FootJunky
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
שולטים - והפגמים שלהם
בדיון בבלוג שלו, "רפאים" השתמש במונח "שולט כל יודע".
שולט כל יודע - בהקשר של הציפיות הלא ריאליות שיש הרבה פעמים משולטים: להיות תמיד צודקים, לקרוא את הרצונות של הנשלטים, לזהות את הרצונות שאפילו הנשלטים עצמם לא מודעים להם, וכו' וכו' משהו במושג הזה ניסח עבורי תסכול שקיים אצלי הרבה זמן כנשלט, לגבי מערכות יחסים עם שולטים, ורציתי לשאול על החוויה שלכםן: עד כמה שולטים צריכים להרגיש לכם "יותר ממכם", כדי שתוכלו להעריץ אותם בדסמ"ית? עד כמה הם צריכים להרגיש לכם "כל יכולים וכל יודעים" כדי שתוכלו להיכנע להם / לסגוד להם? האם הפגמים שלהם, החולשות שלהם, האנושיות שלהם לא מורידים לכם בדס"מית? כי, לא נעים, אבל האמת היא שלי קצת (הרבה) כן. אני יכול לעוף על שולט בהתחלה, אבל ככל שאכיר אותו יותר, על פגמיו ובעיותיו וה"שטחים המתים" בראייתו, כך פחות ארצה להישלט על ידו. אני יודע, זה מאוד לא פייר לשים שולטים, שכמובן הם בני אדם כמו כולנו במקום נשגב, מקום "כל יודע" אבל אם הם לא יהיו כאלה, למי ניכנע? למי נסגוד? למי נמסור את השליטה? למישהו/י שמרגישים לנו כמונו בדיוק? או בדברים מסויימים פחות מאיתנו? ומהצד השני - האם שולטים ושולטות מרגישים לחץ להיות נשגבים, כל יודעים? |
|
6
|
פרלין(נשלטת){ש}
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
מכיוון שרפאים הוא במקרה שלי (או אני שלו), אני מרגישה צורך להידחף!
האמת שחשבתי על זה הרבה כי אני נשואה הרבה זמן ומן הסתם אני כבר חשופה מאוד לפגמיו של השולט שלי. יותר מזה, אני לא מרגישה שהוא חכם ממני (חוץ מבמתמטיקה ושות׳ ששם הוא שד משחת ואני אהבלה בלחץ), מבין ממני, טוב ממני, יציב ממני. אנחנו מרגישים לי די אותו דבר ואולי בגלל זה גם נשואים הרבה שנים. ועדיין, נתתי לו לשלוט בי. זאת פעולה שאני עשיתי כי זה מה שאני צריכה וזה מה שהוא צריך. זאת שפת האהבה שלנו. וברגע שעשיתי את ההמרה הזאת, מהשכל שמחשב הפרשים ופערים, לאהבה, משהו ממש נפתח בי. ההתמסרות נהייתה עמוקה ומקיפה יותר והרבה יותר מאפשרת. זה לא תמיד היה ככה, זה לקח את השנים שלו… אבל הפסקתי למדוד. הפסקתי לחשוב על מי יותר טוב, למי מגיע לשלוט. עברתי לשפה של מי צריך מה. מי זוהר איפה, מי במיטבו באיזה מעמד. |
|
21
|
|
FootJunky
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
פרלין כתב/ה: מכיוון שרפאים הוא במקרה שלי (או אני שלו), אני מרגישה צורך להידחף!
את יודעת שהמילה "מקרה" היא שיכול אותיות של רקמ ה' ... אין מקריות בעולם! 
|
|
2
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
אחד הדברים שהכי הורידו לי מאז ומעולם זה גבר שברצינות יתרה התייחס אלי כמו לאיזו אלילה, שהצהיר לי על ההתחלה שהוא יהיה העבד שלי והכתיר אותי למלכה הנערצת שלו שיסגוד לה לנצח נצחים.
