אני רוצה להיות זה שבזכותו תרגישי ששווה להילחם על החיים האלה אני רוצה להיות זה שכשתקבלי ממנו הודעה פשוטה כמו ׳הי׳, תרגישי איך הכוס שלך נרטב והתרגשות מציפה אותך
אני רוצה שתסתובבי בעולם בתחושה ובידיעה שאני האדון שדואג לך, ורק לך אני רוצה שיהיו לך חלומות בהקיץ על הפעם הבאה שאני ארשה לך להסתכל על גופי העירום ולגעת בי
אני רוצה להעניק לך ורד צחור בכל פעם שניפגש אני רוצה שתרגישי שלמה כשאני אתפוס לך את השיער ואחליק את הזין שלי עמוק לתוך הגרון שלך
אני רוצה שתמצאי נחמה אינסופית בחיבוק הגדול שלי שיעטוף אותך ברכות אני רוצה שתתרגשי מזה שאני אצפה בך, בגוף שלך, בנשמתך כשאת ערומה על הברכיים עם עיניים קשורות
אני רוצה להיות זה שירטיב את שפתייך הסדוקות בנשיקתו אני רוצה להיות זה שתתחנני שיגמור לך בפה, וכשזה יקרה תרגישי את הטעם המתקתק של הזרע שלי בגרון שלך ותדעי שזכית, שאת האחת
אני רוצה להיות האחד והיחיד שאומר לך מה לעשות, שתחכי למוצא פי שיגאל אותך מהמתנה אני פשוט רוצה...
אני רוצה להיות זה שמרפא לך את כל הפצעים אני רוצה להיות זה שמשאיר סימנים של כף היד שלו על הישבן שלך, מסמן אותך כשלו, כרכושו
אני רוצה ללכת איתך יד ביד בעת שקיעה על חוף הים, בלי לדבר, רק לשמוע את הגלים מלטפים את החול הרך אני רוצה לתפוס את הגרון שלך בידיי, להצמיד אותך אליי, שתרגישי את הזיעה שעל גופי, ולחנוק אותך בזמן שאני מזיין אותך עמוק בדוגי
אני רוצה שתניחי את הראש על החזה שלי ותרגישי את הלמות ליבי אני רוצה לתת לך מכות על הדגדגן עם הכיפה של הזין שלי ואז לחדור לתוכך בעוצמה כשלא תהיי מוכנה ולראות אותך נאנקת מכאב ואושר
אני רוצה להעביר את אצבעותיי דרך שיערך הרך ולהגיד לך כמה שאת יפה, וחכמה ורגישה, וכמה אני אוהב אותך אני רוצה למצוץ לך את הדגדן ולהרגיש אותך מנסה להתפתל בזמן שאני מצמיד אותך בחוזקה למיטה
אני רוצה להיות זה שתמיד יהדהד במודע שלך, בתת מודע שלך ובלא מודע שלך אני רוצה שתתחנני בדמעות כשאני יושב על כיסא ואת רוכנת בין הרגליים שלי שאני ארשה לך ללקק לי את הביצים
אני רוצה להיות המגדלור שלך, זה שתמיד תוכלי לחזור אליו, זה שתמיד תדעי היכן למצוא אותו אני רוצה להיות זה שיזרוק אותך על המיטה, יצמיד לך את הראש למזרון בזמן שאת על הבטן ויזיין אותך בתחת, כי את שלי, כולך, ללא יוצא מן הכלל
את לא פגומה לפחות לא בגלל שאת אוהבת שאני מושך בשיערך וחוליות צווארך נמתחות אחורה בקשת עד לקצה גבול יכולתו של גופך העדין
את לא פגומה לפחות לא בגלל שאת נרטבת כשאני קושר לך את הידיים והעיניים ומורה לך לרדת על הבירכיים ולנשק את רגליי
את לא פגומה לפחות לא בגלל הפנטזיות שיש לך בזמן שאנחנו יושבים בבית קפה השכונתי, איך זה יהיה אם אני אזיין אותך עכשיו באגרסיביות על השולחן העגול והקטן הזה עליו נחות כוסות הקפה שלנו
את לא פגומה לפחות לא בגלל שאת לא מצליחה לסדר את המחשבות שלך בסדר הגיוני כי אני כל הזמן בראש שלך
את לא פגומה לפחות לא בגלל שכשאת עוצמת עיניים את עדיין יכולה להרגיש את תחושת ההתעלות שהרגשת כשהורדתי את הראש שלך על הזין שלי והייתי גאה בך על כך שאחרי כל כך הרבה מאמצים הצלחת להכניס את כולו לגרון שלך, ונחנקת וריירת וכל הרוק שלך נזל לי על הביצים
