עברו מספר רגעים לפני שעיניה התרגלו לחשיכה
היא רועדת עירומה נאחזת בזרועו היטב
"עוד מעט אנחנו שם" הוא אמר לה בלחישה
התרגשות מילאה אותה ופעימות ליבה נשמעו למרחקים
דלת מתכת כבדה נשמעה נפתחת
אור נרות נחשף לעיניה ומהגג הזה, רואים את כל נופה של תל אביב
היו שם נרות כריות פרחים היו מפוזרים על רצפת הגג בקבוק יין אדום ושתי כוסות
היא עמדה וחייכה, הוא לקח את ידייה לאחור וקשר אותן
חיוכה נעלם כשראתה שתי צלליות מתקרבות
שתי נשים, לבוש ממש מינימלי אחת בלונדינית השניה שחרחורת
שתיהן עמדו שם וצחקו
היא הסתכלה עליו בתדהמה
הוא צחק "את לא חשבת שכל זה בשבילך?!"
היא השפילה מבט
"שבי כלבה!" הוא הורה לה לשבת על ספסל העץ
הוא התיישב בין הכריות ושתי הנשים התחילו לקלף את בגדיו
מוזגות יין ומסירות זו לזו את הבגדים
נדמה היה לה כי הזמן קפא
היא יושבת שם
כעוסה ונרגשת
הוא לוחש לשחרחורת המרהיבה משהו באזנה
וזו מתקרבת ומתיישבת מולה על 4
הוא מלטף ומנשק את צווארה
נעמד מאוחריה ושתי אצבעות חודרות אליה
היא נאנחת ומסמיקה בכל כניסה ויציאה
היא מצווה "יותר חזק"
הבלונדינית רצה אל הספסל התיישבה לרגליו כדי לצפות במחזה
כשהוא שם לב שנערת הספסל הפנתה את ראשה הצידה
עצר הכל וניגש אליה.
"יש לך בעיה עם מה שאת רואה, כלבה?" הוא שאל
היא שתקה והוא ראה את הדמעות שזולגות מעינייה
הוא העביר אצבעות על צווארה תפס את שיערה והוריד אותה מן הספסל
"את תצפי בכל מה שאגיד לך לצפות! את לא תמצמצי ללא אישור ממני"
חזר לשחרחורת והחל להגביר את הקצב
קול אנחות מתערבבים זה בזו
והיא נשברה
"די!
שזיפים!!!
לימונים!!! כל מילות הביטחון! אני לא יכולה יותר!!!!!!!!!!!"
הכל נעצר.
הדממה הייתה מחרישת אזניים
הוא אמר לשתי הצלליות לפנות את עצמן
הן נעלמו
הוא שחרר אותה מהחבלים, כיסה אותה בשמיכה וחיבק אותה
ואמר לה כי יחזור עוד מספר דקות
היא רצתה להיעלם
זו הייתה הפעם הראשונה שהשתמשה במילות הבטחון שלה
זה היה עבורה אכזרי מדי, קשה מדי
היא הרגישה שליבה נשבר
הוא חזר מצוחצח מקולח מגולח
מושך אותה לכיוונו מחבק אותה היטב ומנגב את דמעותיה בעדינות
מושיט לה קופסה כסופה
"זה בשבילך"
היא חוששת ופותחת בזהירות
מגלה קולר זהוב עם חריטה
"מעכשיו את היחידה"