סווריןן |
לפני 5 שנים •
17 במרץ 2019
"בטיחות" "רגישות" ושאר ירקות...
לפני 5 שנים •
17 במרץ 2019
סווריןן • 17 במרץ 2019
יצא לי לאחרונה לתחוב את אפי למספר דיונים בפרומים כאן. המשותף לשלושתם, היה שימוש חלול במושגים כמו 'בטיחות', 'עדינות', 'קשיבות' ו'רגישות'. לטעמי חשוב לחדד את ההבחנה בין מלים לבין משמעותן, וודאי בהקשרים בהם ניתן לפצוע, לפגוע, או לחלות כתוצאה מסקס.
כך, למשל, בדיון על פיסטינג, היו מי שניסו להבחין בין פיסטינג פוצע ומסכן חיים, לבין פיסטינג 'בטוח', 'קשוב', ו'רגיש'. נשאלת השאלה כיצד ניתן להבחין בין השניים. הרי הצד הנחדר לאו דווקא יזהה את הפציעה אם היא מתרחשת. אז מהי, בעצם, המשמעות של מילה כמו 'רגישות' כאן? היה מי שידע לספר שאין מה לדאוג, פיסטינג היא פעולה שנעשית מאות ואלפי שנים על ידי עשרות ומאות אלפי בני אדם. אני לא קטנוני, אז לא אשאל איך בעצם יודעים דברים כאלה. נניח שהוא צודק. נניח שעוד במעמד הר סיני, כשבני ישראל המתינו למשה, היה מי שאיגרף את כף ידו בתוך מישהו אחר שגנח בעונג. האם נובע מכך שיש תורה שבעל פה שמסדירה עבור כולנו מה בטוח ומה לא כשחודרים כך? אה כן, באותו ויכוח היה מי שסיפר שהחדיר את ידו "עד המרפק" אל תוך מישהו אחר. כלומר, אם הוא לא ממציא, הוא בעצם הצליח להגיע לאזור הסרעפת והכבד של הצד הנחדר (בעדינות, בטח, בעדינות...). גם אם נניח שמשהו כזה עבר ללא פציעה, מזעזע לחשוב מה עלול היה להתרחש, או מה שעלול להתרחש למתבגר שקורא תגובה כזו, ואץ לנסות ולממשה. בדיון אחר (על בכי של נשלטים ואם צריך לעצור כשהנשלט בוכה) היו מי שקבעו שממשיכים כל עוד לא נאמרה מלת בטחון. הכל ברגישות כמובן. בדיון שלישי מישהו יודע להגיד שמגע בין פה לבין צואה של אדם אחר אינה מסוכנת "בכמויות קטנות". גם כאן יש תחושה של אחריות של זה שכתב זאת – אל לנו לחשוב שמדובר בקנאי לא מאוזן: הרי הוא כתב במפורש שמדובר רק "בכמויות קטנות" ורק אם השותף בריא... (איך יודעים אם השותף בריא? עזבו, יודעים.) צהבת, קרע בפי הטבעת, צלקת נפשית—כל אלה אינם מטרידים את מי שיודעים לעשות בדס"מ בצורה "שפויה ובטוחה" כי הם הרי "קשובים לבן הזוג" ויודעים להתקדם "צעד אחר צעד". "אבל אני אישית אכלתי צואה/עברתי פיסטינג ולא קרה לי כלום!" – משעמם אפילו לענות על זה... אז בתור שרות לקורא הלא ביקורתי: • אם מישהו בסביבתך בוכה ממשהו שאתה עושה לו/ה, עצור. גם אם מישהו סתם הופך אדיש ממשהו שאתה עושה לו, עצור. אל תמשיך "בהדרגה, ברגישות ובאופן בטוח". אם בכי מתאים לו/ה, הוא ידע לספר לך. • כשההורים שלך חינכו אותך לשטוף ידיים אחרי השרותים, וכשמחייבים אנשים שעובדים עם מזון לשטוף ידיים אחרי עשיית צרכים, הבסיס להמלצה הזו קשור במניעת הדבקה במחלות לא קלות. אני בעד השפלות קשות, אבל מציע להימנע מאכילת צואה. אחרי שה-FDA ישתכנע שזה בסדר ויוציא המלצה רשמית, אחזור בי. נשבע! • האם היית מוכן/ה לעבור בדיקת קולונוסקופיה אצל הירקן שלך, גם אם רופא מנוסה מפקח עליו? אם תשובתך חיובית, עקבי מבחינתך לשקול פיסטינג. אם לא, אין סיבה לאפשר למישהו עם ידע מקביל לירקן שלך להחדיר לתוכך לעומק שהוא יקבע משהו עבה הרבה יותר מקולונסקופ. |
|
דרקן ראהל(נשלט){מית} |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
דרקן ראהל(נשלט){מית} • 18 במרץ 2019
סליחה, אני חייב להתווכח איתך על סעיף 3. אפשר לקרוא, ללמוד. יש מדריכים. אם זה חשוב אמצא לך מגוון. הם מסבירים על מבנה הגוף, על נקודות בעייתיות, על סכנות אפשריות ועל היגיינה נכונה.