כי מה לעשות שאני בסה"כ בת אדם, לא מושלמת בדיוק כמו כולם, והציפייה שאהיה כל-יכולה היא ה-מתכון לאכזבות. כששמעתי מילים גרנדיוזיות בשלבים התחלתיים בכלל לא הוחמאתי, להפך. ידעתי שזו גישה שלא כדאי לי להמשיך לעודד גם אם באותם רגעים היא ממש מחמיאה לאגו, כי ככל שהאידיליזציה תתעמק ככה עמוקה יותר תהיה ההתרסקות במפגש עם המציאות. מציאות שבה פשוט אעיז להיות אנושית, ועל האנושיות הזו אענש באובדן עניין בי. זה מתיש לנסות להיות מושלמת כדי שהנשלט לא יאבד בך עניין: להיות כל הזמן קרת רוח ששום דבר לא מזיז לה, שלא נזקקת אף פעם, שיודעת הכל על הכל, ותמיד מובילה וקולעת בול לציפיות של הצד השני- וזה גם בלתי אפשרי. אז בשלב די מוקדם החלטתי שמלכתחילה אני לא מכניסה את עצמי למקום שבו ארגיש את הלחץ להוכיח שאני איזו "מלכה". החלטתי פשוט להיות אני, על כל הטוב וכל הרע, בלי להיכנס לשום דמות. זה סינן את מי שזה לא התאים לו, והשאיר את מי שזה כן. די מהר קבעתי גבול שאני לא רוצה שיעריצו אותי ויסגדו לי, שאני רוצה שיראו איתי ויעריכו אותי על מי שאני באמת, שהחסרונות שלי יהיו משלימים להיתרונות של הצד השני, ולהפך. ואגב, אני לא מדברת רק על קשר רציני, גם קשר מיני לא יכול להישען על ציפיות פורנוגרפיות מבלי לקחת בחשבון שיש מציאות מסביב. גם בסשן בודד רציתי להרגיש אני ולא לשחק דמות, ככה גם הרגשתי שאני באמת בשליטה על העניינים, ולא שאני מנסה לרצות ולזכות באישורים. בגלל תמיד העדפתי את מי שהבין שבדס"מ הוא פשוט מה שעושה לנו נעים, ומעבר לזה שנינו שני אנשים. |
|
25
|
Black Lotus(מתחלפת){זאלופון}
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
שאלה מעניינת!
כנשלטת אני לא רואה את עצמי מתמסרת למישהו שאני לא תופסת אותו כיותר ממני. במה זה מתבטא? הוא צריך להיות חזק יותר פיזית והוא צריך לנצח אותי בשח מט של השליטה, כי אחרת יהיה לשנינו מאד משעמם. חוץ מזה? ברור לי שהוא בן אדם וגבר ולכן כשיש לו שפעת הוא גוסס, והוא לא מוצא דברים במקרר שממש מולו, וחוץ מזה הוא בן אדם בשר ודם. ולא, זה לא מוריד לי. בתור שולטת אני גם מרגישה את הצורך הזה של להיות יותר. במשך שנים העובדה שגברים בהכללה יותר חזקים מנשים היתה אחד החסמים שלי לשליטה עליהם, כי מבחינתי זה הפריע לי להשיג חלק מאותה עליונות. אני גם מעדיפה שמי שתחתיי יהיה חכם ונבון כי זה הרבה יותר סקסי כשמישהו כזה נושא אלייך עיניים. מנגד, אין לי שום בעיה ואני אפילו די נוטה לשקף את המציאות ואת חוסר השלמות שבי מאחר שאני חיה איתה בשלום
|
|
13
|
|
FootJunky
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
ArchAngel כתב/ה: אחד הדברים שהכי הורידו לי מאז ומעולם זה גבר שברצינות יתרה התייחס אלי כמו לאיזו אלילה, שהצהיר לי על ההתחלה שהוא יהיה העבד שלי והכתיר אותי למלכה הנערצת שלו שיסגוד לה לנצח נצחים.
