שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מתי הפכתי לעבד

אבא אדום
לפני שנה • ראשון, 23 במאי 2021, בשעה 23:13
אבא אדום • ראשון, 23 במאי 2021, בשעה 23:13
וואוו איזה סיפור.
תמשיך תמשיך תמשיך.
מצטער על הדברים הקשים שעברת. לא הגיע לך.
טוב מאוד שלקחת את הכסף.
חבל שלא חתכת לו את הזין.
oded1960​(שולט)
לפני שנה • שני, 24 במאי 2021, בשעה 10:22
oded1960​(שולט) • שני, 24 במאי 2021, בשעה 10:22
כמו כל עבד, לזין הזה הוא כנראה עוד יחזור
gcsapiy
לפני שנה • חמישי, 27 במאי 2021, בשעה 12:30
gcsapiy • חמישי, 27 במאי 2021, בשעה 12:30
המשך.....

אני מניח שרוב הנשלטים פה מכירים את הרצון והתשוקה להישלט, השאלה היא איך חיים עם זה.
אני הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי עד שלא יכולתי לעמוד בזה יותר ופשוט ברחתי, ככה באמצע העבודה מבלי לתת הודעה מראש ועם כסף שגנבתי לו.
הטיסה לארה"ב היתה מלווה בחששות, הייתי בן 22 וזאת היתה הפעם הראשונה שאני עוזב את הארץ , ועוד לבד.
ההיכרות שלי עם הזוג גלברט כפי שכתבתי כבר היתה בארץ במסגרת טיול שהם עשו פה, וכמובן הם נחשפו ליחסי האדון עבד שהיו לי עם קובי (למיש שלא קרא את כל מה שכתבתי עד עכשיו).
לא ממש ידעתי מה הולך להיות , האם אני הולך לשמש להם כעבד? או אולי כנער שעשועים ?, ובכלל מי מזמין בחור זר אחרי היכרות קצרצרה אליו הביתה, ועוד משלם על כרטיס הטיסה.
ממש לא היה לי רצון להשתעבד לזוג שמבוגר ממני ביותר מ 40 שנה.
בשדה התעופה של מיניאפוליס חיכו לי שניהם , הם ממש אבל ממש התרגשו לראות אותי עם חיבוק חם ומתנה קטנה.
יחד נסענו לביתם שבעיר רוצ'סטר מרחק של כשעתיים נסיעה.
לזוג גלברט היו שתי בנות בגילאי 40 ו 42 האחת היתה רופאה והשניה מורה, שתיהן היו נשואות עם ילדים ושתיהו גרו בקליפורניה.
לארתור גלברט היה מפעל קטן לייצור דשנים לחקלאות ושרה גלברט היתה בגימלאות.
הם היו אמידים אבל לא עשירים בטירוף.
הבית שלהם היה בית פרברים אמריקאי טיפוסי, שתי קומות ומרתף.
בקומה העליונה היו 3 חדרי שינה ומקלחות, בקומת הכניסה היו משרד סלון ומטבח
והיתה גישה למרתף גדול.
גם גינה גדולה, בריכה קטנה בחצר,וגראז' .
כל הדרך לבית שלהם הרגשתי מבוכה קלה עקב הנסיבות שהכרנו , יכול להיות שגם להם זה היה מוזר.
הגענו לבית , שרה הגישה לי ארוחה חמה , והראתה לי את המקום שהם הכינו לי במרתף.
עכשיו לפי שאתם הקוראים מדמיינים איזה דאנג'ן אפל וטחוב עם שרשראות על הקיר וווי תליה.
אז הגישה למרתף היתה מתוך הבית , בחלק העליו של המרתף היו חלונות צרים שפנו לגינה, מיטה, מקלחת שירותים טלויזיה ואפילו שולחן פינג פונג.
עד שהגעתי המרתף שימש בעיקר כמחסן ופינת כביסה.
הייתי עייף מהטיסה והפרשי השעות וגם מכל המתח שהייתי בו והלכתי לישון.