את לא פגומה לפחות לא בגלל שאת יודעת שאת פה בשביל לשרת אותי, לקבל ממני מילה טובה כשצריך ולהיענש כשאת לא מתנהגת כפי שאני רוצה שתתנהגי
את לא פגומה לפחות לא בגלל שאת לא מתאימה את עצמך לסולם ה״מוסר״ וה״ערכים״ של שאר החברה
את לא פגומה אבל אם את כן אז בעולם שלי תוכלי להפסיק להתנצל על זה תהני מזה תהיי את בלי מסיכות בלי העמדות פנים בלי מחשבות טורדניות
את לא פגומה אבל אם את כן אז קחי מספר ותעמדי בתור כי אני פגום הרבה יותר ממך
וכשאני מתבונן בך אני לא יודע איפה את נגמרת ואיפה אני מתחיל אנחנו כמו שני נהרות שנפגשים בנקודה אחת את, גועשת ונסערת, מתנפצת על גדות תילי האדמה שכובלים אותך אני, מהיר, שקט, צלול ושלם עם היותי, מלטף את גדות תילי האדמה שמגדירים אותי
וכשאנחנו מתערבבים באותה נקודת מפגש במרחב נוצרת סימביוזה מושלמת של שני אנשים פגומים
אני לא יודע איפה את נגמרת ואיפה אני מתחיל אבל אני כן יודע שזה כלל לא משנה אין לי שום רצון לדעת אני עוטף אותך ואת מתעטפת בי מרגישה את חום גופי את שערות חזי מלטפות את גופך העירום
וכשאני סוטר לך זרמים של עונג וכאב עושים את דרכם מגופך לגופי והידיעה שאת שלי מאלחשת את הכאב ומגבירה את העונג
ילדה שלי לעולם לא תצעדי לבד תמיד אהיה שם, חלק ממך זורם לך בעורקים
את הכלבה שלי את הזונה שלי ואני האדון שלך המאסטר שלך זה שהופך את כל הטירוף שמתדפק על דלתך להגיוני לנסבל לרעש רקע בלבד בתוך היקום הזה שהוא רק אני ואת
את האיילה שלי אצילה ושקטה את האיילה שלי - ואני הזאב שלך אבל את לא איילה רגילה, לא הולכת אחרי העדר את מהסוג של האיילות שמחפש את הסכנה
וכשאני בא, את לא בורחת את ממתינה לי בציפייה, בכניעה, בעיניים פעורות את האיילה שלי וכשהמלתעות שלי עוטפות את צווארך אז האדרנלין שלך משתולל והדם גועש לך בוורידים
את האיילה שלי וכשהמלתעות שלי נלחצות כנגד צווארך עינייך מתגלגלות אחורה בחוריהן ונעצמות אט אט ואת מתמכרת לתחושת חוסר האונים צפה חסרת משקל במרחב הכניעה שאני מייצר לך
את האיילה שלי וטיפות הדם שזולגות סביב צווארך יוצרות קולר אדום, שלם ומושלם, שמעיד שאת שלי ורק שלי. תמיד היית ותמיד תהיי
ובשעת בוקר כשקרני השמש חודרות דרך החלון עושות דרכן דרך השמיכה הדקה והופכות אותה שקופה וחתימת גופך האצילי נגלית בפניי אני ניגש אלייך, מלטף את שיערך ברכות
את האיילה ומבחינתך אין שום דיסוננס בין הרגע הקסום הזה לרגע הקסום שעוקב אחריו שבו אני חודר לתוכך בעוצמה עם מלוא זכרותי ואת משתנקת מעונג וכאב
את האיילה ואת מקבלת בשקיקה ובהכנעה את הנשיקות הרכות על הצוואר, במורד החזה והלאה למטה את הסטירות והסימנים על הישבן החשוף את משפטי החיבה שאני לוחש באוזנך את מבטי הזימה שלי כשאת קשורה על הברכיים לפניי את המחנק שאת מרגישה כשאני ממלא לך את הגרון בזיקפתי את התחושה החמימה של הזרע שלי שממלא לך את חלל הפה ואת הנשיקה הרכה והממושכת שבאה מיד אחרי...
את האיילה שלי את הכלבה שלי את הזונה שלי את שלי ורק שלי
