יומני היקר,

קח נשימה ארוכה והזכר לעצמך שזה לא משנה עם (אם) העובד שלך אידיוט והוא הולך להציג מצגת נונסנסית של Claude שהוא לא מבין מילה בא (בה). זה לא משנה - כי אם הבכירים שהולכים לראות את המצגת, גם הם שרופי-מוח שעשו אאוטסורסינג של השכל שלהם לצ'אט{GspotPenisTities}, אז הכל בסדר. הכל טוב במבחן התוצאה. שHרר, שHרר אבא. זה הכל הרי אבל גם רק לחם-לחמעניים. כלומר, חלם-חלמאים. הכל בסדר. הכל סבבה. הכל אש.

הם מכירים אותי כאיש-הצעקות, וקוראים לי "הבנזונה". הם קוראים לי ככה כי אני בן של זונה, ובצדק. אף פעם בארבעים שנותיי לא העליתי חיוך ועוד לא פגשתי בנאדם אחד (מזדיין) שגרם לי לרצות להפר את הרקורד. השיער שלי נהיה לבן בגיל 14 ונשר בגיל 20. ובצדק - אני לא סתם עוד איזה ישראלי מתחפף. אני לוקח דברים בכובד.

אף פעם לא הגשתי משהו שהיה פחות מהטוב ביותר, ואני לא מתכוון לשנות את זה היום.

ללמוד ענווה, הם אומרים. פיטרתי כבר תשעה פסיכולוגים. אני מניאק, ומה לעשות, זה מה שקורה לך כשאתה כל היום מוקף חבורה של אידיוטים.