א כ ז ב ה

א כ ז ב ה

שיקי​(נשלט) • 29 בדצמ׳ 2003

בזמן האחרון מתרחש תהליך, שלדעתי (ואני כמובן מניח שיש שיחלקו על דעתי וזה בסדר גמור) הוא רע, ולא רק רע – אלא אפילו נורא...במונחי פורומים של בי די אס אם.

אני נמצא די הרבה זמן ב"עולם הפורומים הבי די אס אמים" – מספר שנים – אם בארץ, אם בעולם, אם כקורא בלבד, או כמשתתף חופשי.

בד"כ השתדלתי לכתוב במקומות בהם היה לי נוח לכתוב, לעיתים הפסקתי לכתוב בפורום מסוים כי לא היה לי נוח כבר לכתוב שם.

ההקדמה נועדה אך ורק כדי להסביר, שיש לי מושג כלשהו איך פורום "נורמלי" אמור להתנהל – והמשותף לכל הפורמים ב"קטע", בהם נתקלתי בעבר תמיד היה – הפתיחות הרבה מצד המשתתפים, היכולת לשתף אנשים בה-כ-ל ולדעת שלא ישפטו אותך על מה שאתה (בהנחה שאתה לא איזה רוצח סדרתי, אנס קשישות, או משהו בסגנון), הידיעה, שכאן יש אנשים שמודעים לעצמם ולעובדה, שהם בעצמם נחשבים בעולם הונילי ל"חריגים" והם לעולם לא ילעגו לך מאחר ואתה בערך במצבם.

התודעה הזו, המחלחלת למוחות האנשים הנקלעים לפורומים אלו – גורמת להם לרצות להביע את דעתם – תהא "שונה" ככל שתהיה, ואף אם מדובר במשהו שאפילו אנשי הבי די אס חושבים "שאינו בגדר הנורמה" – זו הסיבה לפריחת הפורום הספציפי הזה.

כלובי, נתן כאן ממש יד חופשית – אין אפילו מנהלי פורומים כמו בפורומים אחרים – הוא נתן קרדיט לנו – האנשים שכותבים בפורום ובהחלט צדק, כי אנשים הוכיחו בגרות, כתבו דברים רציניים, ועמוקים, לעיתים השתעשעו, והפורום קיבל את אופיו החופשי.

כאשר הגיעו אנשים "מבחוץ" כדי "להטיף מוסר" קהל המשתתפים בפורום עצמו ובאופן הכי טבעי בעולם דחה אותם – כי אף אחד לא אוהב שבאים אליו הביתה ומציתים לו את המטבח...

אני מניח שיש כאלו שכותבים יותר, ויש כאלו שכותבים פחות – אבל דרך הכתיבה ניתן להכיר את האישיות של האנשים, מי יותר מי פחות.

התופעה שאני יוצא נגדה, היא הכיוון אליו מתדרדר הפורום (בעקבות פורומים אחרים ולמעשה בשל אנשים הכותבים בפורומים –שהרי פורומים מורכבים מאנשים) ... קביעת "נורמות" התנהגות "טבעיות" ע"י קבוצה מצומצמת של אנשים עבור קהילה שלמה של אנשים.

ובמה דברים אמורים? – הדוגמא הטובה ביותר היא - המאמר של תאיר בכלוב, היא בהחלט כותבת מוכשרת, בחורה רצינית, ואינטיליגנטית – היא הציגה נושא ב"הומור".

אבל מי שקרא בין השורות, ואני משתדל תמיד לקרא את מה שבין השורות, לא צחק, להיפך...זה היה די עצוב, כי למעטפת של הומור ושנינות הוחדר תוכן שזור במרירות, עוקצנות וציניות...כשקראתי אותו - אני אישית חשבתי שמה שנכתב שם פשוט שומט את הקרקע לקיומו של פורום בדס"ם.

למה שמישהו ירצה לכתוב ולשתף אתכם בדברים עליהם הוא חושב, או יותר מכך – דברים שעשה – אם לאחר יבוא אחר ויכתוב עליו "פארודיה" .

