מלכודת ה"קינק דיספנסר" - תהייה והצעה לדיון

teacher(שולט)

לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026

לוטוס, לדעתי קיבלת את התשובה שלך.
אנחנו (אנשים מהסוג שלי, אם כבר הכללות אז כבר) לא רלוונטיים לשיח הזה.
זה שיח על פגיעה, ובפגיעה הדבר היחיד הרלוונטי הוא תחושת הנפגע ולא איך מרגיש זה שלכאורה הוא הפוגע. הוא גם לא קורא פה.
לשמחתי הרבה, ה"סורגים" פועלים גם כמסנן הפוך ומשאירים את אלו שנשארו עם האנטנטת בחוץ, לשחק איתנו, להיפגש, לנסות, להתוודע ולבנות מערכות יחסים מסוגים שונים. איך אמרה פעם סבתא - "בשביל לעשות חביתה, צריך לשבור כמה ביצים".

אני אישית קצתי בדיסים הארוכים בפרופילים, זה משרה אוירה עויינת ומדכאת ובעיקר תופס את המקום של מה שבאמת צריך להיות כתוב שם.
אם הנשים באתר הזה אומרות שבעצם גופיות הסבא ניצחו, אז סבבה. ניצחו אותנו, את כולנו. באתר האינטרנט שלנו, שנועד לעניינים שלנו.
סימפל.

בוונילה זה אותו הדבר. לא מסלול נחיתה ולא שביל אופניים - גרעין של מערכת יחסים, מפגש בין תרבויות

שני אנשים שלא מכירים נפגשים במקום ציבורי לדסקס את החיים ואולי אחר כך למצוא לעצמם פרטיות ושפה משותפת.
ואם לוטוס תשב לקפה עם מישהו שמדבר כל הזמן רק על הלגו שלו, או אוסף קיסמי האזניים המשומשים שלו, היא תבין ותנתק מגע.
לא ביגי. ואם מאתיים גופיות סבא יציקו לה בטינדר, או בפייסבוק, היא יכולה להעיף אותם לאלף עזזאל או לחסום אותם.
למה אנחנו לא יוצאים למבצע חסימה נרחב? איך אנחנו לא מצליחים למגר את הבעיה המוזרה הזו?
למה אין את הבעיה הזו באינסטה או בפייסבוק? כנראה האנונימיות מאפשרת את זה.

מי ששם סורגים ופוחד לצאת מהבית זה לגיטימי, אבל העולם לא יבוא לבקר אותו בבית ולא משנה כמה תעמיסו על זה לוגיקה וכשל לוגי.
העולם, היקום, לא מתאמץ. יש רק מנוע אחד עבורנו שעובד בלי מאמץ - היקום רוצה שנמות ולשם הוא נוסע גם בלי שנבקש.
כל דבר אחר - אנחנו צריכים לקחת ממנו במאמץ. כל דבר- עבודה, יחסים, רצונות, מימוש ומקום. הכל.
וכל מי שטוען אחרת, Highness, מנסה למכור לך משהו.

Arsene

לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026

► ברייה כתב/ה:

Arsene

בניפוי וניקוי עוגות גבינה קנויות, התנשאות והקטנה של נשים להן הגבת, התעלמות מניסיונן האישי, וגרוע מכך, מתחושת פגיעוּת עמה הן מתמודדות, נשארתי עם זה —
אתה מסכים שיש בעיה אמיתית ושנשים חוות הרבה גברים בעייתיים, ולכן מפתחות מנגנוני הגנה. אתה גם אומר שלבעיה יש מחיר ושהמנגנונים האלה גורמים לפספוס הכרויות טובות. אתה מבטיח, כנראה בצדק, שהשחקנים הרעים לא ייעלמו. ומסיק מכך שנשים צריכות לשנות אסטרטגיה ולהיות יותר אקטיביות, גם אם זה לא נוח ולפעמים אפילו מסכן אותן.

