חשוב, ולפחות לדעתי, הערך בלהגיב באופן שמגדיל את הסיכוי לכך שמישהו (כל מישהו) יוכל לקבל ממה שהיה לי לומר מענה שהוא אולי רצה/חיפש או היה צריך (או אפילו בלפתוח נקודה למחשבה שתועיל לו) גדול ועולה בחשיבותו על לצעוק "תראו! הנה טרול".

- ספק. התחלתי בלהתייחס לכך שיש הבדל בין סבירות לוודאות. במקרים שאני חושבת/מאמינה שמדובר בטרול, והדיון עצמו הוא לא כזה שרלוונטי (בעיניי) גם באופן בלתי תלוי בזה, אני פשוט לא אטרח להגיב. אין לי לא את הצורך להסתובב ולצעוק "טרול" בכל מקום שנראה לי שזיהיתי אחד, לא את הצורך להזין את הטרולים בכך שאני מתייחסת אליהם, לא את הרצון לבזבז את הזמן שלי על הדברים האלו ולא את האשלייה שלעשות את זה איכשהו יועיל בדרך כלשהי, ישנה משהו, יציל מישהו מטרולים או כל דבר אחר. אם יש סוג אחד של אנשים שאני מבינה פחות מאשר אלו שבוחרים להשקיע את זמנם בלהטריל, זה את אלו שלא נהנים מהטרלות (כי לא חסרים טרולים שנהנים להטריל אחד את השני ללא סוף) ומשקיעים אנרגיות בלהוכיח טרולים על טרוליותם. הם בפני עצמם יודעים שהם טרולים ובדיוק מה הם עושים, הם רק מחפשים יחס, לריב/לעצבן/להציק ולתת להם מקום ותשומת לב (גם אם שלילית, גם אם עקיפה) זה בסה"כ להזין אותם ולתת להם בדיוק את מה שהם רוצים, להתעסק בשטויות ולבזבז זמן בליפול למלכודת של להשקיע זמן ואנרגיות במישהו שניסה לגרום לך להשקיע בו זמן ואנרגיות בכתיבת תואנת שווא כזו או אחרת, מבלי להבין שהעניין הוא השקעת הזמן והאנרגיות שלך ושאלו הם המטרה והתואנה עצמה היא רק הכלי ולה או להתייחסות אליה ולתוכנה אין שום משמעות עבור הטרול.

אבל התפזרתי, הנקודה (החשובה מבחינתי) פה, היא שגם אם יש סבירות שמדובר בטרול (ואפילו במקרה שהסבירות נראת לי עצומה) ובשקלול שלוקח את זה בחשבון עם הסיבות שהסברתי בסופו של דבר החלטתי ובחרתי שכן להגיב ובצורה רצינית, במידה והכותב אכן טרול אז התגובה שלי פשוט לא רלוונטית אליו (והרי מתוך זה שהגבתי כי חשבתי שיכולה להיות רלוונטית לאחרים הייתי כותבת בדיוק את אותו הדבר גם הייתי יודעת בוודאות שמדובר בטרול ואפילו מכירה אותו אישית). אז באפשרות הזו אין שום דבר שמטריד אותי או מפריע לי. מה כבר יכול לקרות? שאיזה טרול יתבאס שקיבל תשובה רצינית או לחלופין שיהיה מבסוט כי חשב שהצליח "לעבוד" עליי והאמנתי לשטויות שלו? לכאן או לשם או לכל כיוון אחר, חוויתו של הטרול מההטרלה או תפיסותיו/מחשבותיו של טרול לגביי, לא מעניינות או מטרידות אותי אפילו במעט. מצד שני, גם במקרה שבו שמסקנה שהכותב טרול היא המסקנה ההגיונית היחידה, עבור הסיכוי, כל עוד קיים, קלוש ככל שיהיה, שלא מדובר בטרול - אני לא מוכנה לקחת את הסיכון של לכתוב דברים כמו שכתבת.
וזה העניין, שבין וודאות לסבירות יש ספק, הסבירות אומנם עולה ככל שהספק יורד ותלויה בו, אבל וודאות זה מצב של *אין* ספק, אם יש ספק - אין וודאות וזה לא משנה אם הוא פיצפון או ענקי. אין דבר כזה "יותר וודאי" או "פחות וודאי" יש וודאי או לא, כשרק בתוך לא וודאי מתקיימת סקאלה של סבירות.