גם אנוכי כותב, אמנם לא הרבה, אולי לא את הקטעים הכי נפלאים שיש בפורום הזה, אבל כותב – לעיתים אני כותב על דברים שאינם נחשבים "בגדר הנורמה" (ע"ע הקטע הקצר על הנהיגה), כי כזה אני, מה לעשות.

למרות זאת, אני חושב שניתן לדלות מהדברים שכן נכתבים על ידי את העובדה שאני די שפוי, הדברים לא נכתבים כאקט של טירוף רגעי ולמרות העובדה שאני לפעמים מזכיר את הכדורים הירוקים לבנים של הלילה (ע"ע חולה אהבה בשיכון ג') – טרם התחלתי להזדקק להם, ולא נראה עדיין באופק אותו יום בו אתחיל.

בדוגמא אחרת יצא לי להתקל בפורום אחר בו נכתב ע"י סאבית...על "חוקן עם אקונומיקה"... נו זה נשמע לכם הגיוני? (היא עוד הגדילה לעשות והוסיפה עוד קטע על זה שהדום שלה החליט לדלל את האקונומיקה ב 7 ליטר מים או משהו בסגנון....) גם שם דובר על בחורה שפויה, וזאת לאור דברים אחרים שכתבה, ואני יודע שמדובר גם בבחורה די מוכרת בקהילה הזו.

שתי הדוגמאות האחרונות הן ה"טריגר" (אחד מני רבים), המקרה הראשון הוא דוגמא לתגובה – הוא הזעזוע העמוק בו לקתה הקהילה לאחריהם – אנשים נכנסו להיסטריה... עד היום עובדים מסביב לשעון פסיכולוגים כדי לנסות ולתקן את הנזק שנגרם לנפשם הרכה...

למה לא לתת קרדיט לשפיותו של אדם? כי זה לא פופולארי?... יותר נחמד לשבת יומיים ולחבר יצירה "מצחיקה" ולקטול אנשים.

תאיר, לאחר שנשאלה בצורה רצינית, ניסתה וברצינות להסביר את גישתה ואמרה:

"...מה שכתבתי פה לא התיחס ספציפית לפורום הזה, אלא לקהילה כקהילה ולתופעות שאני רואה בה. לכן גם שתיים מתוך שלוש מהדוגמאות שהבאתי בכלל לא היו מהפורום הזה...."

מהן התופעות? שאנשים כותבים על מחטים? על מסמרים? על ברנדינג? על שאנשים בקהילה חטאו ושתפו את כולם בפנטזיות ומחשבות אותן חוו או דמיינו?

אם קטעים נכתבים בשביל הצחוק נטו – אין שום בעיה, תמיד נחמד לצחוק, חוש הומור זה דבר בריא, אך אם הדברים נכתבים בהומור ציני כאריזה לביקורת ארסית ועוקצנית...כאן טמונה הבעיה.

ברגע שנכתבים פוסטים מזועזעים, או פארודיות שנועדו לזעזע – והביקורות מהללות ומשבחות, אתם מודיעים לכולם... אל תכתבו דברים שונים...תשארו בגדר ה"נורמה" – אותה נורמה שאנחנו המצאנו – היא ה"נכונה"... בואו נדבר על ליקוקי רגליים, על הצלפות רכות עם נוצת טווס... וחס וחלילה שלא תעיזו לקלל....

נו באמת.. זה מה שאתם באמת רוצים שיהיה כאן?

או שמא רוצה אותה קבוצה "בוגרת ואחראית" להגן עלינו "הילדים"...מפני מה שקורה שם בחוץ... – זו לא סוג של התנשאות?

מה שבטוח הוא, שזו צנזורה ... זה מזכיר לי את הקליפים ב MTV שמשדרים ב 2 גירסאות: אחת לילדים בבוקר והשנייה בלילה למבוגרים (יש קליפ נפלא של הקארדיגנס).

שרשורים כאלו – ישיגו לכם את התוצאה הרצויה לכם – אתם תקבלו פורום סטרילי...כזה בו כותבים "יפה" משתמשים במילים יפות, וכולם מברכים את כולם לשלום כל הזמן עם סמיילים, פרחים וזיקוקי דינור...זה מה שאתם רוצים????


