Sm Art{☆Sm}
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
במחילה רבתית ,על כי אני מתפרץ אל דלת פתוחה,בשלהי ,דיון סוחף ונמרץ,הייתי רוצה לפרוט על תו מסויים,ע"פ,תיאולוגיה ,"מטריקסית",המבוססת,ע"פ,הנחת עבודה,שהיא שייכת אל ,המתרחש מאחורי הקלעים.
הרעיון הבסיסי . שלאיש מסויים ,עלה רעיון בראש. וכנ"ל,הוא,לאשה מסויימת,עלה אותו הרעיון בראש. ישנו גורם צד גימל . שהוא הנחיל בראשו של הגבר את הרעיון. והוא זה ,שהנחיל לאשה ,את אותו הרעיון הזהה ,בראשה . האיש עומד מנגד לאשה .עם הרעיון המונחת בראשו. והאישה עומדת כנגד האיש ,על הרעיון המונחל בראשה . והם מתדיינים אודות אותו הרעיון המונחל בראש ,שניהם ,המה. צד גימל עומד מהצד . כי הוא בעל הרעיון. כי הוא הנחיל למוח של שניהם ,את רעיונו ,הוא. אותו צד גימל ,הוא המיפרט הטכני ,המנחיל,את תוכנת ה בדס"מ .אל מוחו של זה ,ואל מוחה של זו . הוא עושה "קישורים",בין,זה ,לזו.ובין ,זו ,לזה . בין לבין ,זה מתלהם ,זה מתנצח,זה כועס ,זה רוטן,זה מתפלסף,וזה מוסיף על זה ,וכנ"ל ,זו. וכן על זה הדרך ," כמעיין המתגבר". ולבסוף ,בתנועות מעגליות,הם מוצאים עצמם ,שהסכימו ,לא להסכים ביניהם . גם אם חברו ביניהם ב:"ברית ואחיות לייקים ,הדדית". צד גימל -צוחק . |
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
סווריןן כתב/ה: בגלל שהעניין שלי הוא פחות פורנו ויותר קווי המתאר של פנטזיית שליטה נשית שמדברת לנשים, רציתי לקדם את הדיון ולשאול אתכן על התגובה שלכן לא לפורנו, אלא לטקסטים שאתן מעלות בבלוגים שלכן. מעניין אותי מה קורה לכן כשאתן קוראות אחת את השניה. לא הצלחתי למצוא את הקישורים לפוסטים הספציפיים, ואולי מישהו יעזור בעניין זה, אבל טלי, למשל, מעלה סיפורי פורסד בי, לארצ'אנגל יש סיפור סביב קצין וחיילת, לבכוח המוח היה טקסט או שניים סביב cuckolding, או התאורים הקצרים של בריה (למשל, הפוסט האחרון שלה). אותי, טקסטים כאלה מגרים. מה קורה לכן כשאתן קוראות אחת את השניה? לא חובה שהגירוי יהיה ממש אצבע מורה שנשלחת אלי דגדגן טפוח. מספיק שזה ידגדג. עזבו את השאלה אם הטקסטים הללו הם פורנו או סתם ארוטיקה. גם אשמח אם תוותרו על תיאור של המניעים המגוונים שלכן לכתוב אותם (אני מבין שהמניע הוא לאו דווקא לגרות מישהו). האם, כשאתן קוראות זו את זו, אתן כן מיתגרות? שוב, תודה על הפתיחות והנכונות לפרט ולהסביר. אממ... טוב הפנטזיות שלי הן ספציפיות ממה שרוב הנשים מעלות. אולי לא מבחינת הנושא, יותר מבחינת התוכן שמתבטא דרך האופי הספציפי שלי, ולכן לא אתחרמן מרוב הטקסטים שאראה. אבל בכל מקרה, הרבה יותר נוח ומעניין לי לקרוא פנטזיה של אישה שולטת משל של גבר נשלט. אישה שולטת תתמקד במה שבאמת מדבר אליה, וכשאישה שולטת נמצאת שם כי זה מדבר אליה- המושכות אוטומטית בידיים שלה