אני המפתח של חגורת הצניעות

להלן: המפקדת ***, צד א' בהסכם זה, והפקוד ******, צד ב' בהסכם זה.

יש להדגיש שכל סעיף שנאמר ונחתם כאן הוא בהסכמה מלאה.

לפיכך מקבל עליו הפקוד ****** את כל הנאמר בסעיפים למטה ללא עוררין.

1.     כלל החוקים המפורטים מופנים אך ורק לפקוד ******. אין להפנות את אחד מהסעיפים למפקדת בטענה שהיא לא עומדת מאחוריהם.

2.     בימי העבודה (א-ה), על הפקוד ****** לעדכן בכל מאורע משמעותי במהלך היום בקבוצת העדכונים. קבוצה זו נועדה רק לעדכונים ואין לשלוח בה שום דבר אחר. חוק זה יכנס לתוקף בכל יום ראשון בשעה 05:00 ויפקע בכל חמישי ב21:00 או במפגש פיזי בין המפקדת לפקוד, המוקדם מביניהם. למפקדת האפשרות להאריך את תוקף החוק כרצונה למשך תקופה מוגדרת, וזאת על-ידי עדכון לפקוד ****** בקבוצת העדכונים שיכלול את תקופת ההארכה המדויקת והכללים הנלווים ככל שישנם.

• פירוט העדכונים הנדרשים לכל הפחות (כל עדכון מעבר לכך יוערך ויעניק נקודות זכות):

o       התעוררות בבוקר - שליחת הודעת בוקר טוב

o       יציאה עם הכלבה בבוקר

o       שליחת סלפי מראה בכל בוקר לא יאוחר מ-10 דק' לאחר ההגעה לעבודה.

o       עליה + ירידה מהרכבת

o       בימים בהם העבודה מהבית - להודיע מתי מתיישב על המחשב

o       כניסה לישיבה + יציאה מישיבה

o       החלפת/הורדת חיתול

o       תחילת + סיום הפסקת אוכל

o       סיום משימה בעבודה (כדי שהמפקדת תדע מתי הפקוד ****** מתעסק בדברים אחרים)

o       התחלה + סיום הפסקה

o       על הפקוד ****** לעדכן את המפקדת בכל פעם שהוא חרמן.

o       בכל כתיבת פרק/ טקסט שקשור לנושא המיני/ הBDSM לפני תחילת הכתיבה.

o        

o        

o        

o        

o        

3.     אם ברצון הפקוד ****** לקבל הפסקה מהישיבה על יד המחשב בבית, יש לבקש אישור בקבוצת העדכונים ולחכות לאישור המפקדת. בבקשתו, יפרט הפקוד ****** את סיבת הבקשה ומה הוא מתכנן לעשות בהפסקה, לרבות מדיח/כביסה וכו'.

4.     חל איסור להזמין באינטרנט ללא ידיעת המפקדת וללא פירוט מדויק של מוצרי ההזמנה.

5.     על הפקוד ****** לסדר את נעליו במתקן הנעליים בכל פעם שחולץ אותן. כל נעל (בודדת) שלא תהיה מסודרת במתקן תגרור פסילה.

6.     הפקוד ****** ישאב את הבית פעם ביום ויעדכן על כך במידה והמפקדת לא בבית.

7.     הפקוד ****** ידאג לבקבוק מים מלא ליד המיטה של המפקדת בכל לילה.

8.     הפקוד ****** לא ינהג ברכב מעל 120 קמ"ש עם או בלי המפקדת!!!

9.     הפקוד ****** לא ישמע את הטלוויזיה חזק גם כשהוא נמצא לבד, אלא כמו שהמפקדת הייתה רוצה לשמוע. כשהמפקדת והפקוד ****** צופים יחד בטלויזיה באם המפקדת החליטה שינמיך, לא יהיה על כך ויכוח.

10.   המפקדת היא הבעלים הבלעדיים של הפקוד ****** ותוכל לעשות בו ובגופו ולנהוג בו ככל העולה בדעתה ללא התחשבות או הסכמתו.

