הרהורי הנפש

משהו בו גרם לה לרצות להתעורר שוב

הוא אסור, הוא אחר מכל מה שהרשתה לעצמה אי פעם

על פניו הוא כל מה שהיא רוצה, ויותר

יש בו משהו מרגש

יכולה לדמיין עצמה יושבת לרגליו

אחרי שהגישה לו את הקפה היומי

הוא מעביר את אצבעותיו בשיערה ונותן לה סימן לצעוד לחדר השינה

הוא שואל אותה איך עבר יומה והיא מסננת משפט או שניים על העבודה

בכניסה לחדר הוא מצמיד אותה אל הקיר והיא משתתקת

"תמשיכי, אני רוצה לשמוע"

הוא מקלף אותה לאט לאט תוך כדי ודעתה מוסחת

אך הוא מתעקש לשמוע את כל חוויות היום ושירות הלקוחות וההנהלה

הוא מעביר אצבעות על צווארה והיא לוקחת אויר

שוקלת לרגע להפסיק אך במבט אחד הוא מעביר מראשה את המחשבה

הוא מנשק את צווארה ונוגס בה בשיניו

אוחז בזרועותיה והיא פשוט עומדת שם ומדקלמת את כל שעבר עלייה, מצייתת לו.

הוא מסובב אותה פנים אל הקיר ומפסק רגליה "תמשיכי!!"  הוא מזכיר לה כל הזמן בזמן שאצבעותיו חופרות בבשרה

משאירות שבילים אדומים על עורה הלבן

הוא יורד על ברכיו, לשונו על ירכיה מאיימת לפרוץ לתוכה

היא מאטה את קצב הדיבור ומנסה לנשום

אצבעות חודרות אליה והיא פולטת אנחה ומפסיקה לדבר

הוא קם על רליו תופס ומושך את שיערה לאחור, וזרועו עוטפת את צווארה

"אני חושב שהייתי ברור! נכון?!"

היא מהנהנת קלות ומתנצלת

"טובה...עכשיו תמשיכי"

הוא עומד מאחוריה, פניה צמודות אל הקיר

מסיר מעליו את מעט הבגדים שלגופו, גופיה ומכנס קצר

והיא הרגישה את עורו החם והלח

ממשיכה לספר לו על איזו תכנית לאיזה ספק... לא באמת מעניין

והוא ממשיך וחוקר את גופה

תחילה מעביר אצבעות על מותניה, יורד אל האגן

ומשם מעלים אותן בתוכה, משחק בה עד שכמעט לא נשאר אויר בריאותיה

מרחיב אותה לאט ובסובלנות

מכין אותה לשלב שבו תוכל לקבל את כל כולו

רועדת, מנסה להמשיך ולספר על יומה

הוא שולף ממנה את אצבעותיו

מסובב אותה אליו ומאפשר לה לטעום אותן

"טעימה לא?" הוא שואל והיא מהנהנת

הוא צועד לכיוון המיטה והיא אחריו כמו חיית מחמד

לא מעזה לעשות דבר ללא אישורו

הוא מסמן לה לשכב על המיטה והוא מתמקם בין רגלייה

"תמשיכי, אני מקשיב" מתעקש לשמוע עוד בזמן שהוא טועם ממנה

והיא נמסה ומתבשלת בתוך מיצייה משתדלת לשמור על קצב ודיבור הגיוני

בזמן שגופה נלחם בה ומבקש להתפוצץ לכל עבר

בדיוק כשהיא מספרת על לקוח שהרגיז אותה במיוחד

הוא נכנס אליה, מביט בעיניה ונועץ שיניו בבשרה

מגביר את הקצב ומאט, משחק בה

משכיח ממנה את הכל

אצבעותיה נעוצות בגבו

מקרבות אותו אליה, מילים ספורות מתוך סיפור לא הגיוני נפלטות פה ושם

והוא נטמע בתוכה, משאיר עקבות שיניים, אצבעות ואהבה 

מסמן אותה, האישה שלו, הכלבה שלו..

ולבסוף קורס מעליה.

"סך הכל היה לך יום לא רע..." מסכם את דבריה בחצי משפט

היא מחייכת לעברו והם צוחקים

"לא רע.... לא רע בכלל"