מלכודת ה"קינק דיספנסר" - תהייה והצעה לדיון

זאת בעיה כללית בדייטינג ב-2026, זה לא יחודי לבדס"מ.

נשים ברשת באופן כללי מוצפות בשחקנים רעים, ואז מגיבות לכל ניסיון הכרות ולכל אדם כאילו הוא שחקן רע שרוצה לנצל אותה ולהזיק לה; ואז נורא קשה גם לה וגם לגברים שמנסים להכיר אותה להתקרב, כי היא ההגנות שהיא בונה סביבה מעצבות את כל התקשורת שלה עם גברים, וגברים שהם לא שחקנים רעים פשוט לא מצליחים לתקשר איתה בצורה בריאה. זה לא משנה אם החשש הוא "גברים שלא מוכנים להתחייב", "נשלטים שרק רוצים קינק דיספנסר ולא מלכה אמיתית", או "נשלטות שמפחדות משולט מתעלל", הדינמיקה שמתפתחת סביב זה היא אותה דינמיקה - נשים הופכות לדורבנים ודוחות מעלייהן את כולם, ואז תינוק ומים וכו'.

הפתרון לשולטות הוא אותו פיתרון שמוצע לכל הנשים, והוא להיות יותר אקטיביות ולצוד בעצמן גברים סבירים. אחד הדברים שתמיד הצחיק אותי במרחבי בדס"מ זה כמה שולטות גרועות בלפתות גברים, בלעשות את העבודה הקשה של למצוא מישהו ולגרום לו לרצות אותן - נשים עם כינויים כמו "שולטת במוחך" או "חודרת לנשמתך" שלא יכולות לעשות שום דבר מעבר ללהגיד למישהו שכבר מוכן לעשות בשבילן דברים לרדת על הברכיים, וכו'. זה כישרון שצריך ללטש שיפתור הרבה מהבעיה, אבל חלק מהדינמיקה שעליה אני מדבר גם גורמת לזה שנשים מתורגלות בלהדוף גברים, ואז בלהפסיק להדוף גברים שהן מעוניינות בהם, אבל לא בלגרום לגברים לרצות אותן או לרדוף אחריהן. וכשאנחנו מדברים על שולטות זה אפילו יותר קריטי, כי חלק בסיסי מאוד מפנטזיית השליטה של נשלט היא להיות רצוי, אהוב, ומושך לשולט\ת שלו - ואז, בהיעדר היכולת לתת את זה לנשלט סביר, שולטות נשארות כמעט רק עם השחקנים הרעים, שמקיאים עליהן את כל הפנטזיות שלהם מייד ולא יודעים לתקשר או לעזוב.

That's unfortunately a very naive way to see it.
If someone does not treat you properly, they are not the person for you. No one has to carry the burden of teaching someone else how to respect them.
A woman is "too guarded" for you? Move on. She's not the one.
If a man approaches me here in a disrespectful way, or makes me feel used or seen as an object? Bye. It doesn't matter if I'm open or not, it does not matter if he believes he belongs to the mythical category of "good guys". If he is not behaving in a way that makes me feel respected and seen as more than an object, he's not worth my time, my energy or me taking any of the very serious risks I take when meeting a man.
And if we do, and he decides to abuse us? It's our fault, why haven't you chosen better.
The onus is always on women: be polite with all men, give them all a chance, teach them all how to, just don't you dare be a whore or chose a violent one, don't you know men are like this?

Guys: being "one of the good ones" does not exist. You either constantly, daily choose to behave ethically and uphold values, or you don't, and at some point your broken value system will show up in your actions. You either truly see women as equals, or you don't.
And men who do? They have 0 problem meeting women. I've met amazing men here. They are most definitely not walking on eggshells around me, because they are not trying to convince me they actually don't see me as less than human.
If talking to women feels like a minefield and you're worried about fucking up, it's because you're being insincere and trying to fool her.
And if she's truly shitty to you for no reason? Welcome to the internet, we all experience that. Block and move on.