כי מה לעשות שאני בסה"כ בת אדם, לא מושלמת בדיוק כמו כולם, והציפייה שאהיה כל-יכולה היא ה-מתכון לאכזבות. כששמעתי מילים גרנדיוזיות בשלבים התחלתיים בכלל לא הוחמאתי, להפך. ידעתי שזו גישה שלא כדאי לי להמשיך לעודד גם אם באותם רגעים היא ממש מחמיאה לאגו, כי ככל שהאידיליזציה תתעמק ככה עמוקה יותר תהיה ההתרסקות במפגש עם המציאות. מציאות שבה פשוט אעיז להיות אנושית, ועל האנושיות הזו אענש באובדן עניין בי. זה מתיש לנסות להיות מושלמת כדי שהנשלט לא יאבד בך עניין: להיות כל הזמן קרת רוח ששום דבר לא מזיז לה, שלא נזקקת אף פעם, שיודעת הכל על הכל, ותמיד מובילה וקולעת בול לציפיות של הצד השני- וזה גם בלתי אפשרי. אז בשלב די מוקדם החלטתי שמלכתחילה אני לא מכניסה את עצמי למקום שבו ארגיש את הלחץ להוכיח שאני איזו "מלכה". החלטתי פשוט להיות אני, על כל הטוב וכל הרע, בלי להיכנס לשום דמות. זה סינן את מי שזה לא התאים לו, והשאיר את מי שזה כן. די מהר קבעתי גבול שאני לא רוצה שיעריצו אותי ויסגדו לי, שאני רוצה שיראו איתי ויעריכו אותי על מי שאני באמת, שהחסרונות שלי יהיו משלימים להיתרונות של הצד השני, ולהפך. ואגב, אני לא מדברת רק על קשר רציני, גם קשר מיני לא יכול להישען על ציפיות פורנוגרפיות מבלי לקחת בחשבון שיש מציאות מסביב. גם בסשן בודד רציתי להרגיש אני ולא לשחק דמות, ככה גם הרגשתי שאני באמת בשליטה על העניינים, ולא שאני מנסה לרצות ולזכות באישורים. בגלל תמיד העדפתי את מי שהבין שבדס"מ הוא פשוט מה שעושה לנו נעים, ומעבר לזה שנינו שני אנשים. ארצ', מבין מה את אומרת, ושמח בשבילך ששיחררת את עצמך מהלחץ הזה, אבל, אני חושב שאולי זה יותר מסובך מזה חשבי על FLR - הנשלט מן הסתם חייב לחשוב ולהרגיש ש-Momy knows best אותו דבר לגבי DDLG - הנשלטת חייבת לחשוב ולהרגיש ש-Daddy knows best חווית הנשלטות מבוססת על הרעיון של להרגיש קטן / חסר אונים / פחות מהדום שלך ואצל רבים רבים מאיתנו, הצורך לסגוד חזק מאוד, ראי דוגמה את כמות הפוט פטישיסטים שקיימים... ה-א-ב של הסגידה... |
|
0
|
|
ArchAngel(שולטת)
|
לפני חודש •
14 בפבר׳ 2025
כן, אבל אנחנו לא באמת נהיה האמא או האבא של הנשלט/ת שלנו.
