אוטיזם ובדסם: הכלה או ניצול?

אז למה את מגיבה

על ראש הגנב בוער הכובע

א. הרגע אמרת שכן יש לנו מושג אז תחליטי
ב. התגובה הראשונה שלו הייתה לעניין וטובה. אחכ הוא התחיל לחזור על עצמו ולהפוך את השרשור ליומנו האישי, זו לא מטרת הדיון, בשביל זה יש בלוג או שיפתח שרשור משלו.
ג. אני לא מנסה להשתיק אותו כאוטיסט, אני מנסה להשתיק אדם שמשתלט על שרשור שנועד לדון בנושא כללי והופך אותו לדיון על שלל חוויותיו האישיות, בכמה תגובות נפרדות. אם את בוחרת להתייחס אליו רק בתור האבחון שלו כאוטיסט, ולא כאדם, זו בחירה שלך.
ד. אגב, הבנה של חוקים חברתיים בלתי כתובים, היא אחד מהדברים שאוטיסטים מתקשים איתם והוכחה חיה לטיעון שהעליתי.

מי זה מי זה מי זה מי זה

לדעתי השאלה האמתית איננה ״האם האדם על הרצף או לא״, אלא האם קיים פער כוחות מובהק, ומה עושים אתו. כל אדם, ולא משנה מה ההגדרה שלו, על הרצף, עם חרדה, פוסט טראומה, ADHD, או פשוט רך מדי לעולם, עלול להיפגע. וכל אדם אחר, לא משנה אם הוא נוירוטיפיקלי, שולט, מכיל, או סתם כריזמטי עם שיערות על החזה ובאסו פרופונדו, עלול לפגוע. ומי שממקד את הסכנה דווקא באוטיסטים, עושה את זה כי במקרים רבים קל לזהות את השונות שלהם. וכשקל לזהות, קל להרגיש מוסריים כשנזהרים מהם, ובאותה הנשימה מסמנים אותם כסיכון, כבעיה וככאלה שלא יכולים להחליט בשביל עצמם. וזאת לא רגישות, אלא הדרה במסווה של הגנה.

אז במקום לשאול ״האם אוטיסט יכול להסכים באמת ליחסי שליטה״, צריך לשאול האם אני יכול לשלוט באדם שמולי ולא להזיק לו. שליטה אתית לא דורשת פער כוחות, ואם הפער קיים, היא דורשת הכרה מלאה בו מכל הצדדים. וכשזה קורה, אז גם אדם על הרצף, או עם חרדה, או מי שלא מזהה אירוניה יכול לקחת חלק, בתנאי שהוא יודע מה הוא לא יודע ושמישהו לידו שומר עבורו על מה שקשה לו לשמור בעצמו.

לעניות דעתי, הדיון היה אמור להיות על שולטים שבוחרים לשלוט באנשים חלשים מהם. נקודה. והשאלה האמתית צריכה להיות — מה עושה אדם חזק כשהוא מזהה חולשה אצל האחר. אם הוא מנצל אותה, הוא טורף. אם הוא נוהג בה בזהירות של אספן פרפרים, הוא אדם.

זה שרשור בפורום, לא בבלוג. הוא לא "של" אף אחד.

מה?
אוטיזם (טוב נו, אספרגר, או גרסאות קלות או איך שלא תרצו לקרוא לזה), ובדס''ם הם פשוטט שני עיגולים עם חפיפה כל כך גדולה, זה כמעט ירח מלא.
פגשת פעם מישהו שעושה סאדו ולא היה נראה לך קצת אוטיסט, או אוטיסט שלא היה נראה קצת מלא באנרגיות מיניות\אלימות ?

ובואו לא נדקדק באבחונים, כן? אני מדברת על וויב. שנים חשבתי שאמא שלי אספרגרית, בסוף המטפלת שלי שכנעה אותי שזה יותר פוסט-טראומה מורכבת. נגיד שזה משנה, אבל המופעים כל כך דומים.
האם יש קשר לזה שאמא שלי סיפרה לי על העולם כאילו הוא מסודר, וכאילו יש יחס חד-חד ערכי בין מה שאנשים אומרים למה שהם יעשו, לערכים שלהם, ולזה שאני צריכה הסדרה מעמדית במין שלי? וואלה, כנראה.

פגשתי מלא בדסמים בלי אף סממן אוטיסטי ומלא אוטיסטים בלי שמץ של אנרגיה מינית או אלימה.
אגב מציעה להעלות בטיפול, אחרי שתסיימי לדבר על אמא שלך, את נושא ה-למה את מקשרת בין אנרגיה אלימה לאנרגיה מינית. בהצלחה!

לכתוב את המשפט "למה את מקשרת בין אנרגיה אלימה לאנרגיה מינית" בכלוב, מכל המקומות, זה מעניין.

אתה באמת לא יודע להבחין בין אלימות גרידא כדפוס מחשבתי/אישיותי לבין אלימות משחקית כחלק מגירוי מיני?

אגב, חוסר יכולת בהבחנה הזו היא סממן אוטיסטי שמחזק את הטענה שלי.