And if you truly, really want to change how society is, so women don't have to be so defensive?
Roll up your sleeves, my dude. Go work in deconstructing patriarchy, first in your own beliefs and values systems, and then grab a shovel and join us in the trenches. You will be more than welcome.

איזו תגובה מעציבה.
ארסיין הסביר את זה נכון לדעתי.
זה משהו שקשור למערכות יחסים, ליציאה מאזור הנוחות. לא לפמיניזם.
ההבנה הפשוטה שאם אתה לא עושה את המאמץ, זה לא יקרה לבד.
גם אנשים שחושבים שהם גבוה יותר בסולם הסטטיסטי - זה לא יקרה לבד.
ואין רק דרך אחת לעשות את הדברים. לפעמים דרוש רק סדק צר, דרכו יכולים הדברים להתגלות.

יש לי חבר שנחשב למאוד מוצלח בתחומו, מאוד.
וכשאני מדבר איתו על זה הוא תמיד אומר - יש הרבה יותר כישלונות שלו מאשר הצלחות. פשוט להצלחות יש יחסי ציבור טובים יותר.
לכו לפגוש סדק צר, תמשיכו לנסות, ויכול להיות שיום אחד זה יקרה.
אבל מלהשאר בבית ולהתבאס על מר גורלנו לא יקרה דבר מלבד תסיסה במיץ של עצמנו.
אני יכול להגיד שלי אישית קצת נמאס לקרוא רשימות בלתי נגמרות של מה כן ומה לא.זה נותן תחושה מגעילה כאילו אני חייב משהו למישהו שאני אפילו לא מכיר.
אני לא מעוניין. יש לי רעיון מהפכני - אולי תפסיקו עם זה? ואני מתכוון בכלל, לא לכתוב את הדברים האלה בכלל.
הרי אנשי גופיות הסבא לא קוראים את זה בכלל, ואם הם קוראים אז הם מתעלמים.
והאנשים שמעניינים אתכם, לא יגיבו טוב לשליליות הקוצנית הזו ופשוט ילכו למקום אחר.
(ובניגוד לערפדית, אני חושב שהגישה שלה היא מתכון מצויין לבדידות ותסכול)



אנשי גופיות הסבא מקלים עלינו בפניות הקופי פייסט המביכות. הם כנראה עוד לא גילו את חדוות ה-AI..
קל לסנן אותם. כל צה שצריך זה להתעלם מהם לחלוטין. לא להסתבלן ולא להסביר. אין להם את זה ולא יהיה. הם מחפשים זיון קל, זה הכל.

אני חושב שהתגובה הזאת היא דוגמא מצויינת למה שאני מדבר עליו. עולה ממנה שגישת הבסיס להכרויות היא "כל הגברים הם מפלצות ובכל נקודה גבר יכול לחשוף את פרצופו האמיתי ואז אני מעיפה אותו מייד בלי סנטימנטים". וזאת באמת גישה רווחת שראיתי אצל הרבה נשים, שמובילה להכרויות שמרגישות כמו טיול בשדה מוקשים ולא כמו שני אנשים עם מגרעות ומעלות שמנסים להכיר אחד את השני - אתה אומר משהו שנשמע לה קצת דומה למשהו שמישהו אחר אמר מתישהו ואתה פסול. זה מאוד מורגש, וזה באמת בד"כ מרגיש כמו דחייה או חוסר עניין (גם במקרים שבהם זה לא נכון); ואישית, אני לא רודף אחרי נשים שמביעות חוסר עניין אז זה מסיים את ההכרות מאוד מוקדם - ויצא לי כבר לקבל נזיפות בדיעבד או דרך חברות שלה על זה, כשהסתבר שהיא היתה מעוניינת ולא ידעה להביע את זה.

