ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
גמד כתב/ה: לא יודע למה בחרת להיפגע אבל אגיד את זה הכי פשוט, אם קשה לקבל ביקורת ולהבין את הטעיות שלך זה לא בעיה שלי. כתבת משו, הארכת בכתיבה, נתת נימוקים, לא לגטימי בעינייך שאבקר? אל תכתבי תגובות ארוכות ותחשיבי אותן כעובדות ולא תקבלי ביקורת. יש הבדל בין מתפתחת למעצבת והיא קריטית. הסמנטיקה פה חשובה אולי לא לך, אבל למי שלומד פסיכולוגיה זה קריטי. ולגבי שאר הדברים, עם השאר בפוסט הסכמתי לא היה צורך להסביר, סהכ ציינתי איפה הטעויות (לא פגעתי באף אחד). אני ממש אוהב שאת מתעקשת על הסמנטיקה זה באמת נחמד אבל להבחין בטעיות של עצמך זה גדולה ולא בושה. קודם כל, לא נפגעתי. אפילו טרחתי להסביר לך בסבלנות היכן לתחושתי לא הובנתי. בנוסף הסכמתי אתך שהעיצוב הרבה יותר מדוייק מהתפתחות הדרגתית. עם כל השאר אני מסכימה. אכן, מי שנפגע כאשר אני מסבירה לו בנימוס היכן הבין אותי לא נכון, עדיף לו שלא יקרא את תגובותיי ולא ינסה להבין אותן. 🌷 |
|
|
Baloo(אחר)
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
אולי בגלגול שעבר שלך היית אינקווזיטורית? 😉
|
|
|
האנשה עצמית(אחר)
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
זה נושא טריקי לדיון.
לדעתי, חלק מיצירת הקשר האינטימי ולאו דווקא מיני מגיע מתקשורת. כאשר הסדיסט משתלט על האדם שמולו, מביא אותו לחוסר אונים מנטלי ו/או פיזי. בדומה להאקר שמשתלט על מערכת מחשב, הסדיסט משתלט על הנפש והגוף. כשם שהאקר מסופק מההצלחה להצפין לך את המחשב, לגנוב ממך את המידע ולהשאיר אותך עם הלשון בחוץ - והוא יודע ב ד י ו ק איך אתה מרגיש. כך גם הסדיסט. כשהוא יגרום לך לאבד הכל ולהרגיש כאב הוא יידע בדיוק איך אתה מרגיש וכשזה המצב הוא גם ירגיש מאוד קרוב אליך. וכך גם האדם שממול, ולא אשתמש במילה קורבן כי להיות קורבן זו בחירה. בטווח הקצר, הסדיסט ירגיש טוב. בטווח הארוך יותר לא בהכרח. מצאתי ברשת גם מחקר על הקשר בין אגרסיות לסדיזם, מעניין. https://www.sciencedaily.com/releases/2018/12/181219075844.htm המסקנה היא שלי היא שסדיזם הוא לא רק מיני. הוא יכול להיות גם. כשהאדם שמולך סובל אתה יודע בדיוק איך הוא מרגיש. ואם הוא חסר אונים - אתה גם הגיבור שיכול להציל אותו, הוא יודע את זה וזה אינטימי. ככל שהוא יתחנן יותר, ככל שהוא יבכה יותר, ככל שהוא יהיה אותנטי יותר, כך תהיה תחושת הסיפוק של הסדיסט גדולה ואמיתית יותר. לעומת זאת, כשאדם שמולך מחייך, אין לך מושג מה עובר לו בראש. אגב אמפתיה, קל לסדיסט להרגיש אמפתיה לדעתי. חלק מהאינטימיות שהוא מייצר היא גם כדי להרגיש יותר אנושי, להרגיש את סבל זה שמולו. לפחות לרגע קט. אולי לא חידשתי כאן דבר, לתחושתי בכל אחד יש סדיסט קטן. או גדול. |
|
|
Mary Jane
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
teacher כתב/ה: מוסיף פה עוד נדבך קטן.
העבר, כפי שאנחנו תופסים אותו, אינו אובייקטיבי אלא מכופף ומעוות על פי ה"אני" הנוכחי שלנו. זיכרונות אינם דבר סטטי אלא משתנה כל הזמן. https://www.psychologytoday.com/intl/blog/am-i-right/201307/your-memory-isnt-what-you-think-it-is טיצ׳ר! 😍 <תרומתי לדיון> |
|
|
Ollie(נשלטת)
|
לפני 5 שנים •
20 בספט׳ 2019
ברייה, את כזאת מושלמת.
|
|
|
Leaker(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
28 בספט׳ 2019
בתור פסיכולוג מוסמך מאוניברסיטת "שרלטון" הצרפתית הדבר היחיד שיעזור לך למצוא תשובה חד משמעית הוא חזרה לאותן חוויות ילדות מעצבות.