והיא לא לשירות הגבר. היא שם כי זה מחרמן אותה, ועם האנרגיה המינית הזו שבוערת בה היא לא תהסס לקחת, להביע את תשוקותיה, לנתב את הסיטואציה כרצונה ולא לחכות לשום הכוונה מצד הגבר. לא יפספסו את זה שהיא באמת בשליטה ולא תפאורה בפנטזיה של נשלט. היא תתאר את הסיטואציה בצורה מורכבת ומרגשת. לא בגלל שהיא תתעכב על תיאורים רומנטיים, נשים שכותבות סיפורים אירוטים לא מתעכבות על פוצי מוצי כמו שחושבים. אלא בגלל שהן יתארו דינמיקה שהיא יותר מורכבת משולטת שמזנקת על גבר משום מקום ומצווה עליו בלי קשר לחיים ללקק לה את כפות הרגליים עם כל מיני תיאורים ולגריים מוגזמים ורדודים. יהיה סיפור מסגרת, יהיה תהליך התמסרות, יהיו חששות וקונפליקטים פנימיים בגבר שיהיה לה כיף לשחק איתם, גבולות שיפרצו. יהיה שם תהליך שמאוד מסקרן לקרוא אותו, משחק מנטאלי מסוים, ואישה שבאמת מנהלת את כל הסיפור במקום להגשים לנשלט את הפנטזיות שלו לפי דרישה. כשאני כתבתי על סגן האלוף והחיילת ששולטת בו, תיארתי את דינמיקת יחסי הכוחות שהתהפכה ואיך זה השפיע על הקצין מנטאלית הרבה לפני שהתחיל ההאקשן הפיזי, איך הוא באמת התמסר לחיילת השולטת ולא רק כשעומד לו הזין כשהיא מנסה להיות איזה כוסית בשבילו בשביל שיועיל בטובו לשים לב אליה, כמו שהרבה נשלטים מתארים בסיפורים שלהם. היא באמת שולטת בו, בזכות מי שהיא, לא בגלל שהיא התאמצה להדליק אלא באמת הכתיבה את הטון. והוא באמת מנסה לרצות אותה, ומתמקד בה ולא רק במה שמדליק אותו, כי באמת יש לה השפעה עליו. כשנשלטים כתבו סיפורים עם נושא זהה, הם ישר התחילו לתאר איזו חיילת שמתפרצת למשרד של הקצין עם איזה לבוש פרוקטיבי, תיארו את גודל הציצים שלה וכמה צמודים המכנסיים על התחת שלה, וכשהיא מספיק חירמנה את הגבר שמולה אז היא הגשימה לו סט של פנטזיות שקלעו בול למה שהוא מחפש. הצרכים שלה, הרצון שלה, הסיפוק שלה, מה שמניע אותה, מה שהגבר עושה עבורה... זה פחות מעניין, או לא קיים, ולכן לקרוא את זה לא מדבר אלי. |
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
אם השאלה כוונה אל הטקסטים בכלוב בלבד, אז אני כנראה לא האדם הנכון להשיב עליה. כי מעולם לא הרגשתי עוררות מינית בעקבות קריאה בבלוגים. רוב הבלוגים ברשימת הקבועים שלי שייכים לנשלטים ולנשלטות, בהתאם לסטטיסטיקה הכללית, וקומץ לשולטות (ומספר זניח לשולטים). אני מנחשת שמדובר בהלך רוח שלי ולא בטיב הכתיבה או בתכנים של הכותבים ואף במשהו הרבה יותר עמוק שנמצא ברבדים הלא מודעים שלי, כמו למשל הצורך להבין את האדם שמאחורי הטקסט, את החוויה שתיאר ואת השפעתה עליו, ולשם כך לכבות עד כמה שאפשר את המנגנונים שאחראים על ראייה סובייקטיבית ובין היתר את המיניות. במילים אחרות, הכלוב לא נועד לגרות אותי, אלא לעניין אותי, ומבחר הנשלטים/ות שמעניינים אותי רחב יותר.