אני מודע לזה שהגישה הזאת לא מתעצבת בוואקום - זאת תולדה של חוויות שליליות עם הרבה מאוד גברים, וזה מאוד מבוסס מציאות. אני לא חי באשליות שכל הגברים סבבה ונשים שמגיבות ככה מטורפות - ברור לי שיש מלא גברים זוועה ונשים חיות בתוך ביצת טרור מיני אינסופית. אבל על זה השרשור. בסופו של דבר, השרשור התחיל בשאלה של לוטוס:

"יש מלא גברים מעפנים שמתייחסים לשולטות גרוע; האם תופעת לוואי של התמודדות עם גברים כאלו היא ששולטות מפספסות הכרויות מוצלחות?"

והתשובה היא "כן", בדיוק מהסיבות שמתבטאות בתגובה של ערפדית - המטען של כל החוויות השליליות האלו מעצב את כל ההכרויות של שולטות עם כל הנשלטים, והרבה מאוד אנשים סבירים יבינו את הגישה הזאת כחוסר עניין, כ-"היא לא האחת!" ויעזבו. וזה מבאס לשני הצדדים. האם יש לזה פיתרון? לא יודע, זאת לא השיחה. אני נוטה להאמין ששולטות שיתחילו עם נשלטים בעצמן וילמדו לפתות גברים יצליחו\מצליחות יותר בתחום הזה ויש להן חוויות פחות גרועות. בווניל זה עובד, אבל אני לא בטוח ב-100% אם זה עובד גם כאן. אבל אני לא מרגיש מחוייב להציע פיתרון. לזהות את קווי המתאר של הבעיה זה גם צעד טוב קדימה.

מה שבטוח, אני לא הולך לפרק את הפטריארכיה כדי שאת תוכלי להכיר יותר נשלטים. אולי תתחילי את מלפרק את הפטריארכיה כדי שאני אוכל להכיר יותר נשלטות..? אני חושב שזאת בקשה הרבה יותר סבירה.

זה לא אמור להיות מפתיע, כי קיומה של פנטזיית שליטה לא משנה את העובדה שאנחנו נשים או גברים, עם מוח נשי או גברי, פסיכולוגיה נשית או גברית, ולכן גם מול שולטת וגם מול נשלטת גברים נמצאים בצד המחזר ורק אופי החיזור משתנה בהתאם לדינמיקה.

אישה שולטת היא לא גבר שולט רק עם פות, ברור שההתנהלות שלה מול גבר תושפע מהפסיכולוגיה שלה כאישה וזאת לא איזשהי צביעות או יומרנות.
אפשר להיות "שולטת במוחך" גם אם הגבר חיזר אחריך קודם.
זה יותר מיילדומי לכבוש ולחזר כדי לייצר קשר (כמובן שיש גם נשים שנהנות מזה, אבל אני מדברת על זה כתופעה), וזה בסדר, ולא הופך אף אחת "לשולטת לא אמיתית" אם ההתנהלות שלה נשית כי היא אישה.
הציפייה שנשים שולטות יתנהלו כמו גברים שולטים כדי לזכות להוכחה "לאמיתיותן" היא שגויה בעיניי.

יש סיבה לכך שכל אחד מהמינים נוטה באופן טבעי יותר לצד של המחזר או המחוזר, ובכל מקרה הנורמות החברתיות שחונכו לפיהן עדיין קיימות במציאות סביבנו ומובילות אותנו לעמדות האלו.
גברים רגילים לפנות לנשים כדי שתקרה אינטראקציה. הם יודעים שאף אחת לא תחזר אחריהם והם צריכים ליזום.
אם לא פנו אליך, זה לרוב לא במקריות. אלא כי הגיעו למסקנה שאת לא מתאימה להם, שלא נמשכים אליך או שהם לא מוכנים כרגע לקשר באופן כללי.
ברוב המקרים זה לא נגמר בבחור שרק חיכה לך שתקחי אותו ותפתי אותו אלא בהסברים למה זה לא מתאים או התעלמות של ממש כי הוא מניח שדחייה תוביל לאיזשהי דרמה.