אני זוכר שהייתי ממש בדיכאון,
לא ממש ידעתי מה הולך לקרות איתי שם, אבל הייתי נחוש להשאיר את כל הקטע של העבדות מאחוריי.
gcsapiy
לפני שנה • ראשון, 30 במאי 2021, בשעה 09:18
gcsapiy • ראשון, 30 במאי 2021, בשעה 09:18
המשך.. (הפעם ללא תיאור מיני)

זה היה באויר,
הרי בכל הפעמים שהייתי איתם בישראל זה היה כעבד,
בד"כ ערום על הברכיים מנשק להם את הרגליים, מוצץ ויורד והכל בניצוחו של קובי.
כשקיבלתי מהם את ההזמנה להגיע אליהם לארה"ב , זה היה באותה אוירה של סקס סמים ואירוטיקה שהיתה ביננו.
I have a lot to do with a slave like you
נאמר לי ע"י שרה גלברט.
אבל דברים שנאמרים בלהט הרגע לא ממש באים לידי ביטוי במציאות.
סיכמנו על תשלום חודשי של 1500$ לחודש ואני לרשותם, בכל מה שירצו.
הימים הראשונים היו רגועים מבחינת העבודה, כמעט ולא נדרשתי לעשות כלום, ארתור היה נוסע כל בוקר למפעל שלו, ואני הייתי נשאר בבית עם שרה.
נוסעים לקניות מידי פעם מידי פעם כשלא היה לה חשק לנהוג הייתי מסיע אותה לחברות או לקאנטרי.
בד"כ היינו אוכלים כולם ארוחת ערב ביחד, ולאחר מכן בזמן שהם היו עולים לישון הייתי משתגע משיעמום בעיירה שהם גרו בה.
מידי פעם הייתי יוצא לפאב או מועדון או לקולנוע מנסה להפיג את השיעמום.
הרגיעה הזו פשוט שיגעה אותי, ובאיזשהו שלב נמאס לי מהשיגרה והפסיביות.
התחלתי לקום מוקדם בכל בוקר להכין להם ארוחת בוקר לאחר מכן הייתי מפנה ושוטף את הכלים.
את המרתף שלי ניקיתי וסידרתי.
והתחלתי לתקתק עבודות,
בהתקופה שהייתי עבד של קובי למדתי איך לעבוד ולא להיות עצלן, ביקשתי מארתור שיקנה לי כלים לעבודה או שיביא לי מהמפעל שלו כל מיני דברים ששכבו שם בבית המלאכה.
והתחלתי עם הפרוייקטים.
את הפרגולה והדק הישן שהיו בחצר שייפתי וצבעתי,
גזמתי עצים קצרתי את הדשא, צבעתי את החומה מפנים ומבחוץ, שתלתי פרחים, דאגתי לתיפעול הבריכה כולל החלפת המשאבה הישנה ניקוי המסננים ובדיקות כלור ו PH לפחות פעם בשבוע, פתאום המים בבריכה היו צלולים ונקיים.
גם את הניקיון בבית לקחתי על עצמי, החל מניקיון ראשוני יסודי כמו שידעתי, ועד תיחזוק הבית.
כל יום היית מנקה חדר אחר, זורק בגדים ונעליים ישנים , כלים , מוצרי חשמל שלא היו בשימוש וכל מה שלא היה להם צורך בו.
הכנסתי משב רוח רענן לחיים שלהם, והם סמכו עליי.
היה לי כרטיס אשראי שלהם ואת כל הקניות לבית אני עשיתי, לא היה להם צורך יותר במנקה (שהיתה מגיע אחת לשבו ולא עושה כמעט כלום)
או בגנן או במתחזק הבריכה, אני עשיתי הכל .
כביסות גיהוצים נקיונות גינה ובעצם הכל ועל הצד הטוב ביותר.
וכמו שכתבתי הכנסתי משב רוח רענן לחיים שלהם, פתאום היה להם זמן לצאת לתיאטרון או לחברים, הם כבר לא היו מתעצלים לנסוע למיניאפוליס כי אני הייתי מסיע אותם.
ערבי ברביקיו עם חברים בגינה כשאני מתפעל הכל.
