העיניים מפתח לנשמה

הרגע הזה שאני לוקחת אותך הבחור החתיך והמושך מהמציאות ומציתה את הדימיון

יש לי סרט שלם  שמתנהל לי בראש לפעמים זה אפילו קצת רומנטי…

נכון שאני לא היחידה שמפנטזת ?

אני מפנטזת מה אעשה לך או יותר נכון מה אתה תעשה לי…איפה אתה נוגע בי , מנשק אותי אני אפילו מדמיינת את הריח של הזיעה המלוחה שיורדת לי במורד הגב. 

מה אתה לוחש לי באוזן וכן לפעמים זה אפילו רומנטי 

אני אוהבת את המגע שלך את התחושה של מה שאתה גורם לי להרגיש את החום כמה אני אוהבת את החום. 

לפעמים אני פשוט אוהבת לשכב והראש שלי על החזה שלך מקשיבה לקצב הלב שלך.

כמה הייתי רוצה שיחצו הגבולות האלה 

משהו איתי השתנה 

אני חושבת שאנחנו כמו  כלי

שנשברים ומורכבים מחדש זה לא בדיוק אותו הדבר תמיד יש איזה חלק שנשבר שלא ניתן להשיבו.

חלק מאיתנו שחסר ומורגש.

בשנתיים האחרונות זה מורגש יותר מתמיד המצב המדיני משפיע גם על המצב הנפשי שרק התחיל להתאושש מהמגפה שפקדה אותנו ודיי השביתה לנו את הנורמליזציה.

והיום אנחנו קמים ומנרמלים ישיבה במקלטים והותר לפרסום. ולבל נשכח שיש אנשים שחיים בתת תנאים מתחת לאדמה רחוקים מהיקרים להם ומי יודע מה מצבם.

עצוב העולם השתגע וזאת רק ההתחלה.

מקווה שהדברים מפה רק ישתפרו והעולם החולה יחלים…

הכרנו מזמן ממש מזמן עוד לפני הקורונה שהייתי יוצאת למסיבות 

היינו מדברים הרבה הוא היה כל מה שחיפשתי גבר מסוקס חסון נאה אינטליגנטי מעולם לא נפגשנו.

לפעמים אני חושבת שיש אנשים שעצם השיח זה ריגוש עבורם אבל מפה ועד להיפגש זה קפיצה יותר מידי גדולה עבורם.

לפעמים אני נופלת למערבולת שלא שייכת לי אלה לאדם נוסף שפשוט מבולבל ולא בטוח בעצמו. 

הפנטזיה תמיד תהיה קיימת והמחשבה של מה אם ? ומה היה יכול לקרות? 

אני משחררת את המקום הזה זה לא בריא להאחז בריק.

לפעמים אני עיוורת לטיב האנשים בדיוק כמו עיוור צבעים יש לי פיקציה בראש של איזה אדם אתה והלוואי שזה היה נכון.

אתה לא כאן , כבר הרבה זמן שלא חשבתי עלייך 

למה חזרת מהשאול? שוב פעם הערת את השד שבי שאוהב לשחק שח מט עם עצמו. 

זה מעייף אותי אני חושבת עלייך

אני לא פונה.

סוגרת את הדלת וממשיכה הלאה.

תמיד יש אחד כזה…

גם שהכל על פניו נשמע מושלם 

אני בסוף מתאכזבת

זה פשוט לא פייר גם ככה קשה למצוא התאמה ועד שזה כן קורה משהו פשוט נופל בין הכיסאות.

כן אני מתוסכלת

לכולם יש את הימים האלה…

מקווה למצוא את המיוחל ולא אני לא מסתפקת בשאריות עד שיבוא…

נמאסתם 

אל תפנה אלי אם לא קראת את הפרופיל עד הסוף…

אין וועדת חריגים ולא אכפת לי שיש לך ילדים בוגרים. 

לא מעניין אותי שעל 4 כולם באותו גובה.

אל תזלזל לי באינטליגנציה.

אל תפנה אלי במה הטעם שלי. 

תהיה הצדיק בסדום ותדבר בכבוד. 

והכי חשוב אל תיתן לזין שלך לדבר בשימך. 

ואחרי שצלחת את כל השלבים…

אין לי טלגרם אני לא מתנהלת מאחורי מקלדת…

יש טלפון ויש וואטסאפ ויש פנים אל מול פנים.

שיהיה לך המשך לילה קסום ומלא נצנצים ✨ 

העולם מתחלק לשניים אלה שמחליקים אותם ימינה ואלה שמחליקים אותם שמאלה…

איזה עולם שטחי!

אצל הגברים כולם הולכות ימינה כי מה יש להפסיד 

ואצלנו הנשים הוא צריך להיות טוב נו… מינימום טייס 

זה מצחיק אותי כמה צביעות וכמה מזוייף כל הרשתות.

ובבקשה בלי טלגרם אם אתה רוצה להכיר אותי אז טלפון יתקבל בברכה.

כמה שמחוזרת זה לא רלוונטי גברים חרמנים וונילים שמשחקים אותה מכירים את העולם הזה רק בשביל קצת תבלינים לגיוון 

ובמקרה הכי גרוע הזמינו בחורה כמו משלוח פיצה בשביל סקס בגרוש וחצי.

כמה שאתם שקופים אני רואה כמו שחמט את כל הצעדים…

בבקשה תחסכו ממני את הבורות זה מעייף.

לילה טוב 

אולי נשמע כמו אנאלי אבל זה רחוק גם מלהיות אוראלי…

אומרים שזה אדם שלא יודע לקרוא ולכתוב ודעתי זה שאתה פשוט טיפש , לא חכם במיוחד ואין לי סבלנות…

תנשום תכניס מספיק חמצן שכשאתה קורא אז אולי תבין משהו בקטנה…

איף

אני מתגעגעת לריגוש הזה.

יש הרגשה כזאת מהבטן והשערות ביד סומרות ונהיה לרגע עור ברווז.

הריגוש הזה שאני יכולה להסתכל לך שעות בעיניים וללטף אותך.

אתה מרגיש לי בוסר , פרי אסור מפוחד ממה שלא מכיר יחד עם זאת סומך עלי ונותן לעצמך להשתחרר…

מכורה להרגשה הזאת שממלאת אותי בכוח ובטוב. 

איפה אתה? 

ועכשיו אני עייפה אני תמיד נרדמת לפני הזמן.

כשהחורף מגיע פתאום יש יצר להיות אדם יותר זוגי.

לחזור הביתה לפינה החמה עם אוכל וגבר מנחם.

בא לי פשוט לישון כל היום ולהתכרבל מתחת לפוך. 

או לעשות אמבטיה של שעות…

ללכת לקולנוע עם טרנינג.

או סתם להתפנק במסאג׳ עם שמן חם.

נכון שאני לא היחידה? נכון שכולם ככה?

 מרגישה שממרום גילי עשיתי ״תואר״ בקריאה והבנת בני אדם.

לא תמיד אני מצליחה אבל ב 99% מהמקרים אני פוגעת בול.

אני מצליחה להבין אנשים לראות אותם מבעד לשכבות להבין כיצד המנגנון עובד לפעמים גם לראות כמה צעדים קדימה.

אני לא אוהבת לשחק את המשחק למרות שזה יכול ליצור ריגוש 

אני אני ואני אמיתית וזה מה שחשוב.