אתה יודע כמה פעמים אני פניתי לנשלטים שאהבתי משהו שכתבו בפורום או בבלוג, והם אמרו לי שמשהו בי הוא גבול שלהם ולכן לא פנו אלי בעצמם? (לא היה מצויין להם בפרופיל, מן הסתם, אחרת לא הייתי שולחת הודעה מכלתחילה).
או כמה נבהלו כי לא היו בשלים ליצור אינטרקציה עם שולטת ולא ציפו שאני אפנה?
עם כל הרצון שלי להיות בצד "הכובש" הגעתי למסקנה שאם מישהו רוצה, הוא קורא אותי ויפנה כמו שהוא רגיל לעשות.
אני לא אשים אותו בסיטואציה מביכה שגברים לא רגילים להיות בה ולא יודעים איך להגיב לה מבלי לפגוע.
ולנסות "לגרום לו" לרצות אותי כשמסרב זה די מניאקי, ואנחנו שונאות שעושים את זה לנו ונמנעות מזה כי מכירות את החוויה הלא נעימה הזו.
זה לא נובע מחולשה אלא יותר מרצון לכבד סירוב. זה לא יהפוך אותי "לשולטת יותר אמיתית" אם אתעקש איתו או אפעיל איזו מניפולציה שתגרום לו לרצות אותי.

עד כה תיארתי מה שקורה כשפונות לאותם גברים טובים שיש סיבה שלא פנו אליך בעצמם.
אתה יודע מה קורה כשאת פונה לגבר שחשבת שהוא בסדר אבל מתברר שרואה באישה שולטת אוביקט? הוא חושב שנתת לו הסכמה להטריד אותך מינית מעתה ועד עולם, לשלוח לך הודעות אובססיביות כאילו בחרת בו וקילרת אותו, והופך את זה לבעיה שלך שפנית אליו.
הם אמרו לי את זה ישירות "אז למה פנית?" בליווי ברכות ואיחולים כשנסיתי לשים לזה גבול.

בקיצור, יש סיבה שנשים מרגישות יותר בנוח בצד המחוזר. אנחנו מעדיפות שיפנו אלינו רק אם באמת רוצים בנו, ולעשות את הסינון בהתאם. אנחנו מרגישות יותר בטוחות שם מכורח המציאות בין המינים שלא משתנה כי מישהו נהנה מקינק.
וזה שאנחנו בצד המקבל של החיזור לא אומר שאנחנו אמורות לקבל מבול של חרא והפתרון הוא ממש לא "אז תהיו אקטיביות או שאסור לכן להתלונן" במקום שאותם שחקנים רעים ילמדו לשלוט על עצמם.

אני אישית לא אפתח בשיחה עם אף אדם על מה הקינקים שלו.
קודם מורידה את הבנאדם לקרקע, וכמו שאמרת מוודאת שלא יודע לדבר רק על חסילונים חח

רואה שיש קליק כללי, ושהוא יודע גם לחזר ולא רק לברבר

אחכ מציגה את הדרך שלי
ואז שואלת

את הבולבול שלהם שישמרו לפוסטים עם עצמם.

בתור בת אדם שלא מאמינה בלחכות להזדמנויות אלא יוצרת אותן, יצא לי לפנות לגברים שעניינו אותי בתקופה שחיפשתי בה נשלט. כמו שכתבתי לפני כן, כשאני מתחילה אינטרקציה אני פונה למי שמולי כבן אדם שווה לי ומנהלת איתו שיחה שלא נסובה סביב בדס"מ. אני יודעת להפעיל את אנרגיה הנשית שלי היטב ולשדר לו סימנים שאני מעוניינת להפגש ולהשאיר לו הזדמנות ליזום את הפגישה. אם הוא עדין ומכבד מדי, אני מציעה בעצמי.