ובנוסף לכל השירות שהם קיבלו ממני הייתי גם צנוע ומנומס, לא הייתי יוצא בערב לפני שקיבלתי אישור ולפני שוידאתי שהם לא צריכים משהו ממני.
והם יש לציין נתנו לי הרגשה של בן בית תמיד מודים על דברים שעשיתי, קונים לי בגדים בשמים נעליים ומתנות.
החיים שלהם וגם שלי היו דבש.
אבל עדיין היה לי משעמם,
הבית היה מתוקתק ונגמרו לי כל הפרוייקטים הגדולים, ביקשתי מארתור לעבוד אצלו במפעל.

(הפרק הזה קצת משעמם אני יודע , אבל זה הוביל אותי למה שאני היום)
סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת)
לפני שנה • ראשון, 30 במאי 2021, בשעה 13:03
סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת) • ראשון, 30 במאי 2021, בשעה 13:03
תקשיב יא אלוףףף אני לא מפסיקה לקרוא אותך... לא משנה אם זו פנטזיה או מציאות. כתוב כל כך אוטנתי...

זה צריך להיות כתוב במגזין
gcsapiy
לפני שנה • שלישי, 1 ביוני 2021, בשעה 09:32
gcsapiy • שלישי, 1 ביוני 2021, בשעה 09:32
@סנדרה הגדולה,
מצחיקה את.
קראתי עכשיו את הבלוג שלך , את הכל כולל התמונות.
ושתכתבי לי יא אלוףףף זה כבוד גדול מידי בשבילי במיוחד שזה בא ממישהי כמוך. icon_smile.gif
לפי הגיל שלך בפרופיל גם את גדלת כילדה/נערה בשנות ה80 וכאישה צעירה בשנות ה 90,
את בטח זוכרת כמה זה היה קשה להיפתח לסביבה , במיוחד לדברים שהם סוג של טאבו.
בעיקבות טיפול פסיכולוגי שעברתי רק כדי לעזור לעצמי להבין את מה שעברתי בחיי (כי התפקוד היום יומי שלי תקין לחלוטין), החלטתי להעלות פה חלק מזכרונות חיי.

אני כותב פה מנקודת המבט של העבד שבי, אבל מעניין אותי תמונת המבט גם של השולטת או השולטת.
כבר שמעתי קלישאות כמו "הייתי ילדה מפונקת וקיבלתי תמיד מה שרציתי" " גידלו אותי כנסיכה" או דברים כאלו, לדעתי שליטה אמיתית באה ממקום עמוק יותר.
בהמשך חיי , עליו עוד יסופר יצא לי לשלוט ולשנות חיים של אנשים. ולא, זה ממש לא כלל עונשים והשפלות.
בכל אופן תודה לך ולכל המתעניינים על התגובות.
סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת)
לפני שנה • שישי, 4 ביוני 2021, בשעה 15:34

איזה כייף

סנדרה מכשפה קוסמת​(שולטת) • שישי, 4 ביוני 2021, בשעה 15:34
הייתי שמחה לדבר איתך ישירות אבל לשניינו אין מנוי לכן הפלטפורמה הזו פחות מתאימה לשיח... הבלוג שלי מ2012 לכן הוא פתוח לחוויות חיי מאז היתי נשואה שכבר שבע שנים גרושה... תכלס אני דיי דינוזאורית כאן.
gcsapiy
לפני שנה • שלישי, 8 ביוני 2021, בשעה 17:41
gcsapiy • שלישי, 8 ביוני 2021, בשעה 17:41
תקציר עד עכשיו.
במשך כל הילדות שלי אני ודני (קרוב רחוק ושכן כבן גילי) היינו משחקים במשחקי אדון ועבד
בשלב מסויים נכנס לתמונה קובי נהג הסעות מבוגר ששיעבד אותנו,
אחרי השחרור שלי משירות סדיר התחלתי לעבוד אצל קובי כנהג שכיר בליווי והסעות של תיירים, הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי.