אני חייתי מספיק חיים כדי לחוות לפחות פעם אחת שבה האמת הסתברה להיות משהו אחר ממה שתיארתי לעצמי, הנחתי, היה נראה לי הדבר ההגיוני ואף המתבקש עד כדי שלא הייתי מעלה על דעתי אחרת. וכשאת מספיק חכמה כדי להבין שלהחכים זה ללמוד ולא לדעת, אז חוויה אחת כזו יכולה להספיק לך כדי להבין שהמציאות כפי שהיא אינה כפופה להגיון שלך וכמה חשיבות יש לספק. וכמה המשמעות של להיות חכמה זה לתת לו מקום ולהתחשב בו, בניגוד ללחשוב בבטחון והחלטיות שאת צודקת.
כי במקרה הזה למשל, אפשר לדון בלי סוף על הסבירויות השונות והסימוכין להן, אבל המציאות היא אחת.

או שהכותב טרול - ובמקרה הזה את צדקת, ומעבר להיותך צודקת - אין לזה שום משמעות, כי (בניגוד למה שהנחת בבטחון כה רב) לא "הארת את עיניי" וזו לא אפשרות שפספסתי או שלא לקחתי בחשבון ולכן הגבתי כפי שהגבתי, אלא היות המגיב טרול מציאות - לא היה משנה כלום מבחינתי. כי במקרה הכי גרוע בזבזתי זמן על לכתוב תגובה רצינית שאף אחד לא יקח ממנה כלום. במקרה הטוב - היה מי שנתקל בתגובה ולקח ממנה משהו או שהיא עזרה לו. במאזן הזה - מוכנה לספוג את האפשרות שסתם בזבזתי את הזמן הזה בשביל ההיתכנות של השניה. אז כך או כך לא נעשה שום נזק ממשי. הטרול יודע שהוא טרול אז עיניו או לא הארת ואני בספק אם הוא הושפע באופן כלשהו מהזיהוי שלך. ובמידה והייתה לתגובה שלך איזושהי תרומה לדיון - אני כשלתי לזהות אותה.
אז סיכום למקרה שהכותב טרול -
אני: אדישה לטרוליות ועדיין מרוצה מהשקעת הזמן והאנרגיות שלי בתגובה, פחות מרוצה מזה שנפלתי ולא הצלחתי להתאפק מלחסוך לעצמי את הזמן של להגיב לך את התגובה הזו.
את: צדקת בזיהוי הטרול (כפיים!), כשלת בניתוח ובהסקת המסקנות שלך לגביי תגובתי.

או שהכותבת לא טרולית -
אני: מקווה שעזרתי, עדיין מרוצה מהשקעת הזמן והאנרגיות שלי בתגובה, פחות מרוצה מזה שנפלתי ולא הצלחתי להתאפק מלחסוך לעצמי את הזמן של להגיב לך את התגובה הזו.
את: טעית, לגבי הכל.
כותבת שאינה טרולית: נשפטה על ידך שלא בצדק בצורה דוחה ומזעזעת, לא רק שביטלת אותה לחלוטין אלא טרחת לפרט בפני כולם למה היא לא מי שהיא באמת. באה כדי לשאול שאלה ולבקש עצה וכתבה מתוך קושי ואת הגבת (רק) כדי לזלזל במי שכן טרח להתייחס בכבוד לשאלה שלה וענה לה כשעל הדרך את מפקפקת באישיות שלה, מעבירה ביקורת ושופטת את בחירת הכינוי שלה, מבטלת את המצוקה שלה ולמעשה במקום מסוים את הלגיטימיות שלה.