11.  הסכם זה יבוטל אך ורק על פי החלטתה של המפקדת. אין הפקוד ****** יכול לבטלו מכל סיבה שהיא.

12.  הפקוד ****** יקרא למפקדת "המפקדת" בכל פעם שירצה לבקש משהו שאינו קשור לשיגרת היום יום.

13.  בזמן אינטימי במיטה, יפנה הפקוד ****** למפקדת ב"הקשב המפקדת" "סליחה המפקדת" "כן המפקדת".

14.  על הפקוד ****** לעשות למפקדת מסאז' בגב לפחות פעם בשבוע.

15.  הפקוד ****** מתחייב לספר למפקדת הכל ולא להסתיר דבר.

16.  על הפקוד ****** לשלוח למפקדת כל פרק שהוא רוצה להעלות לכלוב.

17.  פעם בשלושה שבועות, ישלח הפקוד ****** למפקדת סיפור שכתב בעבר או בהווה.

18.  את התמונות ששולח הפקוד ****** למפקדת, הוא ישלח בתמונה רגילה ולא כתמונה חד פעמית. המפקדת מתחייבת לשמור אותן במקום אליו אין גישה לאיש.

19.  חל איסור מוחלט! לגעת בכלובון/לנסות לאונן או לגמור בכל דרך שהיא. במידה ומצא הפקוד ****** את המפתח, יהיה זכאי לפתוח את הכלובון ולאונן פעם אחת בלבד, ללא שום השלכות.

20.  על הפקוד ****** חלה חובת הסתובבות בעירום בבית בכל יום עבודה מהבית מהרגע שהמפקדת נכנסה לבית (כלומר, לחכות לה בעירום כדי שכשתגיע יקבל הפקוד את פניה בעירום ובנשיקה. היא תודיע לו כשהיא מגיעה והוא יתכונן ליד הדלת) אלא אם הוחלט אחרת בשל תוכניות מחוץ לבית.

21.  הפקוד ****** לא יעשה כל שינוי בגופו ללא אישור המפקדת, לרבות קעקועים, צביעת שיער ופירסינג.

22.  בזמן סקס ושחרור הזין מהכלובון, הפקוד ****** יהיה חייב לבקש אישור לגמור ולהודיע כשזה קורה.

23.  הפקוד ****** לא יבזבז כלים סתם וינהג כפי שהמפקדת הייתה נוהגת אילו היא הייתה מבשלת.

24.  המפקדת שומרת לעצמה את הזכות להוסיף חוקים נוספים ככל העולה על רוחה בכל שלב. ליד כל חוק חדש יחתום הפקוד ****** כדי לאשר שקרא ומודע לחוק.

25.   

26.   

27.   

28.   

29.   

30.   

ולראייה באו הצדדים לחתימה:

חתימת המפקדת    ________________תאריך____________________

חתימת הפקוד ****** _______________ תאריך____________________

חלק מספר החוקים שלנו כולל דברים ספציפים מאוד שמחרפנים אותי.
אני שונאת שמשאירים אור דולק, שהנעליים מפוזרות ואפילו שלוחצים על משחת השיניים מהאמצע.
אבל הדבר שהכי מחרפן אותי זה שאני לא יודעת מה קורה עם הנעול שלי ולכן דרשתי ממנו לעדכן בכל דבר שקורה במהלך היום עם פירוט מדוייק של דברים שצריך לעדכן.

יום למחרת, החוזה עוד לא היה מוכן כי היו כמה דיוקים לעשות, כפי כשכתבתי בפעם הקודמת, אבל העדכונים היו צריכים לקרות כמובן.

הנעול שלי, החליט לפתח עצמאות ולבחור בעצמו מה להגיד ומה לא. הוא שכח לעדכן שאכל צהריים וכשנזכר בזה כבר עברה שעה. במקום לכתוב "שכחתי לעדכן שאכלתי" הוא פשוט שתק.
ושתק.
ושתק.
אני, שידעתי שאכל, אמרתי לו שיענש על זה שלא עידכן, ומה הוא אמר?? בשיא הביטחון! "נזכרתי אחרי שאכלתי ולא רציתי להעיר דובים".
חוצפן שיא.
אני: "מוסיף חטא על פשע"
הנעול שלי: "למה שאסגיר את עצמי?"
אני: "זה לא להסגיר זה להיות ממושמע ולעשות מה שאומרים לך! ועל ההיתממות הזו אתה תשלם ביוקר"
הנעול שלי: "אז מה להגיד שכחתי ולהביא על עצמי פסילות? אולי את לא תזכרי"
אני: "חוצפן"

על העונש חשבתי במהלך היום. איך אני הולכת ללמד אותו לקח.