במהלך אחד הטיולים הכרתי את ארתור ושרה גלברט זוג יהודי מארה"ב שהציעו לי לבוא לעבוד אצלם באמריקה,
הדרישות והקשיחות של קובי כבר הקשו עליי, גנבתי לו כסף וברחתי לארה"ב.

המשך.......
התחלתי לעבוד אצל ארתור במפעל , הוא הפך אותי לעוזר אישי שלו.
כפי שכתבתי לארתור גלברט היה מפעל קטן לייצור דשנים לחקלאות הוא העסיק בסביבות 20 עובדים ואני עזרתי בכל ענייני הלוגיסטיקה הובלות ניהול המחסנים
ואפילו רכש ומכירות, מכיוון שהיה לי רשיון ג' הרבה פעמים הייתי עושה הובלות של חומרי דשן לחקלאים ותאגידים באיזור.
מהר מאוד למדתי את העבודה והתחלתי לתקתק דברים.
עבדתי קשה אבל אהבתי את העבודה, תמיד חיפשתי איך לשפר את התהליכים החל מרכש נכון ניהול המחסנים ואפילו מיחשוב ובקרה .
עדיין לא מלאו לי 24 וכבר הפכתי לעובד מסור יעיל ומשמעותי במפעל, לא היה לי תפקיד מוגדר אבל כל פעם (כמובן באישור של הבוס) הייתי לוקח על עצמי פרוייקט אחר.
מעבר לזה לא הזנחתי את העבודה שהיתה בבית.
אבל יצאתי הרבה יותר התחלתי להכיר בנות אמריקאיות לצאת לפאבים, מועדונים, לזיין הרבה נשים אמריקאיות מכל הסוגים, מה שכמעט לא עשיתי בארץ למרות הנתונים המרשימים שלי עשיתי בארה"ב.
כבר לא הייתי עבד של אף אחד, אבל שנים של תשוקה ומסירות השאירו בי את השריטה הזאת לציית ולרצות את האדונים.
תמיד הרצון להיות עבד לוותה במין ריגוש מיני ומגע פיזי.
ארתור היה מסוג הטיפוסים האמריקאים המחוספסים, אישתו היתה אישתו רק לתצוגה ולמרות שהוא לא החסיר ממנה שום דבר תשוקה לא היתה בינהם, גם לא משיכה, והסקס היה נדיר עד כמעט ולא קיים.
הוא היה רודף שמלות מובהק שלא בחל בשום מגדר או גזע, בכל פעם שהיתה לו נסיעה עסקית מחוץ לעיר או ברחבי ארה"ב היה קורה משהו והוא גם היה טורח להתפאר בזה בפניי כשהיינו יושבים על כוס בירה.
ארתור היה נוסע הרבה גם אם לא באמת היה צורך בכך, עבודת ייצור הדשנים המשיכה במלוא התפוקה גם כשהוא לא היה.
אבל אני הייתי נשאר לבד בבית עם שרה, באיזשהו שלב שמתי לב שהיא מנסה להתחיל איתי, אמנם כבר זיינתי אותה בעבר וירדתי לה, אבל זה היה כשהייתי עבד ולפי פקודה של קובי.
התחלתי לשים לב שהיא מתעצבנת כשהייתי מביא בנות לבית, הרבה פעמים בערבים היא היתה יורדת למרתף מתיישבת על המיטה שלי, פותחת את הלב בפניי.
מידי פעם נוגעת בי, מלטפת.
לא נמשכתי אליה, היא היתה מבוגרת ממני ב 40 שנים אבל מצד שני היא היתה בעלת הבית ולא יכולתי לפגוע בה, ידעתי שלארתור לא יהיה אכפת אם ייגרם לה סיפוק, להיפך, הוא אפילו ישמח.
ואני כל הזמן דחיתי את החיזורים שלה , או שהיא לא הבינה או שהיא לא רצתה להבין אבל ערב אחד היא פשוט תפסה בי והתחילה לבכות ממש התחננה לקבל זיון, היא היתה קצת שתויה , תפסתי אותה זרקתי אותה על המיטה וזיינתי אותה זיון של רחמים, זיון משפיל, ממש לא היה אכפת לי מהעונג שלה ואיך שגמרתי נכנסתי למקלחת ולא יצאתי משם עד שהיא עלתה לחדר שלה בחזרה.