הכלוב היה טוב אליי בכל הנוגע למערכות יחסים ולמזלי לא נתקלתי בדושים ובמטרידנים. אבל אני כן רוצה להציע את זה כדרך שעובדת מניסיון.

ברור שיש פה דיסקליימר וזה תלוי אינטואיציה ויכולת לקרוא אנשים, אבל אני יוצאת מנקודת הנחה שזה סקיל חיוני והכרחי לשולטים גם ככה.

קודם כל, אני אף פעם לא אמרתי לאף אחד שאסור להתלונן, ובטח לא ליהודים בישראל שבה תלונות זה ספורט לאומי. את רוצה להתלונן, בכיף - אני אפגוש אותך ברוטשילד, אקנה לך קפה ועוגת גבינה, ונוכל להתלונן 6-7 שעות ברצף על מה שמתחשק לך (למרות שבטח תאלצי להקשיב גם לתלונות שלי על ספרי מד"ב ולמה אין רכבת במידל ארת' וכו').

אבל בשולי התלונות, אפשר גם לדבר על מה לעשות. הפיתרון של "שחקנים רעים יפסיקו, ספונטנית ומרצונם החופשי, להיות שחקנים רעים", לצערי לא יקרה. הלוואי, באמת, ואם זה היה תלוי בי גם היה שלום וכולנו היינו נופשים בסבבה על החוף של עזה, אבל זה לא תלוי בי וזה לא יקרה, אז בנתיים אפשר לחשוב על פתרונות אחרים. וכמו שאמרתי, להיות יותר אקטיביות עובד לנשים בווניל (ויש הסבר תורת משחקימי מאוד מעניין לזה וגם גרף אם את רוצה!), ואני נוטה להאמין שזה ישפר את ההכרויות לשולטות גם כאן.

וכן, זה כולל את כל הסיכונים שתיארת, שכל גבר חווה. הסיכון לדחייה, בטח כאן כשלא רואים פנים בהתחלה, גדול מאוד והדחייה אף פעם לא מפסיקה לכאוב. מתרגלים לכאב, אבל זה תמיד כואב. וגם הסיכון שהצד השני יגיב לדחייה שלך בצורה מאוד קשה הוא אמיתי מאוד ואני לא מזלזל בו - לפני כמה שבועות הייתי בדייט, כושל מבחינתי, ובסוף הערב היו דקות ארוכות שבהן אני ניסיתי לא לנשק אותה והיא קיוותה שאני דווקא כן אנשק אותה ויותר, ואחרי שהצלחתי להתחמק מזה קיבלתי מבול של הודעות כועסות על כמה שאני צבוע כי אמרתי שזה טוב לתת סיכוי לדברים חדשים ועם זאת איך זה שלא רציתי לשכב איתה באותו ערב או בשום ערב? הסיבה היא בבירור שאני קניבל ששונא נשים והומו בארון וכו'. וזה לא שקוף לי שלכן זה יותר מסוכן כי גברים באופן כללי יותר מסוכנים ויותר קיצוניים, אז זה יותר קשה בשבילכן.

ואף על פי-כן, נוע תנוע. עם כל הכאב והקושי, התוצאות נוטות להיות חיוביות יותר כשמתחילים (ובגלל זה באמת גברים מתחילים, לחובבות פירוק הפטריארכיה - זה לא כי חייבים, זה כי התוצאות טובות יותר והחברה בנויה כדי לספק *לנו* את התוצאות הטובות יותר). זה כישרון, וכאן גם נכנס החלק של "לגרום" - לגרום זה לא להפוך מישהו מ-"לא" ל-"כן", אלא להיות בחלל הזה שבו עדיין אין "לא" או "כן" ולמשוך לכיוון הכן. בדייטינג זה קצת יותר מגע וקצת יותר מבטים בעיניים, בשיחות לפני זה קצת יותר עניין וקצת יותר לשאול שאלות וקצת יותר להוביל ואולי אפילו לשלוח את ההודעה הראשונה, ואני מבטיח לך שזה ייצר תוצאות יותר טובות לכולם.