הוא שונא שקט. לא יכול להיות דקה אחת בשקט. המחשבות והמוח שלו מציקים לו, לדעתי.

אז נתתי ליום לעבור לו לאט ובלילה כשנכנסתי להתקלח ציוויתי עליו להיכנס למקלחת, לעמוד בפינת החדר עם הפנים לפינה ולחשוב על מה שהוא עשה.
לזכור טוב טוב מה הוא צריך לעדכן וגם כששוכח להגיד ששכח.

וככה הוא עמד, קרוב ל10 דק', הוא עצמו והמחשבות שרצות לו בראש. בשקט.
הסאונד היחיד ששמע זה את המים זורמים במקלחת, מניחה שזה גם עורר אצלו משהו.

בכל זאת, מקלחת זה סקסי, רטוב ומלא תשוקה ועירום. אבל הוא, לא יכול להנות מכל הטוב הזה.
הוא יכול רק לחשוב על מה שעשה ועל השקט הצורם באוזניו.

כשסיימתי להתקלח, שיחררתי אותו ואמרתי "בפעם הבאה זה כב רלא יהיה ככה. אתה תעמוד על הבירכיים והרבה יותר זמן".

נישקתי אותו והלכתי לישון.

היום הנעול שלי קיבל את ספר החוקים החדש שלנו.

אנחנו עדיין בדיוקים כאלה ואחרים אבל כשנסיים אפרסם כאן חלק מהחוקים או את כולם, נראה האם יהיה ביקוש שלכם לפירוט החוקים.

בינתיים, יכולה לספר שהוא נענש כהוגן אתמול בלילה, אבל את כל זה תקראו בהזדמנות כשנסיים את המשא ומתן.

לילה טוב👋

אז,

בעקבות שינויים רבים כאלו ואחרים החלטנו להפסיק עם הכלובון לתקופה.

התקופה היתה ארוכה מאוד, כמעט חצי שנה.

הרבה ימים, מעט סקס.

בשבועיים האחרונים התחלנו לשמוע פודקסט שנקרא סימנים. אחלה פודקאסט, אממה.

אני יצאתי ממנו עם רגשות מעורבים. הבנות שמעבירות את הפודקאסט הן "קיצוניות" במרכאות כי זה פשוט רחוק מאוד ממני. ובכל פרק ששמעתי פתאום עברה בי המחשבה האם אני בכלל BDSMית? כי אני אומנם מאוד בהתחלה אבל הכיוונים שעליהם הן מדברות רחוקים שנות אור ממה שאני עושה כרגע.

בכל אופן, בפודקאסט הן דיברו על שאלון גבולות שהלכנו לעשות ובזמן שעשינו אותו הנעול שלי גילה כמה אני שרמוטה ואני גיליתי שיש לו המון גבולות אדומים. מעניין. 

עוד לא סיימנו את השאלון אבל הגבול האדום שלי נכון לכרגע הוא אחד, נשימה. אני רוצה לנשום. לבד. אפשר לחנוק, אבל לא ואקום וכו'.

הגענו לשעה 8 וחצי בערב ובמקום ללכת ולחגוג במימונה או לאכול מופלטה הנעול שלי פסק.

_{"אני רוצה להזדיין עכשיו"} 

וכך היה. 

הזדיינו בסקס פרוע ביותר על הספה.

כשהלכתי לישון הוצאתי את הכלובון והנחתי לו על הכרית.

הוא נשאר למרוח את הזמן, התגלח, התקלח. עד שהגיע למיטה כל מה שעבר לי בראש, אני מקווה שחלק מהמריחות שלו הן אוננות כי הוא לא יודע מה מחכה לו, שהוא הולך להיות נעול וכמה זמן.