בנוסף, למה "לעומק שהוא יקבע"? סליחה, מה אני, עז? אני לא יכול לדבר, לעצור? אם כואב, אתה תדע ועוד איך תדע. לא עושים פיסטינג מסטולים או שיכורים. לא רצוי להשתמש בחומר סיכה מאלחש. כואב? עוצרים! וזה לא מגיע לשום סרעפת או כבד, גם אם תיכנס עד הכתף (לא מניסיון). עושים את זה בקצב צב, ואתה נשאר במעיים כל הזמן. אם תהיה פגיעה, היא תהיה במעי, לא באיבר פנימי אחר. ואם לא נכנסים כמו משוגעים, דופן המעי לק ייקרע. ואם מקפידים על ציפורניים חלקות לחלוטין, לא יהיו שריטות. ואם מקפידים על כפפות, לא יעברו מחלות לחודר (שכן, גם הוא בסיכון. אתה חושב רק על סכנות לנחדר, כי ההבנה שלך לוקה בחסר) אז לא, לא רצים לדחוף אגרופים לתחת כאילו אין מחר. ולא, אף אחד לא יכול לקחת אחריות על אחרים. אני יכול להיות אחראי על המין שלי, ולוודא שאני עושה סקס עם אדם שאני סומך עליו. לגבי הסעיפים האחרים לא אביע את דעתי. |
|
איה74 |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
איה74 • 18 במרץ 2019
דרקן,
סורי, אבל בעניין משחקים עם המעי אני עם סוורין. גילוי נאות, אני לא רופאה, אבל עבדתי כמה שנים בפיתוח של קלונוסקופים (ובכלל כל הקריירה שלי בתחום מוצרים רפואיים) ואני יכולה להגיד לך שמאז שאני יודעת מה יש שם ומה הנזקים לשני הצדדים, קשה לי עם אנאלי ויותר מזה, עם רימיניג. פריצה של המעי היא לא עניין של מה בכך. זה משהו שמתים ממנו. מערכת העיכול היא מערכת סגורה, חיצונית לגוף (תחשוב על זה) וזה ככה בכוונה, כי אם הפסולת מהמעי מגיעה לתוך חלל האברים הפנימיים, חוטפים זיהום ועלולים (מאד) למות. ובנוסף סתם מחלות שאפשר להדבק בהן, הכי בקטנה, שיובילו לזיהום בחלל הפה, פיטריה, שילשולים והקאות ועוד שאר כייפים כאלו. אני לא אומרת שכל פעולה תוביל לבעיות האלו. אני אומרת, כשעושים risk analysis אלו הסכנות. אז כדאי שאנשים יידעו. אני לא מסכימה עם סוורין בנוגע לבכי, זה בהחלט חלק מהמזוכיזם (אולי יקראו לזה מנטלי) להגיע למקומות האלו. אנחנו פוצעים, את העור ואת הנפש, ובשני המקרים יש סיכונים. בדסמ זה ספורט אקסטרים. הוא לא יכול להתקיים ללא הסיכונים האלו. ואם נקח סקי, או מרוץ מכוניות, אז הדרך הכי בטוחה לא לשבור רגל על ההר או לא לההרג בתאונה היא פשוט לא לעשות. אבל יש אנשים שבכל זאת עושים. למה? כי זה כיף. אז אנחנו צריכים לזכור שבדסמ זו פעילות אקסטרים וכן לנקוט ובאמצעי זהירות. אדישות היא סימן מעולה. והכרות ואיכפתיות הן הכרח. ואפשר לעשות עוד רשימה ארוכה של אמצעי בטיחות. והערה אחרונה לסיום, למיטב הבנתי, הגוף שיאשר פיסטינג יהיה ה CDC לא ה FDA. |
|
סבלני44 |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
סבלני44 • 18 במרץ 2019
אז....אני עשיתי רימינג אנאלי פיסטינג...ובלי אישור fda...ובלי אישור הורים....כמה פניני חוכמה.לא נגשים לטפל בחרא(קקי)....בלי להבין סכנות....בלי להתחשב במגבלות הגוף...ובלי לדאוג לשלמות הגוף של האובייקטים(גבר,אישה).
פריצת מעי....זה על גבול גזר דין מוות.ראו הוזהרתם. צהבת...שלא נדע.... קרע בפי הטבעת....שלא נדע כמה "יברכו"אותנו בשנה הקרובה כל פעם שירצו לחרבן....זה גם כואב...וגם כואב... למרות הכל...ולמרות ההזהרות יש משהו בסבלנות...ובמשחק אחראי שמאפשר ולהנות מהחור האחורי...בעוצמות וריגוש ברמות אחרות ...תהנו |
|
ArchAngel(שולטת) |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
ArchAngel(שולטת) • 18 במרץ 2019
יש פתגם שאומר שהסכנה האמיתית היא לא הבורות אלא האשליה שיש ידע.
