איש כורע על ברכיו ואיש צריך לשאת תפילה.
לרגע בודד, המערבולת המתהפכת על מסכיו פגה, וברגע זה, אין דבר המשבש את תפיסתו. והוא מבחין שאין שם מען ולא היה שם מען, ולא יהיה. כל מה שחשב שקיים, לא היה אלא ההדהודים של היא שהייתה אשלייתו והזייתו שלו, שמעולם לא העידה על כתובת חיצונית שרירה. הייתה היא המצאה.
במילים פשוטות יותר, אין אלוהים בעולם. והיתמות הזאת עלולה להיות קשה ביותר עבורו. אם הוא מעכל אותה להשלכותיה.
אפשר גם להגיד שהמשמעויות וההבדלים נמחצים תחת המשקל של אמת כזאת. נמחצים כה דק שאין להם נפח. הם הפכו למישור דו-מימדי, היפותטי. ז'ורדן. ואז, אחד כזה שבאמת הצטמק מוחו תחת היעדרו של האל, רואה הכל בדו-מימד. לאירועים אין חשיבות עבורו, כמו גם לזמן. הוא יכול לחייך כמו בודהה, הוא יכול להיות גם כבוי וריק. כך או אחרת, הוא כבר יודע שהוא טוב כמו עיוור, ושהוא טוב כמו מת.
שם נולדת הישועה היחידה. הדלוזיה. הדחיה של הבלתי משתנה והחזרה לעולם הפלאות. את קצוות העיגולים הענוגים הוא רודף בקדחת. כי אכן, הרדיפה היא פועל יוצא של מצוקה קוסמית. ועכשיו, כשנפער לו חור בבטן, הוא לא יוכל להשביע לעולם. והוא יודע.
עושה האדם עבור עצמו אל. כמה כוח מיתי יש בפעולה הזאת - לעשות לעצמך אל. זוהי פעולה של כישוף וצמרמורת, חטא ובגידה. לחשוב שהאל, בנוסף להיותו נורא מפאת עצמו, הוא גם פגר שנולד מתוך אותה פעולה של האיש. מתוך חטא, מצוקה ופעולה קפריזית וחסרת אחריות, מתוך ניסיון להונאה עצמית ולהסחת הדעת מאמת נוראה הרבה יותר, שיושבת שם, ממתינה, ריקה, ריקנית, חסרת צבע, טעם או זמן.
אותו אל, לא חי לא מת, בריה של בזיונות. כימרה, או פסל עם דם נוטף. יכול לבוא בהרבה צורות. אליו נושא האדם תפילה. זוהי אקו-מערכת נוראית של הבטחות שלא יפרעו, של הסטת הכאב מן הרשות המתפתלת אל הרשות הבדויה. אמונה באל היא מזעזעת יותר מכל חטא שאדם יכול לעשות מול אדם. ואליה נוהר הוא בהמוניו. כי עליון על כל החטאים הגשמיים, הוא חטא האמונה. החטא שבניסיון לברוח מן המוחלט. החטא שבניסיון להדביק לשכמות כנפיים משעווה (או שווא), לטפס על מגדל מאוד גבוה, לנחות על ירח, להקים משפחה. לאכול בכדי למות לא. לדבר בכדי להיעלם לא. לכתוב בכדי לכאוב לא.
ולהאמין בכדי לקום בבוקר. בכדי להחזיר נשמה לאף. אמונה שיודע שאין בה ולא כלום. ומתפרק מבפנים עם כל צעד. כי אין עצמות וגם קרקע לא.
והנה הוא עושה את בכל זאת. ועושה את זה שוב. ועושה את זה למרות שזה לא עזר. ולא יעזור. למרות שהוא יודע.
הוא עושה את זה כי זה משהו שפל, סוטה, מתועב.
בפעם המיליון הוא נופל ונושא תפילה ואין הוא יודע לאן.
עדכון: הוא הוריד אפליקציה שמצביעה תמיד למכה. עכשיו הוא דווקא מסודר