למחרת בבוקר קיבלתי ממנה מתנה זוג, נעלי ריבוק חדשות ונוצצות, לא נעלתי אותן בכלל והמשכתי להסתובב עם הנעליים הישנות שלי.
בימים שלאחר מכן ראיתי את שרה מסתובבת מצוברחת, אני מניח שהתחרטה על כל מה שקרה והרגישה חסרת ערך ומושפלת למרות שניסתה להסתיר זאת היא בכתה הרבה.
כאב לי עליה על מה שהיא עוברת בודדה בבית כשבעלה חוגג בחוץ ללא הבנות של שרחוקות ממנה אי שם בדרום קליפורניה.
היא באמת היתה רעיה מסורה חמה ודואגת לא הגיע לה שיתנהגו אליה ככה.
וכך ערב אחד אחרי שהיא יצאה מהמקלחת (ואחרי ששתיתי כמעט חצי בקבוק וודקה) המתנתי לה ערום בחדר שלה, היא היתה מופתעת אבל לא יכלה להסתיר את שמחתה.
ושוב נתתי לה סקס של רחמים אבל הפעם השקעתי את כל כולי בסקס משתמש בכל השטיקים והטריקים שהכרתי . לא נתתי לה להרגיש שזה נטול כל רגש תשוקה או משיכה, זאת פשוט היתה עבודה.
גרמתי לה לגמור, הפעם הקודמת שהיא גמרה מסקס זה היה שנה לפני כן בישראל כשאני זיינתי אותה.
וגם שגמרתי לא ברחתי נשארתי במיטה שלה עד שנרדמה ואז עזבתי.
לא רציתי להיות שוב מעורב בקטע מיני עם הזוג, ראיתי בזה מתכון לצרות, מה עוד שזה לא גרם לי לשום ריגוש.
שרה גלברט היתה אסירת תודה היא היתה מרעיפה עליי מתנות ופינוקים, מחשב, טלפון סלולרי, ועוד, בזכותה יצא לי לראות את מייקל ג'ורדון בסדרת הפלייאוף ממרחק של 6 מטרים.
ואני החזרתי הייתי מקדיש לה זמן ותשומת לב, מחוות שונות, נשיקה על היד, ליטוף,מסאז' ועוד,
וכן.
מידי פעם הייתי גם מזיין אותה.
נכנסנו למן שגרת חיים כזו, עבודה, בית ושוברי שגרה למינהם.
העסק התפתח בזכות הדם הצעיר שהזרמתי בו והרווחים עלו בעשרות אחוזים.
דאגתי שהזוג יטייל הרבה יבקר, את הבנות והנכדים בזמן שאני מתפעל את העסק.
עברו כמעט שנה וחצי מאז שהגעתי והרגשתי סוג של מיצוי, היה לי הרבה מאוד כסף שחסכתי בגדים , ואפילו רכב טוב.
רציתי לעזוב ולטייל קצת בעולם.
ואז מה עושים הבעלים של הציפור שרוצה להשתחרר מכלוב הזהב ?.
מוסיפים עוד קצת מטילי זהב לכלוב.
קיבלתי מהם הצעה ללמוד על חשבונם באוניברסיטת מיניסוטה שבמיניאפוליס, אחת מהאוניברסיטאות הנחשבות בארה"ב.
כיום רק אפשר לחלום ללמוד במוסד כזה ולא רק בגלל תנאי הקבלה אלא גם בגלל שכר הלימוד.
אי אפשר היה לסרב להצעה כזו.
וכך בתחילת ספטמבר 1994 מצאתי את עצמי מתחיל ללמוד הנדסת כימיה בפקולטה למדעים.
gcsapiy
לפני שנה • ראשון, 20 ביוני 2021, בשעה 10:31
gcsapiy • ראשון, 20 ביוני 2021, בשעה 10:31
תקציר עד עכשיו.