אולי בהתחלה תהיה התלהבות מסחררת אבל ככל שההיכרות תימשך, בסוף הם תמיד יתאכזבו מאיתנו כשיגלו שאנחנו מורכבים מדי מכדי להיות מוגבלים רק לדמות הזו. בסוף תמיד יגלו שאנחנו לא יודעים הכל, ושיש לנו ציפיות גם לנהל איתם אינטרקציה בוגרת, הדדית, ולא רק להתעסק בלמלא את הצורך שלהם בדמות מכילה ומחנכת. וכמובן גם הפוך זה לא יעבוד, כי גם הם לא באמת יכולים להיות רק האפס/משרת/כלב/ילדון שהם אוהבים לגלם במיטה. בסופו של דבר הם אנשים מבוגרים ולא ילדים, יש להם דעות, יש להם תובנות. יש להם חיים משלהם, מורכבויות ואישיות שהתגבשה הרבה לפני שבאנו. בדס"מ זה לא הצורך, הקשר או המטרה היחידה שלהם בחיים. עם הזמן לומדים להבין שעם כל הכבוד לפנטזיה שיש לנו בראש, יש מציאות שצריך ללמוד לקבל ולהתיישר לפיה. גם אם זה מבאס ולא הכי סקסי, בסופו של דבר אף פנטזיה מינית לא תהיה 100% כמו בדמיון, בשנייה שבוחרים לממש אותה היא נתקלת בגבולות המציאות. לנשלטים/שולטים חדשים לפעמים קשה לקבל את זה, הם חושבים שאולי זו בעיה ספציפית בצד השני, משהו בכימיה איתם. אז הם עוברים לפרטנר הבא, וזה מן הסתם קורה גם איתו, וכן הלאה...עד שבסוף מבינים שהמציאות חזקה יותר מהכל, אי אפשר להתחמק ממנה וצריך ללמוד לקבל אותה. בסוף לומדים לקבל את זה שאף אחד לא באמת יהיה הדאדי שלך באופן תמידי, אלא שהחלק הזה של הדאדי שבו יבוא לידי ביטוי ביניכם ברגעים מאוד ספציפיים כשזה יתאים לשניכם. |
|
12
|
נימרייה(שולטת){sub num}
|
לפני חודש •
15 בפבר׳ 2025
"אבל, אני חושב שאולי זה יותר מסובך מזה
חשבי על FLR - הנשלט מן הסתם חייב לחשוב ולהרגיש ש-Momy knows best אותו דבר לגבי DDLG - הנשלטת חייבת לחשוב ולהרגיש ש-Daddy knows best חווית הנשלטות מבוססת על הרעיון של להרגיש קטן / חסר אונים / פחות מהדום שלך ואצל רבים רבים מאיתנו, הצורך לסגוד חזק מאוד, ראי דוגמה את כמות הפוט פטישיסטים שקיימים... ה-א-ב של הסגידה..." אני רוצה לומר על זה משהו. אף פעם לא הסכמתי עם ההנחה של FML = DDLG. לא במובן שאחד פחות מהשני אלה שזה תפוזים ותפוחים. הנשלט שלי ממש לא על תקן ילד קטן וחלש, פשוט לי יש אופי דומיננטי גם בפני עצמי (סטריאוטיפית תכונה גברית) ואני יוזמת הרבה בקשר ומובילה אותו, וההחלטה הסופית אם הדעות חלוקות היא שלי. הוא נותן בי את האמון לקבל את החלטות, אבל הוא דואג לי בהמון מובנים שמשדרים חוזק וגנטלמניות. לדבי הנושא של הפורום, בתחילת דרכי עוד חשבתי שאני צריכה להיות מושלמת, המון נשלטים גם רוצים את אותה דמות אלוהית ללא רבב שהם יוכלו באמת לסגוד לה ממקום מתפעל. אני לא מושלמת, אז זה כמובן יצר אצלי תחושת כישלון תקופה מסויימת, עד שהבנתי ששליטה ממקום של שלמות הוא לא בישבילי. אני לא תמיד יודעת הכל, או תמיד ניראה הכי טוב שלי, לפעמים אני בוכה או מבוהלת או חלשה. בדגש על זה שהצד השני רואה את ומרגיש את זה. אולי זה הוריד להם, אני לא אענה בשמם, מה שכן אני לא חוזרת לנסות להחזיק 24/7 את התדמית הכל יכולה. |
|
7
|
teacher(שולט)
|
לפני חודש •
15 בפבר׳ 2025
Re: שולטים - והפגמים שלהם FootJunky כתב/ה: בדיון בבלוג שלו, "רפאים" השתמש במונח "שולט כל יודע".