ואכן, בין מקרי הפגיעה הרבים שהתרחשו בקשרים בדס"מיים ניתן למצוא המון מקרים של שולטים (ושולטות) שהיו בטוחים מאוד באשליה שיש להם ידע לגבי מה שהם עושים. שולט אחראי הוא לא זה שתמיד "יודע הכל" אלא דווקא זה שמספיק בוגר להטיל ספק במעשיו מבלי לחוש איום על האגו, זה שמסוגל לעצור ולבחון האם האופן שבו הוא פועל הוא אכן בטוח/נחוץ/כדאי/מותר ולא רק נדמה לו שהוא כזה. |
|
FlowerKitty(אחרת) |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
FlowerKitty(אחרת) • 18 במרץ 2019
אולי אני קצת סוטה מהנושא, אבל לפעמים באמת בא לי לשאול משהו (ולא בקטע שיפוטי) את כל מי שכותבים וכותבות פה בבלוגים על חדירה אנאלית מכאיבה, ללא הכנה או ללא לוב ובלי ניסיון של החודר/ת שלא יכאב לנחדר/ת, כחלק רגיל מסשנים או מחיי המין בכלל. זה לא גורם לכם לפציעות או לבעיות בריאותיות באיזור לאורך זמן? זה כן גורם לכאלה אבל ברמה שפשוט החלטתם שאתם מוכנים לסבול אותה?
אני באמת גם לא מתחרמנת מהרעיון של חדירה מכאיבה בכלל, לא משנה מאיזה כיוון, אבל אני יכולה להבין שיש הרבה אחרים שזה מתחבר להם לסוג השליטה שהם אוהבים. אבל מהבחינה הפרקטית - לא נפצעים מזה? |
|
ArchAngel(שולטת) |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
ArchAngel(שולטת) • 18 במרץ 2019
יש לי תחושה גדולה שאותם אנשים רק מפנטזים על זה ולא באמת מיישמים את זה במציאות. לכל היותר, הם מעמידים פנים שזו חדירה "חסרת רחמים" בעוד בפועל הם מסוככים, אם כי בצורה פחות גלויה (למשל שמים קונדום שמגיע עם חומר סיכה עליו), וחודרים לפרטנר מנוסה שאפשר להגיע איתו ל"עיקר" בלי להתעכב יותר מדי על משחק מקדים.
אי אפשר שלא להיפצע מאנאלי אגרסיבי שנעשה לחלוטין בלי סיכוך (גם עבור הצד החודר שיכנס לפתח צר, מכווץ ויבש מדי), בטח שלא אם עושים את זה על בסיס קבוע. נערך לאחרונה על-ידי * בתאריך שני מרץ 18, 2019 3:07 pm, סך-הכל נערך 2 פעמים |
|
FlowerKitty(אחרת) |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
FlowerKitty(אחרת) • 18 במרץ 2019
שמעתי על זה ממספיק נשלטות שאני סומכת עליהן שהן לא ממציאות. נו, אולי עם הכנה חלקית בלבד, מעט מדי לוב וכדומה - אבל בשורה התחתונה חדירה עם הרבה הפעלת כוח שמכאיבה לאורך כל האקט.
|
|
דרקן ראהל(נשלט){מית} |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
דרקן ראהל(נשלט){מית} • 18 במרץ 2019
פשוט חבל. כמעט בטוח שזה ייצור קרעים ברמה כלשהי ברקטום. עם הזמן, כמעט בטוח שזה יגרום לרפיון של פי הטבעת ומשם שלא נדע מצרות. זה גם מגביר את הסיכויים להדבקה במחלות שונות
|
|
בכוח המוח(שולטת) |
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
לפני 5 שנים •
18 במרץ 2019
בכוח המוח(שולטת) • 18 במרץ 2019
אני לא מתכוונת להכנס לרזולוציות של מה כן ומה לא, ומה בעל פוטנציאל לסכנה. החיים האלה בכללותם הם בעלי פוטנציאל לסכנה. יש סכנות או תשלומים כמעט לכל דבר שאנחנו רוצים בו, ואם רק נבדוק מה האפשרויות והסיכונים מכל דבר, קיים הסיכוי שלא נעשה כלום חוץ מלנשום בעדינות במרחב מוגן. אבל אנחנו אנשים חיים, ויש לנו רצונות, ופנטזיות ותשוקות, ובכפוף לכך שאנשים כן מנסים ברמת הסבירות להמנע מנזקים ממשיים, ויחד עם זאת למקסם את הארוס האישי שלהם, אז אני בסדר עם זה. גם אם תקלות יכולות לקרות. ידוע לי שאני לא מזדיינת עם רופא, וככה בדיוק אני רוצה את זה. צריך להכיר, צריך לתקשר, צריך להבין באופן סביר היכן הגבולות, צריך להתנסות לאט לאט, ולבצע התאמות, אבל אני לא בעד להשאיר משהו "מחוץ למשחק" כי הוא מסוכן.
|
|