אני והחיה שבי

היא ירדה על שתי ברכייה, השפילה מבט וחיכתה בריכוז. אפילו לנשימות שלה היא לא שמה לב, רק לשלי, האוזניים עקבו אחרי ההליכה שלי מסביבה, כשאני בוחן אותה מכל כיוון.

המוח שלה מרוקן, השריטות, הפחדים, השדים, הרצונות שלה וכל מה שבעצם חשוב ומניע אותה יונח אצלי למשמורת ביד, במקום מוגן. וגם אם עוד רגע אזרוק אותה לסצנה מדומיינת שלי, לעולם לא אפיל או אזניח את מה שחשוב לה.

למרות שאכיר בע"פ את כל מה שהופקד אצלי, עדיין אציץ, אריח, אטעם מידי פעם ואקנח בחיוך שובבי.

ואז אשלוף את השדים שארצה להוציא ממנה וממני החוצה ואושיב אותם בינינו ונסתכל עליהם ביחד כששנינו מזנקים אחד כלפי השני כמו מגנט.

ונתערבב, צמוד צמוד, חזק ביחד והשדים, שפעם נראה מפחידים יצמידו אותנו חזק אחד לשני ותחושת עונג תעטוף הכל.