שולט כל יודע - בהקשר של הציפיות הלא ריאליות שיש הרבה פעמים משולטים: להיות תמיד צודקים, לקרוא את הרצונות של הנשלטים, לזהות את הרצונות שאפילו הנשלטים עצמם לא מודעים להם, וכו' וכו' משהו במושג הזה ניסח עבורי תסכול שקיים אצלי הרבה זמן כנשלט, לגבי מערכות יחסים עם שולטים, ורציתי לשאול על החוויה שלכםן: עד כמה שולטים צריכים להרגיש לכם "יותר ממכם", כדי שתוכלו להעריץ אותם בדסמ"ית? עד כמה הם צריכים להרגיש לכם "כל יכולים וכל יודעים" כדי שתוכלו להיכנע להם / לסגוד להם? האם הפגמים שלהם, החולשות שלהם, האנושיות שלהם לא מורידים לכם בדס"מית? כי, לא נעים, אבל האמת היא שלי קצת (הרבה) כן. אני יכול לעוף על שולט בהתחלה, אבל ככל שאכיר אותו יותר, על פגמיו ובעיותיו וה"שטחים המתים" בראייתו, כך פחות ארצה להישלט על ידו. אני יודע, זה מאוד לא פייר לשים שולטים, שכמובן הם בני אדם כמו כולנו במקום נשגב, מקום "כל יודע" אבל אם הם לא יהיו כאלה, למי ניכנע? למי נסגוד? למי נמסור את השליטה? למישהו/י שמרגישים לנו כמונו בדיוק? או בדברים מסויימים פחות מאיתנו? ומהצד השני - האם שולטים ושולטות מרגישים לחץ להיות נשגבים, כל יודעים? אני חושב שזה קשור יותר לשחרור ממחשבה רציונלית. זה סטייט אוף מיינד לשהות בו, יותר מאשר שיקוף של המציאות או התמונה הגדולה יותר. ובתוך הסטייט הזה, לזמן מוגבל, השולט הוא כל יכול ויודע הכל. לא כי הוא מכיר את כל רזי היקום, אלא כי הוא מכיר אותך, את עצמו ואת מה שקורה באותו הרגע. אולי זה מתחבר קצת לסאב ספייס. הרי בכל ההיבטים האחרים אנחנו מעקמים קצת את המציאות כדי שתתאים לפנטזיה, אז למה לא בזה? יש פרקטיקה בדסמית שאני חושב נקראת dumbing down, שם הנשלט יורד בהדרגה באייקיו שלו לתוך ״מוד מטומטם״, שם לא צריך לחשוב, רק לבצע. זה סטייט אוף מיינד. לא דבר שמעוגן במציאות היומיומית. |
|
5
|
Kitty frank
|
לפני חודש •
15 בפבר׳ 2025
אני חושבת שזה ממש תלוי בפגם. אני רוצה מישהו שיהיה יותר טוב ממני במה שאני כבר ממש מרשימה בו, כי בנקודות האלו אני נוטה להתנשא על אנשים, ויש משהו כיף בזה שמישהו אחר יתנשא עלי באותם תחומים. אבל גם שיהיה פגום איפה שאני מרגישה קצת פגומה, כדי שלא ארגיש לבד בפגמים שלי. מושלם-פגום זה לא ציר של 1-100, זה גם ממש תלוי איפה, למה וכמה.
ואני מניחה שמה שפרלין אמרה תקף מאוד, לצאת עם מישהו כמה חודשים, זה בכלל לא אותו דבר כמו להיות נשואה אליו ולגדל איתו ילדים- אז בטוח גם הזמן מאוד משנה דברים. |
|
6
|