ועכשיו אני רוצה לשאול אותך - קלוש ככל שיהיה, האם להיות האדם שאת מסתברת להיות בתרחיש השני, להתייחס ככה למישהו והפוטנציאל שיש בכך להזיק לאותו אדם זה באמת סיכון ששווה לך לקחת בשביל מה? להציל מישהו מ"להשקיע דקה נוספת מלהשקיע מאמץ שישתמשו בו כדי לעשות ביד"? זו באמת נראת לך מטרה מספיק חשובה שתקדש את מה שכתבת ואת הצורה הדוחה, הדורסנית והמבטלת שבה התייחסת לאישה אמיתית, במצוקה, שפנתה לבקשת עזרה?
ובתרחיש שבו זו המציאות, הדיסקליימר שלך בסוף ההודעה הרי לא ישנה שום דבר מהנזק שעשית לבחורה הזו, אלא רק בהרגשה שלך וביכולת הצטדקות שלך כי כסת"חת את עצמך בסייג הזה בסוף, כשגם הדיסקליימר- לא מפחית מהגועל שם שום דבר שאמרת עליה או האשמת אותה בו, אלא רק מתנצל על זה שהסקת שהיא טרול ולא אישה אמיתית. מה שהופך את זה אפילו לקצת יותר גרוע, כי זה סוג של לומר, אם טעיתי ואת כן אישה אמיתית, סליחה שקראתי לך טרול, פשוט לא הייתי מסוגלת לדמיין שדבר דוחה ומזעזע כמוך יכול להיות אמיתי.

אז בלכתוב לך את התגובה הזו לקחתי סיכון לא חכם, כי לדעתי הסבירות הגבוהה יותר היא שבאמת בזבזתי את זמני לשווא. אבל את יודעת מה, אם קיים סיכוי שתביני את חשיבותו ומשמעותו של ספק, שתהיי קצת פחות נחרצת לגבי איך ולמה וכמה אנשים שאת לא מכירה עושים דברים, אם תביני קצת יותר לעומק שמה שאת חושבת זו לא המציאות האבסולוטית אלא רק מה שאת הצלחת לתפוס ממנה ואיך שאת עיבדת את המידע, שמשהו יחלחל ותשקיעי טיפה יותר מחשבה בעתיד לפני שאת מגיבה ושיהיה לך קצת יותר חשוב להיות חכמה מלהיות צודקת כך שלא תקחי סיכונים, גם אם אם קטנים, של לעשות נזק כל כך גדול לאדם אחר בשביל רווחים כל כך קטנים - אם הסיכוי שזה יקרה קיים, אז לא אראה בזמן מבוזבז.

אחריות זו לא מילה גסה

Erykah • 15 באוג׳ 2019

בחיי שאני לא מבינה מי לעזאזל את חושבת שאת שנראה לך הגיוני "להעמיד דברים על דיוקם" לגבי אנשים ודברים שאין לך שום קשר אליהם (על בסיס "הוכחות" שהן לא יותר מהמסקנות שלך) או להרגיש שמישהו צריך לספק לך הסברים לגביהם. איבדת את זה לגמרי.





ואולי גם אם את כבר בוחרת כן להגיב לה ולהתייחס אליה כאישה, עדיף לא להאשים *אותה* באיך ש*את* פירשת את הדברים שלה ובבחירה ש*את* עשית בעקבות זאת להגיב כפי שהגבת.

Agate • 15 באוג׳ 2019

אוף.
כתבת הכל כל כך נכון...
זה דפוס התנהגות ברור של ארכאנג'ל בפורום - לבטל ולהקטין דמויות והסיפורים שלהן במקום להתעלם (כשזה לא תואם את הפרספקטיבה שלה).

ArchAngel​(שולטת) • 16 באוג׳ 2019

אתן יכולות עכשיו להביע את כל השנאה שלכן כלפי, להציג אותי כאדם הכי נוראי ומגעיל בהיסטוריית הכלוב, אבל זה יחטא לאמת כי היו פעמים שאהבתן את התגובות שלי מאוד- כשהן היו לרוחכן והתאימו להשקפות שלכן.
בשביל מה משחקי האגו האלו?