היינו במועדון ביום חמישי האחרון ונתקלנו באדם מאוד מוכר בקהילה, שסיפר לנו על אקט, אשר נחשב בד"כ "מחוץ לנורמה" של ה"קהילה" – הוא בא אל מלכתי ואלי וסיפר לנו את זה בשקט ,נראה היה כי לא ממש רצה שמישהו אחר ישמע, הבעת הפנים הייתה אפילו מבוישת מעט – תראו לאן הגענו...ברור שאם הוא היה כותב את זה בפורום – הרי היו סוקלים אותו באבנים, או לכל הפחות היו "עוזרים" לו באשפוז כפוי בביה"ח הפסיכיאטרי בטירת הכרמל....

למה הוא סיפר לנו...אני מניח כי היה לו נוח, הוא ידע שאנחנו לא נצחק עליו, או נבקר אותו, או נלך לצחוק עם החברה, או נכתוב עליו פארודיה – אלא נדע להעריך את המשמעות של הדברים.

והאמת היא...שאותו אקט לא נוראי כלל וכלל – להיפך הוא מקסים בעיניי – רק צריך להבין אותו ולהגיע אליו בדרך כלשהי...ואיך ניתן יהיה לגלות את הדרך, אם אנשים לא ישתפו בדברים שמעניינים אותם?

שיהיה ברור, שאם הייתי נתקל באקטים פליליים, אני הראשון שהייתי ניגש למשטרה, (אגב באשר לקטע הנהיגה, שאני אישית כתבתי... לא עונשין על דברים שבלב).

אחד הדברים הנפלאים שהפקתי מכל הפורמים האלו, והמפגשים עם אנשים ב"קטע" הוא היכולת לקבל את האחר – השונה ממני – יש לאנשים פטישים שאני בחיי הקצרים אולי לא אצליח להבין, או לתפוס – אבל תמיד אדע לכבד ולקבל אותם כמו שהם ולעולם לא אצחק עליהם, כפי שארצה שהם יקבלו אותי כפי שאני.

ברגע שקבוצה מחליטה לקבוע את הנורמות עבור קהילה שלמה... אנו חוזרים אחורה לתקופה בה היינו מצויים בתוך חברה ונילית – וכולם הסתכלו עלינו בבהלה – לשם אתם רוצים לחזור? אני עדיין מתקשה להאמין.

אני לא מפחד מביקורת, כלל וכלל לא – תמיד ארצה לשמוע דעה הפוכה משלי – והרי זכותו של אדם – כל אדם, להביע את דעתו – תהא אשר תהא – אבל כשביקורת יורדת לרמה אישית, הופכת למשהו ארסי, עוקצני ומטרתה ליצור דלגטימציה לכותב – זו כבר אינה ביקורת – זו השמצה.

אני בטוח בדבר אחד, אני אמשיך ואכתוב כל מה שבא לי, ואני מקווה שלמרות הנזק שנגרם לפורום, כולם ימשיכו בדרך זו.

שיקי{L}

אוהבת

venus​(נשלטת) • 29 בדצמ׳ 2003

שיקי, באופן אישי חושבת שנהניתי ממה שכתבת יותר מהרבה מאד (מאד) דברים אחרים שקראתי, חושבת שאתה מעביר תחושות בצורה מעולה ונותן מבט כנה ואמיתי על הדברים...
את הדברים הבנאליים, ה"נכונים" אני רק מרפרפת... כשמשהו נכתב בתעוזה, מהלב זה ניכר אז
ת מ ש י ך

תאיר​(נשלטת) • 29 בדצמ׳ 2003

מעניין איך כל אחד רואה מגמות אחרות.

אני דווקא רואה מגמה הולכת וגוברת של זלזול בנושאי בטיחות ובמי שמעיז להזכיר אותם, ושל אופנתיות ותחרותיות.

מה שאתה אומר שיקי, היה נכון אולי לו היה מדובר כאן בפורום של פנטזיה בלבד. כזה שכל או רוב האנשים המשתתפים בו לא יגיעו בחייהם למימוש של הדברים כיוון שהם חוששים להחשף ולפגוש מישהו אחר. לשמחתנו כיום זה לא המצב. הבדסם נהיה יותר ויותר זמין לאנשים. הן דרך המועדון והן בדרכים אחרות. רבים מהאנשים האלה הם צעירים מאוד או סתם חדשים בתחום.