לכן את צריכה אדם שיתחפש לנמלה, לשחזר ולראות איך זה גורם לך להרגיש. שבת שלום (תחפושת הנמלה שהזמנתי אמורה להגיע מסין בין ה13.10-12.11) |
|
|
טלי35(שולטת)
|
לפני 5 שנים •
28 בספט׳ 2019
מה זה אומר עלי אם אני מתגרה מהמחשבה לצפות בך משחזרת את leaker ?
(; |
|
|
שוטרת*
|
לפני 5 שנים •
28 בספט׳ 2019
לא יודעת מה זה אומר עלייך, אני יודעת מה זה אומר על ליקר. שומע? הסיכויים שלך השתפרו פלאים (:
|
|
|
איה74
|
לפני 5 שנים •
29 בספט׳ 2019
אני לא פסיכולוגית ולכן תסלחו לי מראש על זה שאולי אבלבל מונחים ואשתמש בשפה של הדיוטות.
קראתי את השירשור, ובעיקר משעשע אותי לראות את מה שנתפס בעיניי כניסיון "לנרמל" או למצוא הסברים שההתנהגות של שוטרת כילדה בעצם כן היו ראויה ושככה זה ילדים (משלל סיבות). לא, לא ככה זה ילדים. גם אני הצקתי לנמלים, אבל באמת מתוך סקרנות, ולא הייתי טורחת לקחת אותן הביתה ולשים על הכיריים החמים. אלא אם במקרה הייתי פוגשת אותן בגינה. ולמען ההגינות גם הן היו מציקות חזרה. בעיקר השחורות הענקיות עם הרגליים הרזות. נושא האמפטיה מעסיק אותי גם. כילדה אנשים לא נתפסו בעיניי כאמיתיים. תמיד היה מסך ביני ובין שאר העולם. כל אנשי המקצוע ששאלתי לא ידעו לענות לזה. אבל בהחלט שנים הרגשתי "לא נורמלית". ועדיין, לא הרגשתי צורך לפגוע באנשים. כך שאני חושבת שמיהרתם לקשור את עניין הסאדיזם להעדר גבולות והבנה ילדית שמעשים באמת פוגעים באחרים. שוטרת, בהחלט יכול להיות שאת פשוט סאדיסטית. בלי קשר למיניות. פשוט נהנת להכאיב לאחרים. ובעולם שבו מדברים על ספקטרום של מיניות ושל התנהגיות ותכונות נפשיות ופיסיולגיות (שבפסיכיאטריה זה אותו דבר. עניינים פיסיולוגים שמתבטאים ברגשות או התנהגות) אז יכול להיות שאת על "הספקטרום הסאדיסטי" קצת יותר למעלה בסקלה מרוב האוכלוסיה. אני לא הייתי ממהרת לשלול את קיום הצד האפל שקיים בכל אחד מאיתנו להעמיד פנים שזה משחק של ילדים. אני חושבת שהכרה בצד האפל היא שמבטיחה לנו חיים בתוך החברה. |
|
|
Arminius(נשלט)
|
לפני 5 שנים •
29 בספט׳ 2019
שרשור מעניין ביותר, אני חייב לומר. היה נחמד לקרוא פה הכל, וההגדרה של המזוכיזם פה מרגישה לי מאוד נכונה ורלוונטית (לגביי לפחות, אני לא יכול להעיד בשם אחרים) וזה באמת ככה. פעם קודמת שהצליפו בי אני אקטיבית נאבקתי והתפתלתי תוך כדי והביאו אותי אפילו לנקודה שהזלתי דמעה, אבל כל זה מעצים כל כך את החוויה בשלב האפטרקייר כשהאישה שהכאיבה לי כל כך לפני רגע מלטפת ועוטפת אותי והופכת להיות גם זאתי שאני בורח אליה מהכאב ומרגיש בטחון איתה. זו דינמיקה מענגת. שלא לדבר על כשאני מגיע לסאב ספייס שזה פשוט... וואו. אמאלה איזה תחושה.
בכל אופן, אני נוטה להסכים עם ברייה. כשהייתי ילד הייתי עושה משהו שאני דיי מתחרט עליו עכשיו- הייתי שולה דגים מן המים וצופה בהם מתפתלים למשך כמה זמן לפני שהייתי מחזיר אותם. אני שונא את עצמי על מה שעשיתי, אבל אני מודע לזה שזה לא בא מיצר לפגוע באחר ועונג מהסבל של האחר, אלא פשוט סקרנות טיפה אפלה וחוסר אמפתיה ילדותית. מצד שני כל אדם חווה את עצמו ואת הסביבה שלו בצורה אחרת, אז יכול להיות שמה שכתבת באמת רלוונטי אבל רק אלייך ולא בהכרח לשולטות אחרות. |
|
|