מה שינה בכם ה 7.10?

masoul • 28 ביוני 2024

לא מלחמה ולא נעלי גלי.
אמנם התחילה העליה הציונוית, אך זו סיפקה עבודה בשפע דווקא לערבים שהיו רעבים ללחם בפלסטינה של אז.
העליה הציונית לא התיישבה על קרקעות של ערבים, והפוך, קנו מהם קרקע במחירים מפולפלים לגמרי. ועוד ועוד,
העליה הציונית גרמה לאין סוף מהגרי עבודה מהסביבה, עירק סוריה חראן מצרים לבנן ועוד להגיע לישראל ולהשתקע בה.

אבל נחדד רגע את הנקודה.
מה עשו להם היהודים, שהיה צריך לאנוס נשים לעיני בעליהם ואז לנקר את עיני הבעל?
מה עשו היהודיות שהיה צריך לכרות את שדיהן לעיני בהלהן וילדיהן.
מה עשו היהודיות שהיה צריך לחתוך בטן ולהוציא ממנה ולד ולרצוח אותו לעיני אימו.

מאיפה מגיע הרוע הטהור הזה? איזה מוח אנושי יכול לחשוב בכלל על כאלו דברים?
ואנחנו נתקלים בו, שוב ושוב ושוב, במאה ומעל מאה שנים האחרונות.

ולחדד עוד.
יהודי חברון חיו בשכנות טובה עם הערבים מאות שנים, עד אותו יום ב29.
מה עשו לחברונים יהודי חברון שקמו עליהן לשחוט אותם עד האחרון שבהם ככה?

התשובה תמיד היא, הם יהודים, בני החזירים והקופים, ולכן נשחט אותם. כל השאר זה תרוצים, כל פעם תרוץ אחר.
פעם היה מקובל התרוץ של הכיבוש.
היום זה כבר מהים לירדן. נגמר התרוץ של הכיבוש.

תחת כנפיך • 28 ביוני 2024

אני חושב שהערבים יחסית 'ברברים'.
ויותר מזה בן גוריון אמר "לא המתים יהללו יה" כאילו שלא נהיה יותר מידי 'צדיקים' אלא נהיה מעשיים. והבא להורגך וכו'

אבל הערבים למרות היותם ברברים הם רציונלים ולא יהרגו סתם אנשים. היה רציונל מאוחרי זה.

לגבי הקנית קרקעות. אז היהודים קנו קרקע מהעשרים שהשכירו את הקרקע לפני לפלאח פשוט. אז ברור שהפלאח יהיה עצבני..

ושבאו מהגרים ערביים אולי זה קשור לאנגלים. ולאו דווקא לזה שבאו יהודים

טלי35​(שולטת) • 28 ביוני 2024

אשמח אם נחזור לנושא המקורי - הכוונה לא היתה לפתוח דיון פוליטי

פשוט - מה השתנה בכם.
במה אתם אחרים עכשיו ממה שהייתם לפני

Wellwelll • 28 ביוני 2024

אירועי 7.10 והמלחמה מאז
הגבירו אצלי מתח וחרדה ולמעגלים של צריכת חדשות מוגברת
ואז צורך להתנתק, התנתקות לזמן מה וחוזר חלילה.
תחילה האירועים עוררו זעם, חרדה קיומית ורצון לנקמה.
בזמן האחרון זה לאט לאט מתחלף בהערכת ערך השלום.
חילחול עמוק של ההבנה שכוח הוא מוגבל בסוף. בסופו של דבר
חזון לחיים טובים הוא לא חודשים של מילואים, הרג, חיסולים דם ודמעות
של צד כלשהו.
גברה בי ההכרה של ערכו העצום של שלום- שלום אמיתי.

הרי בסופו של יום (וגם בתחילתו ) אני לא רוצה להרוג אף אחד ולא רוצה שאף
אחד יסבול.
נכון שלא נראה שיש עם מי לעשות שלום,
אבל אני מדבר על סולם הערכים שלי כרגע.