לדעתי תפקידו של פורום שמשרת קהילה פעילה הוא לא רק לעודד את הפנטזיה אלא גם לדון בנושא היישום.

נושא היישום מבחינה זאת הוא לא רק שיקולים טכניים של עובי החבל אלא גם ייעוץ למישהי שאומרת "אני רוצה לעזוב את אדוני אבל הוא לא רוצה לשחרר אותי". יש אנשים שבנסיבות אלה יעדיפו להגיב לה לפי תסריט הפנטזיה ולהגיד לה "תגידי תודה שהוא לא מעניש אותך שאת כותבת את זה ותחזרי מיד ללקק את רגליו". אבל אני חושבת שצריך לחשוב גם על האפשרות שמדובר שם במישהי שנמצאת במצוקה אמיתית. גם אם היא תמימה או אפילו טיפשה מגיעה לה עזרה.

נתקלתי יותר מידי פעמים בסיפורים של סאביות שנפגעו בקשר הראשון שלהן עם דום (ואני לא מדברת על המקרים הבאמת קשים של אונס, אלא דברים הרבה יותר פרוזאיים). ואחר כך הן אמרו "חשבתי שככה זה צריך להיות, כי ככה כתוב בכל הסיפורים וככה הוא אמר לי שצריך להיות". נראה לי חשוב שליד הסיפורים והפנטזיות יופיע גם מידע על האלטרנטיבות.

כשקראתי את פנטזיה הנהיגה שלך, לא הייתי בטוחה שמדובר בפנטזיה, עם כי הדילוג בין הפסקה הראשונה לאלה שאחריה רומז לכך. חלק מהאנשים באתר זה אולי מכירים אותך זמן רב, אבל אחרים מכירים אותך ביחוד בזכות יצירות ההתמסרות הנפלאות שאתה כותב לגבירתך לאחרונה. חלקם חשבו כי מה שאתה כתבת אמיתי, ולרגע אתה (בתשובתך לשוקולית למשל) עודדת אותם להאמין בזה.
אבל מה שגרם לי להגיב, היה ביחוד התקיפה שלך ושל דמי את המגיבים.

עבורי SSC זה לא "חוקים שאיזה גורו המציא" זאת פשוט דרך קצרה להגיד דברים שאני מאמינה בהם. עבורי הידיעה שהדום עושה כל שביכולתו שאצא ללא נזק מהסשן, והידיעה שאני יכולה להפסיק אותו בכל עת, הם מה שמאפשרים לי את ההנאה מבדסם. גם אם היית מאמין אחרת זה עדיין לא הופך אותי או כל אחד מהאנשים שהגיב לך ל"מתחסדים" או "יפי נפש" או נטולי חשיבה עצמאית או שלל הכינויים המגנים שהוצמדו להם שם - זה רק אומר שאולי הם חושבים אחרת ממך.

תאיר​(נשלטת) • 29 בדצמ׳ 2003

עוד שתי הערות קטנות:

א. במקרה שלך, נראה לי כי פנטזית הנהיגה לא נכתבה מראש מתוך כוונה "למתוח" אנשים או להלעיג עליהם. לא זה המצב בכל המקרים. דווקא בגלל זה, נראה לי שהיה מקום פשוט להגיד לאלה שטעו והגיבו לפנטזיה כנסיון אמיתי כי הם טועים - מבלי לתקוף אותם.

ב. כאשר אני מגיבה למישהו בפורום ולא בפרטי התגובה שלי מיועדת לא רק לאותו אדם אלא לכל הקוראים האפשריים בפורום. יכול להיות שאני מכירה את שיקי ויודעת שהוא לא יעשה משהו מסוכן או יעשה אותו בצורה בטוחה יותר, אבל אני לא יכולה להגיד אותו דבר על כל מי שקורא את שיקי.

loren • 29 בדצמ׳ 2003

אני את החלק השפוי מתוך ה"שילוש הקדוש" ממזמן כבר דחפתי בתחת. הורג אותי הקטע הזה- מי מחליט מה שפוי ומה לא. אנחנו קבוצה עם אוסף של סטיות כאלו ואחרות אבל זה שפוי וזה לא....
אף אדם לא יכול להחליט מה נורמלי ומה לא. הכי מצחיק שאנחנו כקבוצה עושים את זה לעצמנו- בדיוק מה שהוונילים עושים לנו.....

red-cell​(מזוכיסט) • 29 בדצמ׳ 2003

גם במקרה הזה כולם צודקים.

