| עכבר(מתחלף){Yaara-g} |
לפני 4 שנים •
18 בספט׳ 2020
פגיעה מינית ובדסם בקרב גברים
זה בהחלט יכול להיות נושא טריגרי עבורי רבים, אבל בואו, כל האתר הזה טריגר אחד ענק ולוהט.
אני רוצה לשאול את הגברים והחבר'ה הא-בינאריים באזור לגבי הקשר שהם מוצאים בין פגיעה מינית שעברו, אם עברו, והעניין שלהם בבדסם. אני שואל את עצמי די הרבה לגבי זה. עברתי פגיעה באזור גיל 20 כזה, תקיפה שלא הייתה חודרנית אבל כן הותירה עליי איזשהו רושם מתמשך. זעזוע, הלם, תחושה של פגיעות וכיו"ב. זה נעשה לי על ידי שני גברים ( אולי זה משנה לסיפור כאן להוסיף שרוב העניין שלי הוא כלפי נשים, ורובו דומיננטי מצידי). זה מצד אחד: אני חושד שזה חיווט לי את הראש על מסילות של אלימות, התרגשות וכו'. בהחלט מהגיל הזה ואלך יותר חיפשתי שיט קינקי ויותר הרגשתי בושה לגבי זה. מצד שני, מצאתי ציור שלי מאזור גיל 16 (נדמה לי) של בחורה עם גאג בפה. הייתי מצייר כל מיני דברים כבר בגילאים האלו, אז אולי זה לא אומר כלום. אולי זה פשוט משהו שנראה לי מגניב באיזה פורנו אז ישבתי וציירתי את זה על המחשב. אולי - יכול להיות - שהייתי מוקסם מזה כבר אז. ישנה גם אפשרות שמשהו שהתחיל מוקדם קיבל חיזוקים לאורך הדרך, והפגיעה הייתה אחד מהחיזוקים האלו. ברור לי שדברים הם לא כל כך פשוטים שאפשר לחבר אחד ועוד אחד ולהבין את הנפש באיזו צורה לינארית-מתמטית כזו, אבל מעניין אותי לשמוע ממכם מה אתם חושבים. אני שואל כאן בעיקר בחורים כי זה מרגיש לי מעין הבנה סמויה כזו (אה, מקווה שאובן?), שיש חיבור בין פגיעה מינית ובדסם אצל נערות ונשים. שזה נושא ש"נחקר". למען האמת, אני לא מוציא את ההבנה הזו מכלל ספק. יכול להיות שזה לא לגמרי נכון, או נכון בצורה מורכבת. בכל מקרה: יש לי עניין בנושא בכללותו (פגיעות מיניות ובדסם) יחד עם מיקוד מגדרי מסויים (חוויה של גבריות, משהו שקרוב לחוויית החיים שלי), אז אם יש למישהי משהו להוסיף על הנושא הרחב, אני אשמח גם לשמוע אותה. אם יש מחקרים וזה, זה גם מסקרן אותי. שיהיה בכיף. נחמד שיש מקום שבו אפשר לשאול את השאלה הזו בכלל. תודה. תהיו סבבה בתגובות בבקשה. (ובבקשה בלי תגובות סטייל "מצטערת לשמוע" בלי תוכן מעבר לזה - זה לא הנושא.) |
|
|
סווריןן
|
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
המוסכמה המוכרת לי לפיה פועלים במרכזים לתמיכה בנפגעי פגיעה מינית, גברים או נשים, היא שפגיעה מינית לא נחווית בתור מין, אלא בתור אלימות. המוסכמה שאני מכיר היא שגם מבחינת התוקף, מקור הפעולה התוקפת אינו צורך מיני, אלא אלימות, שמשתמשת במין בתור כלי הפגיעה. אם זה נכון, ואפשר להתווכח על כך כמובן, הרי שמה שחווית בגיל עשרים לא קשור בשום צורה לחוויה מינית מבחינתך, אלא לכך שהיית קורבן של אלימות. באותה מידה יכלו להכות אותך או להשתין עליך. אם זה נכון, אין שום 'חיווט' שנוצר ברגע כזה, שקושר מיניות לכוחניות ולבדס"מ. בכל מקרה, גיל עשרים הוא כבר ממש מאוחר בכל הקשור לחיווט כזה, ואתה בעצמך מציין משיכה למיניות כוחנית הרבה יותר מוקדם. באשר לנשים ולבדס"מ, אם מאמינים לאמירות כמו 'אחת מתוך אחת', כולן עברו סוג כזה או אחר של הטרדה, אז אין לך כאן קבוצה מובהקת בכל הקשור למודלים של 'חיווט'.