הוא היה מופתע מאוד כשהגיע למיטה וגילה שהוא צריך להינעל.

קצת ניסיונות לדחות את הקץ אבל הגברת שלכם עמדה על שלה והמפתח אצלה. היא חמה, שלא לומר בוערת. 

לעומת זאת, אצלו... איך נאמר? יש קור מתכתי כבד. 

אז בשביל לקרוא את המשך הפירסומים, יש צורך לקרוא את מה שהנעול שלי כתב. ----> לחצו כאן.
וידוי שלו, שלדעתי מקסים מאוד!
ואין לי שום בעיה איתו.
מקבלת באהבה! מחבקת!
ואולי, אולי יום אחד.. אנסה אותו גם.

גם לי היתה כזו מחשבה פעם, לנסות, לעשות, לשים. 
בגיל ההתבגרות כשקיבלתי מחזור בפעמים הראשונות, חיפשתי פתרונות שיקלו עלי וניסיתי לאלתר משהו דומה לזה.
תקראו, תתחברו ותחזרו. 

הנעול שלי הגיע לתובנות חשובות מאוד אחרי שהרטיט לא פעם את הכלובון בלי רשות.

וביום שבו קיבלתי את ההודעה הזו, הבנתי שהחינוך עובד.

הנעול לאט לאט מבין שנגמר הבית זונות והוא ישלם את המחיר בכל פעם שיעשה משהו שלא מקובל על הדעת.

אז כמו שפירסמתי, הנעול שלי עובד על פרוייקט גדול בעבודה.
גם בימים שאני לא בעבודה דרשתי ממנו להיכנס לזום. 

הוא חמוד רצה לבקש אישור להשתחרר/ לאונן אבל גילה שקיבל פסילה. 

שכבנו. הוא שוחרר והשתמש בכמה רוטטים עלי. את אחד הרוטטים הוא החביא בקופסא שונה מהקופסא עם המנעול ולא נתן לי אותו.
אני לא שמתי לב שחסר רוטט אחד, נעלתי את הקופסא ואת הזין של בעלי.
בבוקר למחרת, קיבלתי תמונה שלו של הרוטט שלטענתו "שכחתי בחוץ"! גם שקרן וגם חוצפן!

הוא אונן איתו וגמר. התירוץ שלו לאוננות הזו היה שהוא כבר קיבל כמה פסילות השבוע ולכן בכל מקרה יקבל עונש קשה, אז מה זה כבר להוסיף אוננות בלי רשות?

אני מודה, הוא מאלץ אותי להיות יצרתית ולחשוב בכל פעם על עונש קשה יותר שישבור שיאים.
אז הפעם, כיסיתי לו את העיניים בסרט, השכבתי אותו על הגב וקשרתי אותו באזיקים למיטה.
עובדה מעניינת, הוא רגיש מאוד. שונא שנוגעים בו ומלטפים אותו. הוא לא אוהב דיגדוגים או משהו, זה כואב לו. מוזר אבל ככה זה.
לקחתי קוביות קרח והנחתי אותן על כל הגוף שלו. בחזה, בבטן, מעל הזין.
כאב לו, הו כמה שכאב לו!

סיימנו עם חלק א'.
חלק ב' מתחיל.
אמרתי לו להסתובב (בעודו אזוק למיטה) והצלפתי בו בגב ובתחת. הכרחתי אותו לספור את המכות. ולא רק לספור, אלא לספור ולומר בכל פעם "תודה המפקדת".
כלומר, "1, תודה המפקדת".
אחרי 20 הצלפות מלאות השפלה שחררתי את האזיקים והוא שחרר אנחת רווחה.
אבל,
חלק ג' עוד לא התחיל.

חיכיתי קצת שירגע ויחשוב שסיימנו ואז הוצאתי את החבלים וסרטי המשי. קשרתי את הרגליים שלו אחת לשנייה והשארתי קצת רווח בין הרגליים כדי שיוכל ללכת לעשות פיפי בלילה בלי להעיר אותי.
אומנם זה לא משהו קשה מידי אבל ההבנה שלו שאני לוקחת לו את החירות, שוב ושוב ושוב חשובה לי.