לא זה המצב כאשר אני פוגשת טקסטים בספרות היפה. כנראה כי להבדיל ממפגש עם הבלוגר, בין הסופר לביני לא קיימת התחייבות שבעל-פה לשמור על אובייקטיביות בזמן הקריאה. נדמה לי שבכך ניתן לסכם את ההבדל בין הבלוג לבין הספר. בבלוג אנחנו קוראים את הכותב, ובספר אנחנו קוראים את עצמנו דרך הכותב, ולכן הספר נשפט בכלים של אקטואליות ורלוונטיות שלו לאורך השנים, לעתים אף שנים לאחר פטירתו של הסופר. ״השיבה מהודו״ של אברהם ב. יהושע היה אחד הספרים הראשונים שהעירו בי רגש מיני מובהק. מעבר לקטעים קצרים ופילוסופיים אודות האהבה שמתוארת בדמות ילדה קטנה בתלבושת בית הספר, הספר מספר על תשוקה שגיבור צעיר רוחש כלפי אשתו של הממונה עליו. תשוקה נשלטת, נתונה ומכורה לרצונותיה של אשת הממונה, תשוקה שגובלת בהערצה ללא תנאי וגם ללא סיבה נראית לעין. תשוקה שמתכתבת עם עולמו הפנימי של הגיבור וקושרת את גורלו בגורלה של מושא הערצתו רק מעצם קיומה. השיא (לדעתי) היה כאשר ראה את הממונה ואת אשתו בחנות נעליים וצפה בהם כאשר הראשון כרע על ברכיו ועזר לאשתו למדוד. את ״המהמר״ של דוסטוייבסקי קראתי פעמיים, בפעם השניה אחרי שכבר הייתי מודעת לעולם הבדסמ. גם הוא מתחקה אחר תהליכים פנימיים בנפשו של גיבור נשלט פטישיסט ואחר המשיכה שלו אל נשים מסוג מסויים שעונות על הצרכים שלו. “אני נשבע בהן צדקי, אפילו בעצם הרגע הזה: אילו ציוותה עלי אז להשליך את עצמי למטה, הייתי משליך את עצמי! אילו אמרה זאת רק לשם הלצה, אילו אמרה זאת בבוז, תוך יריקה לעברי - גם אז הייתי קופץ!״ / “״תמיד אמרתָּ שהעבדות הזאת מענגת אותךָ. וגם אני חשבתי ככה.״ ״ככה חשבתְּ,״ קראתי במין עונג משונה. ״אה, כמה זה נחמד, תמימות כזאת מצידך! אכן כן, כן, העבדות מידייך מענגת אותי. יש, יש עונג עצום בירידה לדרגה הכי נמוכה של ההשפלה והאפסות!״ המשכתי לדבר כמתוך קדחת. ״השד יודע, אולי יש עונג כזה גם בשוֹט, כשהשוט נוחת על הגב וקורע את הבשר לקרעים...” ״האחים טאנר״ של רוברט ואלזר (שאמר לחברו כאשר בא לבקרו בבית המשוגעים בו היה מאושפז ושאל אותו מדוע אינו כותב עוד: ״אני כאן לא כדי לכתוב, אני כאן כדי להיות משוגע״) מספר למשל על מה שקרה כאשר האדונית שברה צלחת. “״תנקה פה!״ סימון התכופף לרצפה ואסף את השברים. בעודו עושה זאת התחככה לחיו בשמלה של אדוניתו והוא חשב: ״סלחי לי על שנאלצתי לעמוד מנגד ולראות שהתנהגת בצורה מגושמת. אני מבין את הכעס שלך. אני מכיר באשמה שלי, בכך שאני שברתי את הצלחת ששמטת עכשיו. אני שברתי אותה. כמה זה ודאי כואב לך. צלחת יפה כל כך. ברור שאהבת אותה. אני מרחם עלייך. הלחיים שלי מתחככות בשמלה שלך. כל רסיס שאני אוסף אומר לי: 'אומלל‘, והשוליים של שמלתך אומרים לי: 'מאושר!‘ אני אוסף לאט בכוונה. נכון שאת מתחילה שוב לכעוס כשאת מבחינה בזה בלית בררה? נעים לי להיות האשם. את מוצאת חן בעיני כשאת כועסת עלי. את יודעת למה הכעס שלך יפה בעיני? כי הוא עדין כל כך, הכעס שלך! רק מפני שראיתי אותך מתנהגת בצורה מגושמת את כועסת עלי. את בוודאי קצת מכבדת אותי, אם מביך אותך לבייש את עצמך מולי. את הגבוהה, מולי השפל. באיזה כעס מקסים אמרת לי לאסוף את השברים. ואני לא מזדרז בכלל; כי אני רוצה שתתעצבני ותכעסי באמת על כך שאני מתמהמה כל כך עם השברים, שהרי אומרים לי כמה מגושמת היית, וגם לך הם בוודאי אומרים זאת. את עוד עומדת שם? בוודאי יש בך עכשיו תערובת של רגשות משונים: בושה, כאב, כעס, זעם, אדישות, עצבנות, שלווה, הפתעה ויהירות וכל כך הרבה רגשות קטנים שאי אפשר לבטא במילים חומקים שם זה לצד זה, רגשות שנעלמים בן־רגע, לפני שאפשר להרגיש אותם באמת, כמו דקירת סיכה או כמו ריח או כמו מצמוץ של זוג עיניים. שמלת המשי שלך יפה כשחושבים שהיא עוטפת גוף נשי שיכול לרעוד מרוב התרגשות וחולשה. הידיים שלך יפות, הידיים האלה שתלויות כאן מולי זמן רב כל כך. אני מקווה שפעם תסטרי לי בהן. עכשיו את כבר הולכת, ולא גערת בי. כשאת הולכת, השמלה שלך מצחקקת ומלחששת על הרצפה...” ויש עוד רבים אחרים כמובן, כגון ״תקרא לי בשמך״, ״עפיפונים״ של רומאן גארי, ״סונטת קרויצר״ של טולסטוי, ״מאהבה של ליידי צ׳טרלי״, היצירות של גוסטב פלובר ושל חניכו גי דה מופאסאן... וכולם, כל אלה שהצליחו לגעת באזורים הארוטוגניים שלי, הגיעו מפיהם של נשלטים, ולעולם לא מפיהן של שולטות. כי הם הראי שלי, הם המבט שלהם עלי והמבט שלהם לתוך העצמי שלהם שחשוב לי יותר ממני. |
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית}
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
ארכאיינג'ל, אני לא יכול לצטט, אבל מתייחס לתגובה שלך אלי. קודם כל, תודה.