מה שכן, יכול להיות שאתה מתעל למיניות העכשווית שלך אלימות שקשורה לכעסים לא פתורים, שאולי כן נובעים מאותה פגיעה עברית. יכול להיות, למשל, שאם לא היו פוגעים בך, היית רוצה לקשור מישהי ולהכניס לה גאג לפה, אבל היום אתה גם קצת מכה חזק יותר ממה שהמיניות הגולמית שלך הייתה מחייבת, לו לא היו פוגעים בך. גם עם זה אפשר להתווכח, כי זה מניח שיש מין זרמים אפלים ששואפים להנקז לאיפהשהו, כאילו שהנפש היא מעין כלי כיבול של נוזלים שמחפשים להתנקז ולזרום למקום כל שהוא. אבל אם זה נכון, הרי שהאלימות שעברת תרדוף את המיניות שלך בהווה, גם אם היא לא עיצבה אותה בפועל. השאלה המעשית יותר בסוגיות מעין אלה, עכבר, היא תמיד בעיני מה אתה מנסה להשיג. מה אתה מנסה להבין. מדוע הסיבתיות משנה לך פתאום. הצורך בתיאור עצמי קוהרנטי, בו א גרם ל ב' שגרם ל-ג'. מה אתה מצפה שיקרה, אם הכל יהיה ברור ומובן? |
|
|
| האקסלי(נשלט) |
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
עברתי דברים לא כיפיים בחיים שלי והם השפיעו על רמת הנוחות שלי מול אנשים אחרים. אין לי שמץ אם העניין שלי בבדסמ נובע משם או היה קורה בכל מקרה. איך אי פעם אדע?
אני חושב שיש קשר מסויים. לדוגמה, התקופה שבה הכי הרבה ניהלתי קשרים וירטואלים וכתבתי סיפורים הייתה גם התקופה שבה הכי הרגשתי שאין לי שליטה על החיים שלי. המשחקים הוירטואלים והסיפורים היו כמעט תמיד מנקודת מבט של שולט, לפחות בהתחלה. אבל לפעמים אני נזכר במחשבות מוזרות שעברו לי בראש בגילאים ממש צעירים, שמתכתבות עם העולם הזה, ואני תוהה האם הגרעין הוא בכלל אצלי. אולי תמיד הייתי כזה עמוק בפנים, וגם אם היו לי חיים מאושרים, הרבה חברים, הרבה שליטה על החיים שלי, הרבה אושר וביטחון עצמי, עדיין הייתי מגיע לאותם המקומות. כמו שסוורין אמר, נגיד שתהיה לך תשובה מלאה לשאלה, לאן תלך משם? אולי אתה אוהב ארטיקים בגלל כרומוזום מסויים, ואולי אתה אוהב ארטיקים בגלל שמישהו אהוב במיוחד קנה לך ארטיק. בסופו של דבר אתה תבחר אם לאכול ארטיק או לא בגלל המקום שהוא תופס אצלך מבחינת הנאה או מבחינת דיאטה. זה נושא מעניין לדון בו, והלוואי והייתה לי תשובה, אבל בסופו של דבר אני רק שואל את עצמי איך תחום העניין הזה יכול לסייע לי, ולשותפה הבכירה שלי לעתיד. |
|
|
אלפא-בטא(מזוכיסט){נשלט}
|
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
אני חושב ש bdsm היא או הוא דרך נפלאה ובריאה להמיר חוויות מודעות או שאינן מודעות, ממקום מכאיב למקום מעצים ומענג.