הסוגיה המועלית כאן היא סבוכה ולצערי אין לה פתרונות. שיקי צודק, לכל אחד יש את הפנטזיות שלו, בין אם הן ממומשות או לא, יש להן מקום כאן ובכל מקום אחר העוסק בבדס"מ. עלינו לכבד כל אחד גם אם זה לא נראה לנו, בשביל זה הפורומים האלו קיימים, בין השאר.

אני ממש לא אוהב את העליהום שמידי פעם תוקף מישהו שלא מוצא חן בעיניו משהו, כל אחד וסגנונו כל אחד וטעמו.

תאיר צודקת בזה שתמיד יהיו אנשים שלא יבינו עד הסוף, שיקחו את הפנטזיה הבלתי ממומשת של מישהו אחר וינסו אותה על מישהו שלישי ויפגעו אנשים, וזה כבר קרה.
אבל, אנחנו אנשים מבוגרים, אדם ששכל בקודקודו לא יתן לאדם אחר ל"מסמר" אותו או כל דבר אחר מבלי להכיר אותו, לדברים כאלה או אחרים מגיעים רק לאחר תקופה ארוכה של הכרות, של האדם שמולך וגבולותיו.

אני מניח שאנשים שהולכים לבצע בסשן דבר מסויים, בודקים קודם את ההשלכות ואיך עושים זאת נכון. יכול מאוד להיות שאני טועה, ואם אני אכן טועה, אז אולי כדאי שכל אחד שמפרט איזשהיא פנטזיה או מעשה יוצא מן הכלל שעשה, יצרף את המילים: "נא לא לנסות בבית" או להוסיף איך עושים ומה ההשלכות וכו כדי שכולנו נלמד, נעשה או לא זה כבר תלוי בכל אחד ואחת מאיתנו.

לגבי כל מקרי האונס למיניהם שכבר נדונו בעבר, חשוב לדעת איך הולכים לסשן ראשון/פגישה ראשונה עם מישהו שלא לגמרי מכירים. בכלל, וזה נוגע בעיקר לנשים, אבל גם לגברים, לא לרוץ לסשן עם מישהו שאתם לא מכירים ולא בוטחים בו במאת האחוזים, זהו כלל ברזל !!!!!

בהחלט אני מסכים עם שיקי שיש כאן מקום לכול ויש להוריד את מינון ההתחסדות. תנו לאנשים להפתח ולספר לנו מה עובר עליהם ומה הם עושים מבלי חשש שינדו אותם ירדו עליהם ילעגו להם וכו'.

לסיכום:
1) יש להתאים את סוג המסמרים לחומר שאליו הולכים להצמיד את הסאב/בית: מסמרי עץ לעץ, בטון לבטון וכו'
2) סשן אקונומיקה- מומלץ ביותר, אבל, לאחר מכן מומלץ לאכול פעמיים ביום יוגורט
3) שיקי דווקא אוהב שמציתים לו את המטבח (נפט, סולר, שמן וכו' הישר מעירק ניתן להשיג במחיר מבצע אצלי....כל הקודם זוכה)

en1 • 30 בדצמ׳ 2003

שיקי, כמעט כל דבר שכתבת פה באתר לקח אותנו אל הקצה. את רוב הדברים, אני לא הייתי מסוגלת לעשות. אם נקח את סצנת הנהיגה - אני לא חושבת שהייתי יכולה לעשות את זה, אבל כל כך הדליק אותי לקרוא על זה.
אתה כמו אדון טוב שלוקח אותנו אל הרגע בסשן שמילת הבטחון מתנדנדת על השפתיים. בעיני, אלו בין הרגעים הכי משובחים. פשוט יש כאלו שאמרו את מילת הביטחון.. לא צריך לכעוס על זה.