הטיעונים שלך הגיוניים, ואין לנו ממש איך להוכיח (מעבר לתחושה שכולכן מתארות, שעצם ה"פה אחד" הוא ראיה למשהו) את מידת ההשפעה. אז אני מאמץ לרגע את נקודת מבטך. מפה, אני חוזר למה שאמרתי קודם בהומור. פורנו הוא חרא חינוך מיני. איכותי ומציאותי או זבל שמישהו שלף מהתחת, פורנו נועד לגירוי ולא להשכלה. אז בואו נתמקד בפתרון אפשרי - חינוך מיני. מעגלי שיח, פוסטים אינפורמטיביים, סרטוני יו טיוב. נכון שבישראל אנונימיות זה בעייתי, אבל מי יודע - אולי אפשר לדבר עם אלכסה על הפקת ערוץ הדרכה ביו טיוב. אם אנחנו רוצים קהילה מחונכת, תפקידנו לחנך. אני בספק שחברות הפורנו או לחלופין משרד החינוך הולכים להושיע אותנו. |
|
|
סווריןן
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
בריה - תודה על הציטוטים המושקעים. לא הכרתי את ואלזר בכלל, וגם לא זכורים לי רגעי התמסרות כאלה אצל הרשומים למטה אצלך (את המהמר זכרתי, אבל סצנה אחרת). עם זאת, שמתי לב שכל הציטוטים שהבאת הם מנקודת מבט של הנשלט הגברי המתמסר. לא שאת מחוייבת לתשובות שנתנו אחרות כאן, ואיני מנסה להניח הומוגניות שלכן בעניין זה, אבל נראה היה לי שהתמקדות בלעדית על המבט הגברי הוא בדיוק מה שהפריע לחלקכן. תוכלי לנסות להסביר מדוע בהקשר ספרותי זה לא עורר אנטגוניזם כזה אצלך, או מה ההבדל בין פורנו פמדומי מכוון גברים לבין הרגעים שתארת מהיצירות הללו, שגם הם לא ממש מכניסים פנימה את האישה כיישות חווה של ממש?
|
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
ממש לא תארתי אנטגוניזם כלפי מבטו של הנשלט או פורנו, סרווין. אמרתי שפורנו אינו כוס התה שלי והסברתי גם למה לא, אבל בהחלט (בהתעלם מההיבט הנצלני) כיבדתי את קיומו. וה״למה לא״ שלי תואם את ה״למה כן״. כתבתי שפורנו אינו מדבר אלי כי איני רואה בו את מבטו של הנשלט, אלא אם מבט משועמם ומנותק יכול להקרא ״מבט״; וגם לגבי היצירות הספרותיות כתבתי: ״ וכולם, כל אלה שהצליחו לגעת באזורים הארוטוגניים שלי, הגיעו מפיהם של נשלטים, ולעולם לא מפיהן של שולטות. כי הם הראי שלי, הם המבט שלהם עלי והמבט שלהם לתוך העצמי שלהם שחשוב לי יותר ממני״. כלומר, בשני המופעים של מיניות אני זקוקה למבטו של הנשלט. גבר פסיבי שמרוכז בלכוון את החלציים שלו אל הצלם כפי שהונחה, בזמן שאישה שגם האקטיביות שלה מוטלת בספק, עסוקה בלחשוב על מה שהיא תלבש מחר בערב תוך שהיא עושה תנועות מוזרות וממלמלת משהו, לא עושים את העבודה.