(מהסוף)
כשל לוגי 1.
אתה טוען שמי שסובל מהבעיה, בהכרח אחראי לפתור אותה באמצעות שינוי עצמי. אם התקנתי סורגים כדי למנוע גניבות וזה פוגע באיכות החיים, אני צריכה להוריד את הסורגים כי זה יעיל יותר חברתית? זו מסקנה לא תקפה. אפשר להבין את המחיר, אבל אי אפשר להפוך את הקורבן לאחראי לניהול הסיכון.

כשל לוגי 2.
אתה טוען שזה כולל את כל הסיכונים שכל גבר חווה ואז מודה ש״ברור לי שלכן זה יותר מסוכן כי גברים יותר מסוכנים״. תחליט. או זה או זה. אם הסיכונים אינם סימטריים אז אסטרטגיות אינן ניתנות להשוואה ישירה. דחייה אינה הטרדה, מבוכה אינה פחד, כאב רגשי אינו איום מתמשך. זו לא שאלה של יותר או פחות, אלא שינוי סוג סיכון. אנחנו לא מנהלים ויכוח מי יותר בהריון, כשאחד בהריון ולשני יש סיפיליס.

כשל לוגי 3.
״בווניל זה עובד!״
אולי! בכביש יש מעברי חציה ורמזורים ופקח. מסלול המראה, לעומת זאת, מתוכנן אחרת, כמדומני אפילו ע״י מהנדס עם התמחות שונה. הסבירו לך למה פה זה לא. אל תציע עוגת גבינה ותלונות כדי לסתום את הפה למי שחווה לאורך שנים את המחיר של הפתרון שאתה מציע. תקשיב. זה, למשל, באמת עובד ולא רק בווניל.

כשל לוגי 4.
ארכאנג׳ל אומרת לך מניסיונה האישי, ״אני בוחרת בטחון על פני יעילות״.
אתה עונה ״אבל יעילות משיגה יותר תוצאות!״ִ
היא מדברת על בננות, אתה על טלה בגריל. היא לא רוצה להפגע. וזה חשוב לה. יותר חשוב לה ממה שאתה הרשית לעצמך להחליט עבורה. זאת לא טעות, זאת בחירה ערכית שונה.

כשל לוגי 5.
״המטרה של כולן למקסם הכרויות״.
לוטוס שאלה אם המבחר מצטמצם בגלל מנגנוני הגנה. ארכאנג׳ל לא טענה שהיא טועה. היא כתבה שהיא מוכנה לפספס כי היא מעדיפה בטיחות ולא מוכנה לשלם מחירים מסוימים. אתה ממשיך להתווכח עם מטרה שאתה הצבת. אף אחת לא רוצה למקסם בכל מחיר. אני לא מוכנה לקצר את הדרך לעבודה על חשבון הבטחון שלי כי זה יאלץ אותי לעבור דרך סמטה שמובילה לשכונה של מהגרים עם חולשה לבלונדיניות. אז האם המטרה היא לקצר דרך או שאולי להגיע לעבודה בשלום? ומי מחליט?

כשל לוגי 6 (להתחלה).
״אני מבטיח לך״, ״נוע תנוע״, ״ככה משיגים תוצאות״, ״תתלונני מעל עוגת גבינה״, אלה לא טיעונים. זאת סמכות מדומה. זה ניסיון להחליף נימוק ב ״אני מבין את המערכת יותר טוב ממך״, בזמן שארכאנג’ל מביאה ניסיון ישיר, דוגמאות קונקרטיות ועלויות אמיתיות. ולכן עוגת גבינה לא תעזור כאן. למה שאתה מציע לעומת מה שהיא מדגימה פשוט אין משקל.

ועכשיו אישי ממני. אליך. לא כשולטת, נשלטת, או עוברת אורח, אלא כאישה:
אתה מציע פתרון שמניח שהמטרה של כולנו היא למקסם הכרויות, אבל זה לא מה שארכאנג’ל כתבה וכמדומני גם לא מה שלוטוס טענה. כשעלות הסיכון אינה סימטרית, גם אסטרטגיות לא אמורות להיות סימטריות. הבחירה להעדיף בטיחות על פני יעילות איננה טעות שיש לתקן, אלא עמדה רציונלית בתוך מערכת עקומה עמה אנחנו מתמודדות על תקן יומיומי לא רק בכלוב, לא רק בזמן חיפוש אחר נשלטים, אלא אפילו בשיחת סרק וירטואלית עם גבר שגם כשהוא מכיר בפגיעה, הוא ממקם את האחריות על הפתרון אצל הנפגעת, ומנמק את זה בטיעונים כמו ״העולם לא ישתנה אז תסתגלו״, ״נשים צריכות ללמוד לקחת סיכונים״ ואיך לא — תפעלו יותר כמו גברים.

