לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

העיניים מפתח לנשמה

אני מסתכלת לך בעיניים ואני ישר יכולה לקרוא אותך כמו ספר פתוח.
אתה שקוף אני מבינה אותך גם בלי מילים רק העיניים מדברות איתי מבקשות שאסחוף אותם למחול שדים של יצר ותשוקה.
אתה שלא יודע דחיית סיפוקים מה היא...
ואני שיודעת להדליק ולכבות את המתג ומשחקת איתו להנאתי ויהי אור ויהי חושך.
אתה לא משועשע במיוחד מחכה כמו כלב שאתן לך צ'ופר.
זה לא קורה אני נהנית לראות אותך מתפתל ומשתוקק זה עושה לי את זה.
אני שולחת אותך הביתה עם הזנב בין הרגלים לנסות להבין מה עשית לא בסדר.
לפני 8 חודשים. יום רביעי, 14 במאי 2025 בשעה 16:15

משהו איתי השתנה 

אני חושבת שאנחנו כמו  כלי

שנשברים ומורכבים מחדש זה לא בדיוק אותו הדבר תמיד יש איזה חלק שנשבר שלא ניתן להשיבו.

חלק מאיתנו שחסר ומורגש.

בשנתיים האחרונות זה מורגש יותר מתמיד המצב המדיני משפיע גם על המצב הנפשי שרק התחיל להתאושש מהמגפה שפקדה אותנו ודיי השביתה לנו את הנורמליזציה.

והיום אנחנו קמים ומנרמלים ישיבה במקלטים והותר לפרסום. ולבל נשכח שיש אנשים שחיים בתת תנאים מתחת לאדמה רחוקים מהיקרים להם ומי יודע מה מצבם.

עצוב העולם השתגע וזאת רק ההתחלה.

מקווה שהדברים מפה רק ישתפרו והעולם החולה יחלים…

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י