אחרי זה קרה ששכחתי להכניס רוטטים לקופסא הנעולה אבל מאז בכל פעם הוא אמר לי ששכחתי ואני הוריתי לו להינעל באזיקים עד שאחזור הביתה ואנעל את הרוטט בקופסא.

הפחד מלישון קשור שוב עשה את העבודה.

מסתבר, שהקרח בביצים לא הרתיעו את הנעול שלי מלחטוא שוב.
ביום שהשארתי את אחד הרוטטים בחוץ (סוג של בחינת המצב, האם יעיז לעשות שוב את מה שנאסר עליו) הוא התחרמן כל כך והשתמש בו כדי לגמור. כמובן, כמו שמערכת היחסים דורשת, שקיפות ואמינות, הוא הודיע לי שזה מה שקרה ואני הודעתי שיגיע עונש חמור. ידעתי שהוא מצפה שהעונש יגיע מיד והחלטתי שאני דוחה אותו קצת. שיחיה בפחד שכל רגע הוא עלול להיענש ולא יודע מה חומרת העונש ומה צופן לו העתיד. קצת פחד בעיניים לא הרג אף אחד.
כמובן שהוא חשב ששכחתי ושויתרתי לו אבל הוא לא ידע מה מחכה לו.

באחד מהלילות, כשבוע לאחר המעשה, נכנסנו למיטה והורתי לו לשבת ולהגיש לי את הידיים.  קשרתי לו אותן עם חבל, הדוק וחזק שלא יהיה סיכוי לפתוח. עם סרט משי קשרתי לו את העיניים ופקדתי עליו לעמוד על 4 עם התחת אלי.
הוא היה בטוח שהעונש הולך להיות רגיל, כמו כל העונשים עד עכשיו ולא צפה כמה העונש חמור.
לקח לו קצת זמן להסתובב ולהתמקם בגלל הקשירה בידיים וחוסר היכולת לראות, אבל לי לא היה אכפת. יש לי את כל הזמן שבעולם.
הצלפתי בו עם שוט, הרבה! התחת שלו האדים, הוא צרח והביצים הסגילו.


מישהו פה מתחרמן מהמכות. שלא ישחק לי אותה סובל. בעצם, הוא סובל. זה באמת כואב. אבל הוא גם נהנה ומתחרמן מזה אז.. אני החלטתי להמשיך עם המכות עד שימאס לי.
הפעם החלטתי שלא לשים לו גאג בפה כי אני באמת מתחרמנת מלשמוע אותו צורח. זה אחד הדברים היותר מחרמנים שיש. הגבר שלי, החסון והגיבור. החזק שנראה לכולם הכי גברי בעולם צורח כמו ילדה קטנה.
אויש כמה שזה מחרמן ומרטיב אותי בכל פעם מחדש.
הוא תמים ונאיבי וחשב שהעונש ה"קל" של הצלפות חמור יותר היום בשל קשירת הידיים והעיניים ושבגלל זה הגדרתי אותו עונש חמור.
מה שהוא לא ידע זה שהעונש רק התחיל.
כשסיימתי להכות אותו כהוגן, שחררתי את סרט המשי מהעיניים שלו. הוא הגיש לי את הידיים ישרות כדי שאשחרר אותו ואני בחיוך רחב אמרתי לו "לא, אתה נשאר קשור כל הלילה".

אני: "מה אומרים?"
הנעול שלי: "מה אומרים?"
אני: "קדימה! אני סופרת עד 3"
הנעול שלי: "אני לא יכול"
אני: "אין לך ברירה 3, 2"
הנעול שלי: " תודה המפקדת"

כןכן הוא צריך להודות לי עוד לפני שנגמר העונש, לילה שלם קשור ידיים לפניו והוא כרגע הודה לי.
ילד טוב.

הוא סבל, ממש! הוא לא ישן כל הלילה.
בבוקר כשקמתי לעבודה פחתי את הקשירה של הידיים אבל הוריתי לו לשים אזיקים על הידיים ולהישאר קשור כל היום.
המשך העונש מאתמול.