Mary Jane • 28 ביוני 2024

פתאום ההבנה, הם תמיד ישנאו ויתעבו ויקללו אותנו ויבקשו להשמיד אותנו, כי אנחנו יהודים, וכי עשיו שונא ליעקב. ההבנה כי השנאה והתיעוב הם ציווי דתי עמוק, מושרש ובלתי נפרד. בארצות ערב, כשהיהודי חי בקרבם והיה בגדר מיעוט נשלט, כפוף ונפחד, זה היה נסבל עבורם. ומרגע שקמה מדינת ישראל ומומש החזון הציוני ועמו היהודי הגאה, זה הפך להיות מאורע עבורם שמקביל לעצם בגרון. לכן זה איננו סכסוך שניתן יהיה לפתור באמצעות מסירת אדמות והקמת מדינה נוספת. אין ולא תהיה להם מנוחה כל עוד קיימת ישות מדינית ליהודים. וכן, לנצח נחיה כאן על חרבינו.

השינוי אצלי מתבטא בהבנה הזו. יאוש. עצב. זעזוע עמוק, כאב לב. ובכל זאת, אף פעם לא צריך לוותר על אמפתיה וחמלה לזולת, גם אם הוא מופרע ורצחני.

Honey Bee​(נשלטת) • 28 ביוני 2024

יש לי דפ״א כמעט בכל פעם שאני יוצאת מהבית; גן שעשועים, בתי קפה, פקק בכביש, בכל פעם שהמחשבה שלי נחה אני מיד נדרכת ומנסה לחשוב מה אני עושה אם עכשיו מגיע מחבל.

ובגדול,
יותר דאגות. יותר חרדות. יותר קמטים.
ובקטן, יותר הכרת הטוב.
אני בבית שלי וכולם בחיים? כל השאר בונוס. וזו לא מנטרה. זה מיינדסט. חמסה.

הטופר המפשר • 28 ביוני 2024

יאוש, חור ענק בלב, ממש קושי ועצב פנימי עמוק על הנרצחים , החטופים, החללים , המשפחות השכולות, עוד חייל שנהרג, פצועים , אנשים צעירים בשיא חייהם שישארו קטועי איברים או עם פציעות, השתלות איברים שיקצרו את תוחלת החיים שלהם. וגם חרדה אישית לנוכח העתיד והיכולת להמשיך לחיות כאן אם לא יהיה כאן שינוי עמוק במגוון נושאים. ותחושה אישית שפשוט אי אפשר להמשיך ככה, דברים חייבים להשתנות כאן (לדוגמה עניין החרדים ועוד).

אבל גם כעס, כעס אדיר, תחושת בחילה וקבס כל פעם שאני רואה את הפרצוף של אחד מאנשי קואליציית האופל הזאת שהובילה אותנו למצב הזה ומעולם לא לקחה אחריות כל כלום. אני מייחל לכך ששמו של אדון האופל העומד בראשה יימחק מספר דברי הימים הישראלי לנצח : ששום רחוב או בית ספר לא יקרא על שמו , שלא יקום שום מוזיאון או מוסד להנציח את "מורשתו" , ושהציבור הישראלי יזרוק את הממשלה הזאת לפח הזבל של ההיסטוריה אחת ולתמיד ותקום כאן ממשלה אחרת שתורכב מסיעות שנאמנות לערכי מגילת העצמאות והציונות ותצעיד את ישראל למקום טוב יותר.

נ.ב: mary_jane , עם כל הצער , הכעס והכאב אנשים לא נולדים רוצחים , זה תוצר חינוכי ,תרבותי ופוליטי, וגם אם זה ייקח עוד 100 שנה, הוא כן אפשרי ונתון לשינוי.
זה אכן מעלה איזשהו הרהור תיאולוגי על המצב: האם העזתים הם "עמלק" והאם עזה היא "סדום" ועל כן דינם מבחינה מוסרית כליה, "השמדה טואטלית"?
התשובה היא לא. גם אם 80% מעזה זה חמאס, עדיין יש את ה 20% שהם לא.

בתקווה לימים טובים יותר.

חמוד קשוח • 28 ביוני 2024

אחרי יותר מ-250 ימי מילואים
יותר שיער לבן
פחות שמחת חיים
ורצון אמיתי שזה יסתיים כבר

שאני רואה אונס פחות מגניב בבדס"מ

Fuck Mind​(נשלט) • 29 ביוני 2024

Mary Jane • 29 ביוני 2024

לא אמרתי דבר כזה. וזה אכן תוצר חינוכי, תרבותי ופוליטי - ומעל לכל, דתי.