אז אני מבטיחה לך שכשהמהגרים יחששו לעבור ליד סמטה שמובילה לאוניברסיטה בה אני עובדת, כי נמצאת שם בלונדינית עם חולשה לגברים מובטלים, אני אשנה אסטרטגיה. עד אז אל תתווכח אתנו כשאנחנו אומרות לך שהפתרון שאתה מציע לנו דורש מאתנו לשלם מחירים שאנחנו לא מוכנות לשלם.

קודם כל, ואני יודע שזה קטנוני אבל נו, "כשל לוגי" זאת לא דרך משוכללת להגיד "אני לא מסכימה איתך"; זה מתאר מצב שבו המסקנה לא נובעת מההנחות. נניח, אם אני אומר "כשיורד גשם אז המדרכות רטובות, ולכן מדרכות רטובות גורמות לגשם", אז יש כאן כשל לוגי של "סמיכות לא מצביעה על סיבתיות". אם אני אומר "אם מישהי רוצה X אז כדאי לה לעשות Y", ואז את אומרת "אבל היא לא רוצה X", אז זה לא כשל לוגי, זה סתם נון-סקוויטר. סבבה, אז היא לא רוצה; זה לא מתקשר עם הטענה שלי בכלל. וזה בטח לא כשל לוגי.

חזרה לעניינו - אנחנו מסתכלים על שני מצבים. באחד שולטות מדברות רק עם נשלטים שפונים אליהן, ואז מתגלה שהרבה מהם מתייחסים אליהן בצורה מחפיצה וככלי למימוש הפנטזיות שלהם; ובשני שולטות פונות לגברים שמעניינים אותן. את באמת אומרת לי שבמצב השני את לא רק נתקלת ביותר גברים מחפיצים, אלא בסכנה ממשית לחייך..? שהמצב שבו את מדברת עם גברים שבחרת לדבר איתם הוא מצב שמסוכן לך ברמות של לצעוד בסמטת פשע אפלה..? שהדרך היחידה של שולטת להכיר נשלטים שהם לא פסיכופטים רצחניים היא לחכות בשקט בחושך שיתחילו איתה ואז להתפלל שמי שהתחיל איתה לא יחפיץ אותה, אבל לשמוח שהוא לא לפחות לא אחד מהגברים המבעיתים שאיתם היא היתה מתחילה, שינסו לרצוח ולאכול אותה..?

לא יודע מה להגיד לך על זה. לי זאת נשמעת כמו הגזמה פראית שמוציאה את כל מה שאנג'ל אמרה מהקשרו, אבל מה אני יודע. אם זאת המציאות שבה את חיה, אז באמת לא כדאי לך להתחיל עם גברים, ואני מושך את הטענה שלי. וכמו שטיצ'ר אמר, אם הגענו למצב הזה אז השחקנים הרעים ניצחו ושהאחרון יסגור את האור.

ברייה{לא!!!מחפשת}

לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026

► teacher כתב/ה:

לוטוס, לדעתי קיבלת את התשובה שלך.

[…]
מי ששם סורגים ופוחד לצאת מהבית זה לגיטימי, אבל העולם לא יבוא לבקר אותו בבית ולא משנה כמה תעמיסו על זה לוגיקה וכשל לוגי.
העולם, היקום, לא מתאמץ. יש רק מנוע אחד עבורנו שעובד בלי מאמץ - היקום רוצה שנמות ולשם הוא נוסע גם בלי שנבקש.
כל דבר אחר - אנחנו צריכים לקחת ממנו במאמץ. כל דבר- עבודה, יחסים, רצונות, מימוש ומקום. הכל.
וכל מי שטוען אחרת, Highness, מנסה למכור לך משהו.