"דפוס התנהגות ברור של ארכאנג'ל, לבטל דמויות ואת הסיפור שלהן במקום להתעלם" את בטוחה שאת רוצה לעשות לתגובה כזו לייק, אריקה?
להזכיר לך איך במקום להתעלם מפוסט של פאקינג קומיקס בבלוג *האישי שלי*, נדחפת בכוח לתגובות שבו בשביל לנסות להוציא אותי מטומטמת ובורה לגבי ההגדרות של המיניות של *עצמי*?
ובמקום להתנצל, המשכת לנסות להוכיח אותי בטון מתנשא למרות ששמתי לך לינק לפאקינג ויקיפדיה?
https://thecage.co.il/blog/userblog.php?blog_id=72436&postid=889615#comments
לא חזרת בך גם כשהסברתי שהפאנץ' הוא בדיוק מה שהתכוונתי שהוא. כי מה שהרגשתי לא מעניין אותך, לא כמו לנסות לבטל אותי ולהקטין אותי.
(מתארת לעצמי שאת שוקדת עכשיו על תירוץ- עזבי את זה, התכלס הוא שהתפרצת עם הנחות לגבי בגסות, ואפילו לא התנצלת על זה, אפילו לא בתור דיסקליימר. אז רגע לפני שאת שופטת אותי, תסתכלי על עצמך!)

רגע לפני שאתן מעלות אותי על המוקד כאילו אני הבעיה פה, בואו נזכור שאני לא היחידה שחשבה ככה לגבי הכותבת: היה לה כבר פוסט שבו כולם, למעט אדם אחד, חשבו שהיא מטרילה.
ואני אצטט את התגובה של לורי מהפוסט ההוא: "...הבדיחה על חשבוננו. חבל להמשיך לתת לזה במה."
ככה אנשים תפסו אותה! וגם בפוסט הזה, היו אנשים מלבדי שחשבו שהיא מטרילה.
אז אם ככה היא כותבת וגורמת למספר גדול של אנשים לפקפק בה, כנראה שהבעיה היא בכתיבה ושלה ולא בהנחות שלי!

ואני לא סתם בחרתי לקרוא למישהי טרולית מבלי שיש לי שום דבר שיגבה את זה.
למען האמת, זאת הפעם הראשונה אי פעם שהנחתי שמישהו בפורום הזה הוא טרול בכלל (מוזמנות לבדוק, היסטוריית ההודעות שלי כולה לרשותכן).
תמיד הגבתי לאנשים באריכות גם אם חשדתי שהם היו טרולים כי לא היה בידיי שום דבר ממשי לעלות דרכו את החששות שלי כמו הפעם!
אז חלאס להציג את זה כאילו זה איזה דפוס שלי כשזו הפעם היחידה בכל 7 השנים שלו פה שעשיתי את זה.
ואם עשיתי את זה, כנראה שהייתה לי סיבה טובה מספיק!

אני הסברתי על התופעות הזו שמאפיינת אנשים רבים מהקהילה שלי שאני נמצאת בה אפילו יותר זמן בקהילה הבדס"מית בכללותה (וממתי מישהי מכם הייתה חלק מקהילת spankos שאתן יודעות מה נפוץ בה ומה לא?), שמרוב שהתופעה הזו הזו נפוצה בה יש לה אפילו שם משלה:
Fap fodder questions.
(מתערבת אתכן שזו פעם ראשונה שממעת את המונח, ובכל זאת יש לכן כאלו דעות נחרצות לגבי המניעים שלו!)

להסתכל עלי כאילו נפלתי מהירח, כאילו אני מחפשת בכוונה איזה פרופיל זר כי אני אדם רע, זה אמנם הסבר נוח אבל הנחה שלו לא נכונה.
אני בסיססתי את הטיעונים שלי על דוגמאות, הבאתי את *הסיפור האירוטי* שעליו מבוססים תיאורים בטקסט שהיא כתבה.
אתן רוצות להגיד לי שלא היה מתעורר בכן שום חשד אם הייתן רואות מישהו כותב תיאורים מתוך סיפור אירוטי פופולרי שקשור לפטיש שלכן ומציג אותו כשאלה?
אם עכשיו אני הייתי פותחת פרופיל חדש, קוראת לו big pussy ומעתיקה חלקים מסיפור שמופיע במגזין שקראתן ומניחה בסופו של התיאור הפנטזיוני הארוך את המילים "מה לעשות?" לאף אחת לא הייתה נדלקת נורה אדומה? בכלל?