בצער רב וביגון כואב...

Homelander​(שולט) • 31 בדצמ׳ 2003

אני נאלץ להסכים הפעם עם גישתו של RED-CELL, אשר אומר שכל הנכתב נכון...
מצד אחד אסור לסרס את הכותבים, בשביל זה הם כותבים ולא מדובר פה רק בBDSM אלא בכתיבה בכלל.
מצד שני צריך לשמור על כללי בטיחות וגבולות כי אלו דברים שמסוכן מאד להרוס, לפרוץ או לעבור..
בנוסף, צריך לדאוג גם בהודעות לא לסחוף אנשים למשהו מסוכן מדי.

והפיתרון לדעתי... בעייתי, אבל אפשרי.
את הכתיבה אסור לסרס בשום פנים ואופן אבל לצד זה צריך לדקד בחוקים ולתמוך במגבלות כל פעם מחדש ובצורה בולטת במיוחד כדי שכולם יראה ויכניסו טוב לראש- אנחנו לא מסכנים את השותפים שלנו בBDSM! זה פשוט אסור.
כמובן שלא מדובר פה על סירוס של כל רעיון מאתגר או כזה שעלול לפגוע מעט (הרי זה כל הרעיון) אבל מדובר פה בסירוס של הרעיונות שעלולים לגרום לפגיעה נפשית חמורה או לסכנת חיים ממשית.
אם שליט\ה לוקחים את הסאב\ית שלהם למסע מסוכן באמת, הם צריכים מ-מ-ש לדעת מה הם עושים! הם צריכים לחקור ולעשות את ההכנות ולבדוק בזכוכית מגדלת עם הסאב\ית שלהם יכולים למסע כזה. אם לא אפשרי לאמן אותם- ואם זה לא פועל אז צריך לוותר.

בנוגע לפגיעות בכותבים ופספוס הכוונה, שני דברים יש לי לומר:
1) ללא ספק אין לעלוב במי שמגלה את ליבו (אלא אם זה אקט מכוון של שליט שמכיר ויודע מה טוב לנשלט שלו).
2) צריך לשים טוב לב שגם לאלו שכותבים בין השורות לפעמים יש תגובות שבהן כתוב רבות בין השורות ואי-אפשר למהר ולשפוט אותם כקטילת הרעיון.
2)

Tame • 31 בדצמ׳ 2003

שיקי ותאיר.. שניכם (מוזר קצת שמשתמשים בלשון זכר אפילו שזה גם זכר וגם נקבה, מה ועוד שהאקדמיה כבר אישרה שאפשר גם להשתמש בלשון נקבה במקרים כאלו. אולם אני עדיין משתמש בלשון זכר מתוך הרגל..)

טוב נתחיל שוב

שיקי ותאיר שנ/תיכם/ן כותבים ביקורת בצורה מצויינת.. זה נחמד מאוד לבקר אנשים, זה אחד הגורמים שמביאים בסופו של דבר למערכת מאוזנת..
מתישהו התחלתם לבקר את הביקורות אחד של השניה... אני לא יודע לאיזו מין מערכת דבר שכזה יביא.. אבל אני מוכן להשתתף בניסוי...

הדורבנים​(נשלט) • 1 בינו׳ 2004

אין לי אף פעם בעיות עם מה ששיקי כותב. אפילו עם סשן הנהיגה .

אבל אני אהבתי מאוד את מה שתאיר כתבה. אחד המאמרים הטובים ביותר והחזקים ביותר שנכתבו פה. חייבים להודות שיש בו הרבה מאוד מאוד מהאמת. גם אני נוכחתי כמה פעמים במקרים כאלו בקהילה - בזלזול בגבולות ובאנשים. הדרך שהיא תיארה את סשן המסמרים היה גאוני לדעתי.

תאיר - אני מעט יותר אופטימי ממך - לרוב הקהילה מקיאה (בסופו של דבר) את האנשים הללו. אני זוכר שזה היה כך גם בימיה הראשונים, וזה נכון גם היום. אבל עדיין. הקטע הזה היה חשוב שהכתב. שיקי - אני חושב שאתה לא צריך להעלב ממנו. ובטח לא לחשוב שסותמים לך את הפה.