במשך כל הילדות שלי אני ודני (קרוב רחוק ושכן כבן גילי) היינו משחקים במשחקי אדון ועבד
בשלב מסויים נכנס לתמונה קובי נהג הסעות מבוגר ששיעבד אותנו,
אחרי השחרור שלי משירות סדיר התחלתי לעבוד אצל קובי כנהג שכיר בליווי והסעות של תיירים, הייתי עבד טוטאלי לאדון טוטאלי.
במהלך אחד הטיולים הכרתי את ארתור ושרה גלברט זוג יהודי מארה"ב שהציעו לי לבוא לעבוד אצלם באמריקה,
הדרישות והקשיחות של קובי כבר הקשו עליי, גנבתי לו כסף וברחתי לארה"ב.
בארה"ב גרתי ועבדתי אצל הזוג גלברט במשך שנה וחצי.

המשך.....
אני זוכר את תקופת הלימודים כאחת התקופות הכי מהנות בחיי.
גרתי במעונות הסטודנטים והסתדרתי מצויין עם הלימודים, מי שלא למד בארה"ב בקלות יכול לחשוב שהחיים בתקופת הלימודים הם כמו בסרטי הקולג' האמריקאים,
סקס סמים ורוקנרול.
זה לא בדיוק היה כך, לפחות לא אצלי.
הלימודים היו בראש מעייניי, לא הייתי מפספס שיעורים השקעתי שעות במעבדה ובספרייה למדתי למבחנים ואפילו הייתי עושה חזרה על החומר לפני כל שיעור.
והתוצאות היו בהתאם,
החל מהסמסטר השני בשנת הלימודים השנייה קיבלתי מלגת הצטיינות, ולמרות שלא אני הוא זה ששילם על הלימודים זה הרגיש לי טוב לדעת שאני מקל קצת על התשלומים של הזוג גלברט.
אבל מעבר ללימודים היו גם חיי קולג', מוקף בסטודנטיות אמריקאיות צעירות בגילאי 18-20 שרק עכשיו עזבו את הבית והן פתוחות להרפתקאות חדשות,
ואני שהייתי מבוגר יותר עם ניסיון חיים (אמנם קצר ) בצבא ובעבודה ידעתי איך להקסים אותן, בנות היו משתרכות אחריי מתחילות איתי (לפעמים בבוטות).
ואני ?, אני נהנתי מכל רגע , לא היה שלב במשך כל תקופת הלימודים שלא הייתי בקשר כלשהו עם מישהי, בדרך כלל זו היתה מישהי יפה וחטובה .
לפעמים זה היה סוג של מרדף וחיזור ואחרי שהייתי משיג את מבוקשי הייתי מתקרר.
העבד שבתוכי כמעט ונעלם כל היחסים שהיו לי באותה תקופה היו ונילים לחלוטין.
מכיוון שהזו גלברט גרו במרחק של שעה וחצי נסיעה מהאוניברסיטה הייתי נוסע אליהם כמעט כל סוף שבוע ובחופשות וחגים.
עוזר לארתור במפעל מתקן דברים בבית ונותן תשומת לב לגברת שרה גלברט.
במיוחד בסופש"ים שארתור לא היה בבית היה את המתח ביני לבין שרה,
ידעתי מה בדיוק היא רוצה ממני , ואני שהייתי מוקף בסטודנטיות צעירות קשה מאוד היה לי להיענות לחיזורים של שרה.
אבל בכל זאת היא זו שהיתה משלמת את שכר הלימוד שלי היא זו שנתנה לי את ההזדמנות ועם כל הקושי הייתי מנתק את עצמי מהמציאות ונכנס למוד של עבד,
שרה לא היתה משפיטה או משפילה, היא בסך הכל רצתה קצת סיפוק מיני ואני ידעתי לתת לה אותו.
דאגתי לתת לה את הכבוד, מלטף אותה מנשק אותה מלקק לה את הפטמות נותן לה להרגיש שהיא נחשקת.
המחוות הקטנות כשהייתי חולץ לה את הנעליים ומביא לה את נעלי הבית, מתיישב למרגלותיה ומעסה את כפות רגליה, מידי פעם נותן נשיקה וליקוק.