העונש הכי קשה עומד להגיע. אבל למה?

עד היום, הפסילות היו על דברים "קטנים" שמוציאים אותי מדעתי כמו לא לנקות את הכיור אחרי גילוח או שטיפת כלים. לא לנקות את השיש כשנופלים עליו גרגירי נס קפה ואז הם נדבקים עד שמחליפים שיש. לנהוג מהר ולסכן את שנינו. בתקופה שבה עבד על פרוייקט גדול בעבודה השגחתי עליו בזום. הפסילות הגיעו כשלא היה מתחבר בזמן/ מדליק מצלמה/ פותח את הטלפון ונכנס לווטאספ. ועוד המון כאלה וכאלה.

היום שבו החלטתי לתת את העונש הקשה הגיע בעקבות נסיעת עבודה שלי.
נסעתי ל4 ימים והשארתי אותו נעול, כמובן.
לצערי, או שלא (כי ככה למד לא להתעסק איתי) שכחתי את אחד הרוטטים בחוץ. הוא ראה את זה, שלח לי תמונה והתחנן להשתמש בו. אני שהייתי עסוקה וללא שום חשק להתחיל להתווכח הודעתי שאני לא מסכימה. הוא ניסה להתאפק אבל היה לו קשה.
בלילה זה הזמן שאני יודעת שהכי קשה לו להתאפק. הוא שוכב במיטה, חרמן ונעול כבר תקופה ויש לידו רוטט שיכול לעזור ולפתור את הבעיה.
כדי לעמוד בפיתוי הוא ננעל באזיקים והלך לישון ככה. הוא אומר שהתזכורת הפיזית הזו חשובה כי ככה גם אם הוא חרמן הוא זוכר שאסור לו לאונן.
בבוקר הוא שלח לי תמונה שלו עם אזיקים והסביר מה היה בלילה.
אני בתגובה, הודעתי לו שהוא יצטרך להישאר עם האזיקים במהלך כל היום כי לא רציתי שינסה לאונן. אני רוצה לשמור את החרמנות שלו אלי "שיבזבז" אותה עלי.
כזכור, הוא עבד על פרוייקט בעבודה ולכן הסכמתי לו לפתוח את האזיקים כשהוא על המחשב, אבל כשהוא קם לשירותים/ לאכול/ להכין קפה הוא חייב לחבר את האזיקים אחד לשני.
וככה עברו הימים עד שחזרתי.
יום למחרת כמובן, נסעתי למשרד לעבוד ומסתבר ששוב שכחתי את הרוטט בחוץ.
הוא שלח הודעה ושוב התחנן שאני אאשר לו להשתמש בו. אני לא הסכמתי אבל הוא לא התאפק ואונן.
הוא אמר לי שהוא אונן ואני הודעתי לו שיהיה לזה מחיר.

חזרתי הביתה מהעבודה, פקדתי עליו לעמוד על 4, עירום עם הפנים לקיר ואסרתי עליו להסתכל מה אני עושה.
הוא חשב בתמימותו שאני אחטיף לו עם היד/ שוט או משהו והופתע כי זה בהחלט העונש הקל. לצערו, זה לא העונש שהוא קיבל.
הוא עמד על 4 עם התחת הסקסי שלו מופנה אלי ולמרות שמאוד רציתי להחטיף לו ולשמוע אותו צורח בזמן שהתחת שלו מאדים, זה לא היה העונש.
.

.

.

.

.

.

.
הושטתי יד אל הביצים שלו ודחפתי אותן לקערה מלאה בקרח. הוא צרח כמו שלא שמעתי אותו צורח אף פעם. מגיע לו.
מי שיתחמם ויתחרמן בלעדי, יעבור צינון רציני.
הוא התחנן שאני אוציא את הביצים שלו משם והמשיך לצרוח מכאבים. כשראיתי שהביצים שלו מספיק קפואות והוא לכאורה למד את הלקח, הוצאתי את הביצים שלו החוצה. החטפתי לו בתחת כי אי אפשר בלי הדובדבן שבקצפת ואמרתי לו שבפעם הבאה המחיר יהיה גבוה יותר.