אתן יודעות מה, סבבה, נניח ויש אנשים שבמקרה החיים שלהם נראים כמו תסריט פורנו,
שום נורה אדומה לא נדלקת לאחר שכתבתן תגובות מושקעות ונהדרות (תארו איזה כלבה מקטינה אני! מחמיאה לכן למרות שאני לא מסכימה עם מה שכתבתן! כי אני מעריכה את ההשקעה הזו ולא נכנסת למשחקי אגו כי אני לא רוצה לפגוע באף אחת מכן!) ולא זכיתן לשום מענה או התייחסות בכלל?
אתן חדשות בפורום? בכל שנות הפעילות שלכן לא ראיתן שכשמישהו באמת נמצא במצוקה הוא מתייחס למה שכתבו לו ולא נוטש את השרשור?

יש פה כל כך הרבה סימני שאלה, חבל לי על אנשים שישקיעו ב- fap fodders במקום בפוסטים שבהם יעריכו את התגובות שלהם.
זאת אחת התופעות השנואות של הקהילה שלי, וכאב לי *עליכן* (למרות השנאה היוקדת שלכן כלפי) כי אתן כותבות מוכשרות ומגיעה לכן במה מכבדת!
לכן העלתי פה את החשדות, שהסברתי מה הן ולא סתם הטחתי אותן!
ולצד זה נתתי לה את האפשרות להסביר את עצמה, שאלתי אותה שאלות שיובילו להבהרת האמת.
כי אולי בכל זאת יש לה הסבר שיסביר את הכל, כי אולי זאת אי-הבנה שנובעת מקשיי ניסוח ואולי אני טועה! ואין לי בעיה להודות בזה אם זו האמת!
אבל עד כה נתקלתי בתירוצים (למשל, "לא עניתי כי שפטו אותי" למרות שלא שפטתן אותה והגבתן מעל יממה לפני שבאתי) ואפס התייחסות ללמה השאלה שלה מאוד דומה לסיפור פורנוגרפי שפופולרי בקרב חובבי ספנקינג ישראליים.

MyLexicon • 16 באוג׳ 2019

ארכי מלאך....

התגובות שלך, וההתנהלות שלך...

לא תמיד צריך להיות האדם הכי חכם בחדר, בכל מחיר.

Marie'O'Netta • 16 באוג׳ 2019

כמה כיף להיות צודקת, ולא משנה באיזה מחיר... כנראה תחושה ממש משכרת, אם אלו הן השלכותיה. מזכיר לי את גיל ההתבגרות, כשנלחמים הטחנות רוח ונדמה שכולם נגדך - אז מנסים להוכיח שצודקים בכל מחיר, מערבבים את ההוכחות הכי הזויות, ולא משנה במה ובמי פוגעים בתהליך. בדרך-כלל מתגברים על זה לקראת שנות העשרים המוקדמות.
ותעשו טובה, תפסיקו לצטט אותה, כל ציטוט זה לתת במה פעם אחת יותר מדי, והרי המטרה היא להסית את הצומי מהדיון אליה (ואלוהים יעזור לי, הפעם קראתי את התגובות מההתחלה ועד הסוף... מה אומרים על מי שלא יודע להתנסח בקצרה? משהו על זה שהם עצמם לא מבינים מה הם רוצים לומר, נדמה לי).

מה כואב שמתייחסים ברצינות ונתנים עצות? גם אם זה לא אמיתי, אולי זה יעזור למישהו אמיתי מאחורי המסך שלא מעיז להעלות את החששות שלו בפומבי? למה לבטל במחי יד את כל מי שטרח להגיב, כי יש "חשד" שזה לא מבוסס מציאות במקרה הספציפי?
ולא שאני חושבת שהסיטואציה המתוארת בפוסט הפותח לגיטימית - בעיני יש כל-כך הרבה דברים שלא לעניין בה, ושדורשים עיבוד בתוך מערכת היחסים שבין השולט לנשלטת לפני שיש אפשרות לתקן התנהגויות, ובטח בדרך של עונשים... אבל למי אכפת מהפוסט המקורי כשיש מישהי כל-כך צמאה לצומי, נכון? מאחלת לה משהו טוב כל-כך בחיים בהקדם האפשרי, כדי שיהיה פחות פנאי ונכונות להשתלח בכל דבר ולבזבז אנרגיות על תוכחות נמרצות (וארוכווווות כמו הגלות) בפורום.

- - סיימתי להאכיל את הטרול - -