פעם היא סיפרה לי שכשהייתי למשל כורע ברך ומנשק לה את כף הרגל היא הרגישה הכי נחשקת בעולם.
תקופת הלימודים עברה מהר יחסית,
הספקתי לטייל קצת, לבקר בארץ כמה פעמים (מבלי להתעמת עם קובי), להיות סוף סוף ביחסים רציניים, וללמוד.
סיימתי את הלימודים בהצטיינות וקיבלתי את תואר המהנדס בטקס מרשים באוניברסיטה.
המשכתי לעבוד אצל ארתור במפעל ניהלתי את כל הייצור של החומרים הכימיים ופיתוח חומרים חדשים,
מעבר לייצור הדשנים נכנסנו גם לייצור חומרים כימיים לתעשיות שונות המזון, הקוסמטיקה, והפארמה. המפעל הכפיל ושילש את התפוקה שלו והרווחנו הרבה מאוד,
הזוג גלברט הפכו מאמידים לעשירים מאוד, וגם אני הרווחתי יפה.
את ניהול המפעל העביר ארתור לבעלה של בתו (המורה) שעברו מקליפורניה בחזרה למיניסוטה, ואני על אף גילי הצעיר מונתי להיות סמנכ"ל.
באחת מהתערוכות בירידים הארציים יצר איתי קשר קניין מהודו שהיה מעוניין בדשן לחקלאות.
למי שלא יודע הודו היא מדינה ענקית עם למעלה ממיליארד תושבים,
וכדי להאכיל כמות כזו של אנשים דרושה תוצרת חקלאית רבה, דשן זה אחד המוצרים הנדרשים ביותר שם.
ואנחנו ייצרנו דשנים טובים שמגדילים את התוצרת מונעים מחלות ומזיקים ומשביחים את הצמח.
לביקוש לדשן כמעט ולא היה סוף וכל כמות שייצרנו נמכרה, הוספנו כוח אדם והגדלנו את המפעל.
כמו שכתבתי את המפעל ניהל החתן של ארתור ושרה יחד עם ארתור ואני היית הסמנכ"ל,
הרבה מהרעיונות לפיתוח ושיפור היו שלי, גם ארתור וגם ג'ונתן החתן שלו היו מודעים לזה ותיגמלו אותי בהתאם.
היו לי אחוזים ברווחים ומשכורת יפה.
השנים עברו והחיים נכנסו לשגרה,
הכירו לי מישהי מהקהילה היהודית במיניאפוליס שאפילו היתה קרובת משפחה של הזוג גלברט
התחתנו וקנינו בית, טיילנו בעולם וחיינו טוב.
אבל לא הכל היה מושלם, היו לנו בעיות בלהביא ילדים לעולם (מסתבר שהבעיה היתה בי , ספירת זרע נמוכה)
והמתח והטיפולים וההרגשה שמאשימים אותי בזה פגעה בי נפשית , לא יכולתי להיות איתה יותר, והתגרשתי.
השנה היתה 2007 אני הייתי בן 37 , אבל שחוק נפשית, כבר לא יכולתי לראות אף אחד מהקהילה , לא בטחתי באף אחת ודחיתי על הסף כל ניסיון לשידוך או היכרות.
ואז ג'ונתן (המנכ"ל) הגה רעיון להקים מפעל לייצור דשנים בהודו.
היה לנו את הידע והאמצעים,
שכר העבודה הנמוך בהודו, הביקוש וביטול הוצאות ההובלה יהפכו את העסק לרווחי עוד יותר.
ביקשתי לנהל את כל הקמת המפעל בהודו.
רציתי לברוח מהמקום הקר פיזית ורגשית שנקלעתי אליו.

ההחלטה התקבלה.
אני עובר להודו.
SWAY
לפני שנה • ראשון, 20 ביוני 2021, בשעה 10:33
SWAY • ראשון, 20 ביוני 2021, בשעה 10:33
כל כך שמחתי שהמשכת ששמתי לייק לפני שקראתי. icon_smile.gif