מעבר לעיבוד החיובי המחודש לחוויות האלו, זו גם דרך אמיתית לפרוק אותן מהמערכת, הפעם תחת השליטה שלי, הרצון שלי, במקום בטוח, עם הטיפול החומל של המבוגר שאני בילד שהייתי. ההמרה של אותן חוויות לדחף מיני, מאפשרת את פריקתן בצורה של שחרור מיני או אורגזמה של ממש. על עצמי אני אוכל להעיד שמרבית מהדברים אותם אני מוצא כמסיבי עונג, כאלו שמושכים אותי להתנסות בהם שוב ושוב, אלו למעשה התמרה של חוויות חיים לא נעימות, אם אעדן את הניסוח. אני לא טוען שאין bdsm טהור שאינו תוצר של חווית חיים טעונות, רק אותו קשה לי להוכיח. |
|
|
|
זיקפת הבוקר(שולט)
|
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
זה עובד כך: 'חוקר' שלא חווה באמת ומסתמך על מחקרים.... מפרשן לעצמו בעצמו על סמך שדברים למד בצרפתית - את פירוש המלים בעברית....
מי שכן 'חווה' ו'נחלץ' מתרגם את החוויה שלו ומשליך ממנה על כל מי שבא לו.... מי שחווה ולא 'נחלץ', יתרד בתוקף לכל נסיון ל'חקור' את דרכו... למה זה משנה מה ה'מניע' של איי מי לנהוג כרצונו?כל עוד זה מותר לו, זה בהסכמה, הוא לא פוגע בזולתו - זה עניין שלו ורק שלו. אולי נחקור מהיכן הדחף הבלתי נשלט לחקור התנהגויות של אנשים אחרים? |
|
|
| dror30 |
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
לא נפגעתי מינית, אני חושב שהמשיכה לזה אצלי באה מהגן, מתוך חוויה שגננת צחקה עלי בהקשר מסוים ומשם עשיתי קישור בין השפלה לריגוש, וזה הלך והתפתח בפנטזיות, בגדול אני חושב שהסביבה והחווית שלנו זה בעיקר מה שמשפיע על ההעדפות המיניות שלנו בין אם זה פגיעות או בין אם ארועים אחרים.
ברמה האישית זה חשוב ומעניין אותי מה עושה לי טוב ופחות מה הגורמים והסיבות. |
|
|
ברייה(שולטת){לא!!!מחפשת}
|
לפני 4 שנים •
19 בספט׳ 2020
מבלי לגרוע מאף אחת מהדעות, גם לא מהעתידיות, אוסיף את קיומה של הגנטיקה אתה כל אחד בוקע לאוויר העולם. מטען גנטי בדסמי קרוב לוודאי לא קיים, אך קיים קשר בין האופן בו אנחנו מעבדים תהליכים פסיכולוגיים פנימיים והשפעות סביבתיות לבין גנטיקה. קיימים קשרי גומלין הדוקים בין הגנטיקה לבין ההשלכות והבחירות שאנחנו עושים בעקבות חוויה זו או אחרת שחווינו. במילים אחרות, לא כל מי שחווה את מה שחווה דרור, למשל, בהכרח יימשך לבדסמ, לא רק כי כולנו גדלנו בסביבה שונה, אלא גם כי החומר התורשתי משתנה מאדם לאדם. ולכן קשה מאוד להצביע על אבני הדרך, כי לעתים קרובות דווקא ההתרחשות שלפי ההגיון שלנו כנראה אחראית על המפנה בחיינו, אין לה שום קשר לאותו המפנה. לעומת זאת התרחשות אחרת, לה כלל לא הקדשנו מחשבה ולא נָתַנּוּ חשיבת הייתה הטריגר המכריע.
|
|
|