אמרתי - אני יודע שהדרך שבה נשים מתנהלות במרחבים האלו לא נוצרה בוואקום, זאת תגובה הגיונית סך הכל לדרך שבה גברים מתנהלים, גם הטובים וגם הרעים וגם הסבירים הבינוניים שבסוף סתם לא התאימו. אני לא חושב שאלו תלונות תלושות או לא מבוססות. זאת התנהלות הגיונית, אבל הרבה פעמים בחיים הדרך להשיג דברים טובים היא לחשוב על המכלול והתמריצים ואיך כל שחקן מתנהל ולבחור את הדרך היעילה ביותר, גם אם היא לא הנוחה או ההגיונית ביותר.

אבל אם את רק רוצה להתלונן, אני כאמור זורם. עוגת גבינה וקפה והכל.

Arsene

בניפוי וניקוי עוגות גבינה קנויות, התנשאות והקטנה של נשים להן הגבת, התעלמות מניסיונן האישי, וגרוע מכך, מתחושת פגיעוּת עמה הן מתמודדות, נשארתי עם זה —
אתה מסכים שיש בעיה אמיתית ושנשים חוות הרבה גברים בעייתיים, ולכן מפתחות מנגנוני הגנה. אתה גם אומר שלבעיה יש מחיר ושהמנגנונים האלה גורמים לפספוס הכרויות טובות. אתה מבטיח, כנראה בצדק, שהשחקנים הרעים לא ייעלמו. ומסיק מכך שנשים צריכות לשנות אסטרטגיה ולהיות יותר אקטיביות, גם אם זה לא נוח ולפעמים אפילו מסכן אותן.

(מהסוף)
כשל לוגי 1.
אתה טוען שמי שסובל מהבעיה, בהכרח אחראי לפתור אותה באמצעות שינוי עצמי. אם התקנתי סורגים כדי למנוע גניבות וזה פוגע באיכות החיים, אני צריכה להוריד את הסורגים כי זה יעיל יותר חברתית? זו מסקנה לא תקפה. אפשר להבין את המחיר, אבל אי אפשר להפוך את הקורבן לאחראי לניהול הסיכון.

כשל לוגי 2.
אתה טוען שזה כולל את כל הסיכונים שכל גבר חווה ואז מודה ש״ברור לי שלכן זה יותר מסוכן כי גברים יותר מסוכנים״. תחליט. או זה או זה. אם הסיכונים אינם סימטריים אז אסטרטגיות אינן ניתנות להשוואה ישירה. דחייה אינה הטרדה, מבוכה אינה פחד, כאב רגשי אינו איום מתמשך. זו לא שאלה של יותר או פחות, אלא שינוי סוג סיכון. אנחנו לא מנהלים ויכוח מי יותר בהריון, כשאחד בהריון ולשני יש סיפיליס.

כשל לוגי 3.
״בווניל זה עובד!״
אולי! בכביש יש מעברי חציה ורמזורים ופקח. מסלול המראה, לעומת זאת, מתוכנן אחרת, כמדומני אפילו ע״י מהנדס עם התמחות שונה. הסבירו לך למה פה זה לא. אל תציע עוגת גבינה ותלונות כדי לסתום את הפה למי שחווה לאורך שנים את המחיר של הפתרון שאתה מציע. תקשיב. זה, למשל, באמת עובד ולא רק בווניל.

כשל לוגי 4.
ארכאנג׳ל אומרת לך מניסיונה האישי, ״אני בוחרת בטחון על פני יעילות״.
אתה עונה ״אבל יעילות משיגה יותר תוצאות!״ִ
היא מדברת על בננות, אתה על טלה בגריל. היא לא רוצה להפגע. וזה חשוב לה. יותר חשוב לה ממה שאתה הרשית לעצמך להחליט עבורה. זאת לא טעות, זאת בחירה ערכית שונה.