לוטוס, לדעתי… סתם 😂
טיצ׳ר, יש כזה דבר שנקרא ״אתיקה של ריבונות״.
כשאני שומעת ״ניסיתי וזה מסכן אותי״, אני עושה שלושה דברים: מכירה בלגיטימיות של ניסיון סובייקטיבי, מתעדפת בטיחות על רציונל יבש, מכבה את הצורך להיות צודקת. אני לא אומרת ללוטוס ״את חייבת להזהר״, כדי לסתור את הניסיון שלה ואני לא אומרת לארכאנג’ל ולעוד עשרות נשים שמספרות על חוויות שליליות ״תתרגלו״.
אני לא מרגישה מאויימת כשניסיון החיים של מישהו סותר את ההגיון שלי ולכן אין לי צורך לפתוח לו את ראש, ללחוץ, לשכנע, לסתום לו את הפה עם עוגת גבינה, להעלב ולכן להעליב.

כי לא תמיד צריך להתעקש כשהפתרון שהצענו נדחה. ההתעקשות עובדת במשא ומתן, בלוגיסטיקה, בטכנולוגיה, בניסוי שלא בוצע כהלכה ואנחנו מאמינים שניסוי חוזר יניב תוצאות טובות יותר. אבל לא כשמדובר בגוף של מישהו אחר, טראומה של מישהו אחר, ובמישהו אחר שמשלם על הפתרון הזה את המחיר.

ערפדית כתבה את זה יפה ממני ״גברים שרוצים את טובתנו לא יושבים פה ולא משכנעים אותנו להזהר פחות כדי שלהם יהיה יותר סיכוי. ובכל זאת מצליחים להכיר ולנהל זוגיות נהדרת״. ואני אוסיף שעם הסורגים, למרות הסורגים אולי בגלל הסורגים מעולם לא הייתה לי בעיה להכיר גברים בכמות מספקת. ללא שום קשר לכך שהחיים הם לא זין והם תמיד קשים (או בגרסה הפחות מוצלחת והיותר מטפיזית שהצעת).🌹

פרלין(נשלטת){ש}	פרלין(נשלטת){ש} לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026 לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026 פרלין(נשלטת){ש} • 21 בפבר׳ 2026 לא מבינה למה להגיע למסקנה ששום דבר לא ישתנה? שתמיד יהיו יותר שחקנים רעים? נשים כבר שינו כל כך הרבה… למה לצפות מהעולם למעט?

Vampiress V(אג׳נדר שולטת)

לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026

► פרלין כתב/ה:

לא מבינה למה להגיע למסקנה ששום דבר לא ישתנה? שתמיד יהיו יותר שחקנים רעים?

נשים כבר שינו כל כך הרבה… למה לצפות מהעולם למעט?

Totally agreed!
But let's be careful here: if women have changed, who else has to change? Men. Not the world, men. And only these types, "not all men" how they love to say. Don't let them off the hook on a nebulous collective where they can escape accountability. And let's not let them get away anymore with being the whole world, they are only half, we need to be proud to occupy space too.

And to the men arguing in circles, you prove to us very clearly why women don't believe you're safe and don't want you. Gladly your answers here are easy to find from your profile for women trying to vet you.

teacher(שולט)

לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026

ולא בכדי, בריה.
יצא המקרה שלוטוס ואני מכירים והדיעה שלה חשובה לי. מכאן הפניה האישית.
התחושה הסובייקטיבית שלי היא שיש פה שני סוגים של אנשים וזה לא "גברים" ו"נשים".
אלא כאלה שמנהלים שיחה, וכאלה שיורים אג'נדה, לא חשוב על מה.

