בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העיניים מפתח לנשמה

אני מסתכלת לך בעיניים ואני ישר יכולה לקרוא אותך כמו ספר פתוח.
אתה שקוף אני מבינה אותך גם בלי מילים רק העיניים מדברות איתי מבקשות שאסחוף אותם למחול שדים של יצר ותשוקה.
אתה שלא יודע דחיית סיפוקים מה היא...
ואני שיודעת להדליק ולכבות את המתג ומשחקת איתו להנאתי ויהי אור ויהי חושך.
אתה לא משועשע במיוחד מחכה כמו כלב שאתן לך צ'ופר.
זה לא קורה אני נהנית לראות אותך מתפתל ומשתוקק זה עושה לי את זה.
אני שולחת אותך הביתה עם הזנב בין הרגלים לנסות להבין מה עשית לא בסדר.
לפני 9 חודשים. יום ראשון, 20 באפריל 2025 בשעה 16:41

הכרנו מזמן ממש מזמן עוד לפני הקורונה שהייתי יוצאת למסיבות 

היינו מדברים הרבה הוא היה כל מה שחיפשתי גבר מסוקס חסון נאה אינטליגנטי מעולם לא נפגשנו.

לפעמים אני חושבת שיש אנשים שעצם השיח זה ריגוש עבורם אבל מפה ועד להיפגש זה קפיצה יותר מידי גדולה עבורם.

לפעמים אני נופלת למערבולת שלא שייכת לי אלה לאדם נוסף שפשוט מבולבל ולא בטוח בעצמו. 

הפנטזיה תמיד תהיה קיימת והמחשבה של מה אם ? ומה היה יכול לקרות? 

אני משחררת את המקום הזה זה לא בריא להאחז בריק.

לפעמים אני עיוורת לטיב האנשים בדיוק כמו עיוור צבעים יש לי פיקציה בראש של איזה אדם אתה והלוואי שזה היה נכון.

אתה לא כאן , כבר הרבה זמן שלא חשבתי עלייך 

למה חזרת מהשאול? שוב פעם הערת את השד שבי שאוהב לשחק שח מט עם עצמו. 

זה מעייף אותי אני חושבת עלייך

אני לא פונה.

סוגרת את הדלת וממשיכה הלאה.

 

לפרסום זה יש תגובות, הרשמ/י או התחבר/י כדי לקרוא ולהוסיף תגובות.

הרשמ/י התחבר/י