אתה יוצא מנקודת הנחה שאם הגברים מתגרים מפורנו אז הוא בהכרח מייצג את המבט שלהם על השליטה. ואתה כמובן צודק אבל רק חלקית. עבור חלק מהגברים השליטה מסתכמת בפלסטיקה בלבד. על גברים כאלה אין מה לכתוב ולספר, וגם לקרוא או לראות אותם לא מוסיף לי דבר. אבל לא כולם כאלה, כפי שניתן לראות את ההבדל בין הטקסטים שצירפתי לבין סרטונים שצירף דיפ. |
|
|
|
סווריןן
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
״ וכולם, כל אלה שהצליחו לגעת באזורים הארוטוגניים שלי, הגיעו מפיהם של נשלטים, ולעולם לא מפיהן של שולטות. כי הם הראי שלי, הם המבט שלהם עלי והמבט שלהם לתוך העצמי שלהם שחשוב לי יותר ממני״
אני אוהב את המשפט הזה, אבל לא לגמרי סגור אודות משמעותו המדוייקת בעיניך. עזרי לי בבקשה: אם הבנתי אותך נכון, מה שמפעיל אותך הוא לא נקודת המבט של השולטת, אלא מה שמתרחש אצל הנשלט ביחס לעצמו? כלומר, שליטה, מבחינתך, היא עיסוק באדם אחר ובמה שמתרחש אצלו, ולכן לראות את הסיטואציה מנקודת מבטו לא מפריע לך כלל, להפך, זו הפואנטה. הבנתי נכון? ואז ההבדל מול פורנו הוא שאין שם באמת מבט עצמי ממשי של הנשלט? לא עובר בפורנו היחס הממשי בינו לבין עצמו? זה מסביר מדוע בחרת להביא ספרות - מדיום מילולי שנכנס למחשבות... הבנתי נכון? |
|
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
10 בדצמ׳ 2019
בחרתי להביא דוגמאות מהספרות, כי אתה ביקשת דוגמאות מהכתובים. לגבי סרטי פורנו, כפי שכתבתי בתגובה הראשונה שלי, מדובר בשחקנים ליגה כלשהי שהקשר בינם לבין התפקיד שהם ממלאים מקרי לחלוטין. סרט פורנו, אם בגלל המגבלות של ההפקה והעלות ואם בגלל כישוריהם של ה״שחקנים״ והעדר במאי מוכשר או במאי בכלל, לא מעביר שליטה. הוא מעביר פלסטיקה. הוא יד משפשפת זקפה ותו לא. אז הונילים מתגרים מפורנו בו היד משפשפת זקפה מימין והבדסמים מעדיפים אותה מלמעלה. פורנו לא נועד להביע תוכן, אלא להוות גירוי ויזואלי מידי. אתה שאלת מה היה מגרה שולטת, כל אחת הסבירה את מה שהיה מגרה אותה. אותי היתה מגרה הפקה מושקעת בה משחקים שחקנים בעלי כישורים שעולים על שפשוף מוצלח, ונשלטים ספציפית, כי זה מה שמעניין אותי.
השליטה בעיניי היא הרמוניה בין שני קולות. מה מרגישה וחושבת אחת מהם אני יודעת, מה חושב ומרגיש השני כשהוא מגיב על מה שעושה הראשונה, מדליק אותי. בפורנו, פרט ל ״אוח אוח אוח כן מיסטרס, אוי אוי אוי לא מיסטרס״, מבעד לעיניים מזוגגות חסרות הבעה, אין תגובה. |
|
|
Leaker(נשלט)
|
לפני 4 שנים •
11 בינו׳ 2020
נתקלתי בכוח המוח כתב/ה: דיפ, אני מציעה שתביא לכאן לינק לסרטון, רצוי קצר, בו לדעתך יש רגש ותשוקה, ואנחנו נגיב בקשר אליו. אולי באופן הזה ניתן יהיה ללמוד או לחדד את ההבדלים בין מה שמגרה נשלטים ומה שמגרה שולטות.
בסרטון הזה שראיתי פעם מזמן והוא הזכיר לי את הדיון הזה. חשבתי אולי מי שלא מתחברת לרוב פורנו השליטה הנשית כן תצליח להתחבר אליו... https://xhamster.com/videos/how-to-break-your-man-417394 |
|
|
|
Leaker(נשלט)
|
לפני 4 שנים •
11 בינו׳ 2020
נא להתעלם מהתגובה הקודמת. צפייה חוזרת בסרטון הבהירה לי שהוא לא טוב כמו שהוא נצרב בזכרוני
|
|
|