כשל לוגי 5.
״המטרה של כולן למקסם הכרויות״.
לוטוס שאלה אם המבחר מצטמצם בגלל מנגנוני הגנה. ארכאנג׳ל לא טענה שהיא טועה. היא כתבה שהיא מוכנה לפספס כי היא מעדיפה בטיחות ולא מוכנה לשלם מחירים מסוימים. אתה ממשיך להתווכח עם מטרה שאתה הצבת. אף אחת לא רוצה למקסם בכל מחיר. אני לא מוכנה לקצר את הדרך לעבודה על חשבון הבטחון שלי כי זה יאלץ אותי לעבור דרך סמטה שמובילה לשכונה של מהגרים עם חולשה לבלונדיניות. אז האם המטרה היא לקצר דרך או שאולי להגיע לעבודה בשלום? ומי מחליט?

כשל לוגי 6 (להתחלה).
״אני מבטיח לך״, ״נוע תנוע״, ״ככה משיגים תוצאות״, ״תתלונני מעל עוגת גבינה״, אלה לא טיעונים. זאת סמכות מדומה. זה ניסיון להחליף נימוק ב ״אני מבין את המערכת יותר טוב ממך״, בזמן שארכאנג’ל מביאה ניסיון ישיר, דוגמאות קונקרטיות ועלויות אמיתיות. ולכן עוגת גבינה לא תעזור כאן. למה שאתה מציע לעומת מה שהיא מדגימה פשוט אין משקל.

ועכשיו אישי ממני. אליך. לא כשולטת, נשלטת, או עוברת אורח, אלא כאישה:
אתה מציע פתרון שמניח שהמטרה של כולנו היא למקסם הכרויות, אבל זה לא מה שארכאנג’ל כתבה וכמדומני גם לא מה שלוטוס טענה. כשעלות הסיכון אינה סימטרית, גם אסטרטגיות לא אמורות להיות סימטריות. הבחירה להעדיף בטיחות על פני יעילות איננה טעות שיש לתקן, אלא עמדה רציונלית בתוך מערכת עקומה עמה אנחנו מתמודדות על תקן יומיומי לא רק בכלוב, לא רק בזמן חיפוש אחר נשלטים, אלא אפילו בשיחת סרק וירטואלית עם גבר שגם כשהוא מכיר בפגיעה, הוא ממקם את האחריות על הפתרון אצל הנפגעת, ומנמק את זה בטיעונים כמו ״העולם לא ישתנה אז תסתגלו״, ״נשים צריכות ללמוד לקחת סיכונים״ ואיך לא — תפעלו יותר כמו גברים.

אז אני מבטיחה לך שכשהמהגרים יחששו לעבור ליד סמטה שמובילה לאוניברסיטה בה אני עובדת, כי נמצאת שם בלונדינית עם חולשה לגברים מובטלים, אני אשנה אסטרטגיה. עד אז אל תתווכח אתנו כשאנחנו אומרות לך שהפתרון שאתה מציע לנו דורש מאתנו לשלם מחירים שאנחנו לא מוכנות לשלם.

Wow. My deepest respect and sincere gratitude. This is such a logical and careful answer.
I was going to say something way more basic, like "you overlooked everything we're saying that does not work in your favour, ignore the serious risks we mentioned and avoid any accountability, displaying an immense lack of empathy and capacity of self-reflection", but I like your response way better.

I would only like to add, the threats about us "ending up sad and alone" are hilarious.
All studies point that single women are by far happier and healthier. We don't fear loneliness and it's a very easy choice when the alternative is violence and abuse. We also build communities and friendships. We might be single, but we're not lonely.
Also, it assumes every woman arguing here is single, monogamous and heterosexual. Ridiculous and self centered, as expected.

As always, a simple truth emerges in these debates:
Men who actually care about women's experiences and safety have no trouble finding partners and don't come here to complain. Men who could most definitely use our advice, simply won't listen.