אני והחיה שבי

כשניצור לנו את גן השעשועים הפרטי שלנו, הגלגל הענק יהיה היעד הראשון.

על פניו, הוא לא מעלה הרבה את הדופק ולא יחסיר נשימות אבל יש לו קטע מיוחד שתגלי רק למעלה למעלה. כשנהיה גבוה בשמיים, נוכל להסתכל על האופק בכיוונים השונים, נסתכל ביחד על המתקנים וארגיש דרכך מה עתיד להחסיר לך פעימות ולמה את מפחדת להתקרב בגלל טראומות ומחסומים.

נהיה לבד שם, אף אחד לא ידע מה נאמר, ונדמיין ביחד את המסע, לפחות את מה שרואים משם. כשתתרגשי ותפחדי ושהגלגל ינוע למטה אחבק אותך כמו שאף פעם לא הרגשת.

ואז ננוע בין המתקנים. לחלקם אחכה שתקתי לי את היד ונרוץ לשם ביחד, באחרים אדחוף אותך קלות ויהיו כאלה שאשמור שלא תתקרבי או תחשפי אליהם.

לעולם לא תפסיקי להתרגש כמו ילדה שחיה את הרגע, ואם תפסיקי לרגע אצור בגן הפרטי שלנו מתקנים נוספים, שיגרמו לנו לרצות לחזור לשם גם שמידי פעם נהיה רחוקים משם.

ותמיד נזכור שהגלגל הענק שלנו שם, מחכה לנו לנוע איתו ביחד למעלה, לנשום אוויר נקי, להירגע, ולהסתכל על גן השעשועים הפרטי שלנו, שבנינו ביחד...