ולגבי שאר מה שכתבת, זה בדיוק מה שאמרתי קודם, פיקסל על גבי שחור -
זה רק בעיני הנפגעות. נקודה. הדעה של השאר לא מעניינת ולא רלוונטית.
מכאן מתחיל הסו קולד דיון. (או כמו שהבנים אוהבים להגיד - גול עצמי)

אז אני אתעלם מההתעלמות.
וערפדית כתבה את זה יפה ממך? פליז (כמעט אנגלית), היא לא מגיבה לעניין, אולי בכלל לא קוראת, ומתעקשת על אנגלית ועל "גברים".
אג'נדה פוסט פמיניסטית לוחמנית שנובחת שינוי ולא עושה בפועל כלום.
שתי השורות האחרונות שלה אומרות את הכל -
"And to the men arguing in circles, you prove to us very clearly why women don't believe you're safe and don't want you. Gladly your answers here are easy to find from your profile for women trying to vet you."

ועל כך אענה במשפט דמיוני וסליחה על הצרפתית. :
לפעמים, רק לפעמים, צריך להוציא קצת את המקל של המטאטא מהתחת.
אני כל כך שמח שאני לא זקוק לאישור של אנשים שאני לא מכיר ולא מכירים אותי לכלום ושום דבר באתר הזה.
כבר כתבתי בעבר - קללות מזרים ברחוב לא עושות כלום. כדי שמילה רעה ממישהו תעשה לך משהו, צריך להכיר.

ואולי צריך גם להזכיר - אני *לא* שולח הודעות קופי פייסט, ואני *לא* זה שמקבל מיליון הודעות ספאם לתיבה.
כתבתי מה החלק שמפריע לי, ובכנות, אני יכול לחיות עם זה כמו שזה עכשיו, אולי איזה רנט פה ושם להוציא קיטור וזהו.
רוצות לפתור בעצמכן? GOOD LUCK (הנה, אנגלית).
ופרלין, כפרה, כמו אצל הטבעונצים, אני רואה איך את תיכף תחטפי אש כי את לא מספיק אדוקה בדת

חברי היקר קיחוטה, היה נוהג לרשום "טלו קורה מבין עיניכם".
מעכשיו אם אתם רוצים לדבר איתי - תזמינו אותי לבירה

nbdy	nbdy לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026 לפני שבוע • 21 בפבר׳ 2026 nbdy • 21 בפבר׳ 2026 Bobby Brown is going down.

ArchAngel(שולטת)

לפני שבוע • 22 בפבר׳ 2026

► ברייה כתב/ה:

ועכשיו אישי ממני. אליך. לא כשולטת, נשלטת, או עוברת אורח, אלא כאישה:
אתה מציע פתרון שמניח שהמטרה של כולנו היא למקסם הכרויות, אבל זה לא מה שארכאנג’ל כתבה וכמדומני גם לא מה שלוטוס טענה. כשעלות הסיכון אינה סימטרית, גם אסטרטגיות לא אמורות להיות סימטריות. הבחירה להעדיף בטיחות על פני יעילות איננה טעות שיש לתקן, אלא עמדה רציונלית בתוך מערכת עקומה עמה אנחנו מתמודדות על תקן יומיומי לא רק בכלוב, לא רק בזמן חיפוש אחר נשלטים, אלא אפילו בשיחת סרק וירטואלית עם גבר שגם כשהוא מכיר בפגיעה, הוא ממקם את האחריות על הפתרון אצל הנפגעת, ומנמק את זה בטיעונים כמו ״העולם לא ישתנה אז תסתגלו״, ״נשים צריכות ללמוד לקחת סיכונים״ ואיך לא — תפעלו יותר כמו גברים.

אז אני מבטיחה לך שכשהמהגרים יחששו לעבור ליד סמטה שמובילה לאוניברסיטה בה אני עובדת, כי נמצאת שם בלונדינית עם חולשה לגברים מובטלים, אני אשנה אסטרטגיה. עד אז אל תתווכח אתנו כשאנחנו אומרות לך שהפתרון שאתה מציע לנו דורש מאתנו לשלם מחירים שאנחנו לא מוכנות לשלם.

מסכימה עם כל מה שכתבת, ובעיקר עם זה.
הציפייה הזו מאיתנו לפעול כמו גברים זאת שגיאה שגברים עושים. הם מניחים שזה קל ורק דורש הסבר, והם יסבירו לנו משהו שלא הבנו והכל יפתר.

הם מתעלמים מזה שהחוויה שלנו אחרת, וגם מהשיתופים שלנו למה זה לא עובד לנו, למה זה לא עובד לי.
אני אישית נשואה ומחוץ למשחק, אבל כשחיפשתי זה פשוט לא היה שווה עבורי לפנות כשיש הימור שהגבר מולי יפרש בצורה לא נכונה את הפניה שלי אליו ויניח שאני מעוניינת לשלוט בו כאן ועכשיו וירדוף אחרי בשצף קללות וטענות סביב "אז למה פנית?".
או במקרה "הטוב יותר", שפשוט יהיה בנינו רגע מביך כי הוא כגבר שרגיל לפנות פשוט בחר לא לפנות ועכשיו שמתי אותו במקום מביך.
כן, היה גבר אחד שאיתו זה זרם, לא אכחיש, אבל הוא אחד מתוך עשרות שאיתם הגישה הזו הובילה למבוכה או הטרדה, אז למה לי?

העדפתי לקבל הודעות, מן הסתם להפסיק להתפלא בשלב כלשהו מכל השטויות שקיבלתי בדרך כמו כל אישה אחרת, ופשוט לענות רק לכאלו שבהן ראיתי שאני והגבר מולי באותו ראש.
העדפתי דרך עקיפה, שדרשה גם לא מעט השקעה, של לכתוב על עצמי בבלוג ומי שזה מדבר אליו שהוא יפנה אם זה מתאים לו, ככה הכרתי את בעלי.
במקרה שהרגיש לי מתאים לעשות extra step אז גם הייתי מגיבה לאותו גבר בבלוג או בפורום כדי שזה יותר ניכר שיש בי עניין ספציפי בו.
זה גם לא כזה פסיבי מבחינתי, זה שידר את מה שרציתי שזה ישדר ומשך את מי שרציתי למשוך.
וזה בסדר לתת לגבר להחליט אם הוא רוצה או בשל לדבר איתי, במקום לנסות לפתות, לחזר ולשכנע כאילו הייתי שולט גבר.

הציפיה הזו שנתנהל כמו גברים מתישה מאוד. במשך שנים הרגשתי "לא שולטת אמיתית מספיק" בגלל הציפיה שאאמץ התנהגויות שמצפים משולט או מסתם גבר מחזר.
כשהייתי צעירה אז היו נשלטים שממש הפעילו מניפולציה כזו וציפו שאני אעשה את כל העבודה ואפילו אשלם עליהם במקום שנעשה חצי-חצי אחרת "איפה הכוח שלי כשולטת", וכל הזמן הקו המנחה היה השוואה ביני ובין דמות של גבר שולט.
ואז הבנתי, שפאק איט, אני אישה. זה בסדר שאני אישה. אני לא צריכה להשתדל להידמות לגבר כדי לשלוט.

זה בסדר לא להכחיש שלמרות שאנחנו שולטת ונשלט אנחנו גבר ואישה ויחסי הכוחות החברתיים בנינו לא נעלמים, והסיכון שלי כאישה הוא גבוה יותר גם אם מישהו קורא לי "המלכה".
וזה לא הופך אותי לפחות ראויה אם אני צריכה להיזהר ואפילו להסס יותר מאשר גבר שולט.
זה בסדר שאני בתור אישה מרגישה את הצורך שהגבר ישכנע אותי שיהיה טוב ובטוח לי איתו, מאשר שאני אשכנע אותו שיבחר בי.

Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}

לפני שבוע • 22 בפבר׳ 2026

לטוני רובינס יש משפט יפיפה: אני לא מאמין בחשיבה חיובית, אני מאמין באינטליגנציה. אינטליגנציה היא לראות את הדברים כפי שהם, אבל לא גרוע מכפי שהם. רוב האנשים רואים את הדברים גרוע מכפי שהם כי הם פוחדים לנסות, להתאכזב או להכשל, אבל זה שם אותם במקום שהם לא רוצים להיות בו.

והמגיבים בשרשור הזה חלוקים בדעותיהם, אבל אם יש משהו שמשותף להם הוא ללא עוררין הרמה הגבוהה של האינטליגציה שלהם והעובדה שמדובר באנשים טובים שמוכנים לדבר על הדברים הקשים, ורוצים לחולל שינוי. זה ממש לא עניין של מה בכך.

תודה מעומק הלב על השיתוף בחוויות ובנקודות המבט שלכם ושלכן. תראו בכמה נושאים עמוקים וכואבים נגענו בשרשור הזה ואיך הצלחנו במידה מרשימה לשמור על תרבות דיון ועל שיחה עניינית! אני מלאת תודה והערכה לכולכן ולכולכם ❤️

ואני גם אופטימית, כי מבחינתי זו לא מחלוקת בלתי פתירה - זו הארה של צדדים שונים של הבעיה.

אני יודעת שאם הכותבים שאני מכירה מהשרשור הזה היו יושבים יחד לקפה, הם היו מתלהבים מהאיכויות של האחרים, גם אם הם לא היו מסכימים איתם על הכל - וזה הכי טבעי. (זוכרים שהיו לנו חברים שהעריצו את עופרה כשהיינו ממחנה ירדנה, את בויזון כשהיינו ממחנה בקסטריט, את אנדרואיד כשהיינו מעריצי אייפון, ולא נידינו אותם בגלל זה?)
לעומת זאת, בדיון אינטרנטי אי הסכמה עם דעה היא עילה לפסילת מי שמולך, וחבל שכך.

אם נצליח לא לקחת דברים באופן אישי ולהסכים לא להסכים אבל להקשיב, אני מאמינה שנתקרב להבין לעומק קיומה של הבעיה ולמציאת הדרך לפתור אותה או לפחות לשפר את המצב.

ברייה{לא!!!מחפשת}

לפני שבוע • 22 בפבר׳ 2026

► ArchAngel כתב/ה:

► ברייה כתב/ה:

ארכאנג׳ל.
הטקסט שלך, בעיניי, אינו עמדה, אלא עדות. והוא מייתר את כל התגובות שלי והופך אותן לחסרות ערך. כי את מדברת על משהו שאני, כשפירקתי רטוריקה של נאום, לא הבנתי. לא הבנתי את הנזק המצטבר. לא היה לי מושג שהבעיה כל-כך עמוקה שהיה בכוחה לעצב זהות דרך ההשוואה הכפויה אליה התייחסתי. לא הייתי מודעת למניפולציות ולהנחה מעוותת שרק דרך אימוץ תפקיד גברי ניתן להפגין כח, כי הנשיות בהכרח מקרינה חולשה ולכן צריך לכסות אותה.
מה שאומר שבעולם שם בחוץ, בו אני מתקיימת, כל ההנחות האלה כבר מזמן החזירו את הנשמות שלהן לבורא. והכלוב (או הקהילה) בגלל היותו ״לא ונילה״ עדיין משמר אותן.

ועל כל זה את מוסיפה, לא ככתב אישום או מרד, אלא כמסקנה ״אני אישה וזה בסדר. זה לא הופך אותי למיוחדת, זה לא הופך אותי לשונה, זה פשוט לא סותר את העובדה שאני גם שולטת, כי אני לא צריכה להדמות לגבר כדי לשלוט״. האמירה הזאת לא רק שהיא לא ביטול של דומיננטיות, היא הוצאה שלה מתחפושת, ומראה חדה-עד-לסנוור על השורש שלה ועל קווי המתאר של כל אחד מאתנו כשאנחנו מתבלבלים בין מי שיודעת כי בנתה מציאות שמגיבה לה, לבין מי שטוען שיודע ודורש מאחרים להשתנות כדי לא לסתור אותו.

(לוגיקה אפיסטמולוגית לעומת סמכות נורמטיבית. או ההבדל בין לחיצה על הברך הקשיחה כדי לעגן נוכחות, לבין לחיצה על הירך הרכה כדי לצרוח ״תביאו בשר כי עומד לי״).

ואת זה אני לוקחת אתי, ארכאנג׳ל.
תודה לך.