בשבועות האחרונים אני עוקבת באדיקות אחר הפרשה הביזארית אודות נקסיום, ארגון העצמה נשית באלבני ניו-יורק ששימש למעשה כבסיס לכת בה התבצעו שלל פשעים כגון סחר בנשים וילדים, עבירות מין שונות ומשונות, אחזקה בתנאי עבדות והיד עוד נטויה. ההקשר הסמי-סלבריטי לנושא הוא בדמות אחת מכוכבות סמולוויל אליסון מאק, המואשת כי גייסה שפחות מין עבור ראש הכת ואף החזיקה שפחות משל עצמה. אותן שפחות נדרשו לספק בטחונות על בסיס קבוע - בעיקר תמונות עירום, מידע מפוקפק אודותיהן ופרטים פיננסיים, אשר היו עתידים להתפרסם במידה ויביעו רצון לעזוב את הכת. במסגרת שהותן בכת נאלצו גם לשמור על תזונה דלה במיוחד, הוגבלו בשעות שינה וגולת הכותרת - סומנו על ידי branding בצורת ראשי התיבות של שם ראש הכת ואותה מאק. נכון לעכשיו עשרות גורמים מדווחים כי לכת אף היו קשרים עם חברות ודמויות בעלות שליטה כגון הקלינטונים ושבט רוטשילד ואני נוטה להאמין לכל מילה.
אז מה העניין עם מין וכתות? נדמה כי משחר ההיסטוריה הלכו הם יד ביד. מודה כי יכולה להבין את האפיל של "חברה סודית" עם טקסים קינקיים אך לרוב נראה כי במציאות הדברים הרחיקו לכת והיו הרבה פחות זוהרים, ולעתים התוצאות אף היו הרסניות במיוחד כאשר הסובלים העיקריים הם נשים וילדים. מספר דוגמאות ידועות הן Rajneesh Movement של אושו, Children of God בה רק השם מבשר רעות וכמובן Jonestown של ג'ים ג'ונס והקול-אייד הידוע לשמצה.
בסרטים זה נראה כך. במציאות צפו למאסטר כעור והרבה פסיכולוגיה בשקל שוודאי נלקחה מציטוטי השראה בטאמבלר
ליבי יוצא אל אותן נשים שנסחפו בזרם האכזרי ללא חגורת הצלה ואני לא יכולה שלא לתהות באיזה שלב הבחירה החופשית להתמסר עד כלות מתמזגת עם שטיפת מוח ופחד שמכלה את כל התאים האפורים וגורמת לך לעשות מעשים שאינך בהכרח מעוניינת לעשות. הקו הדק הזה, אותו קו שאין לחצות חשוב לאין שיעור, אולי הדבר היקר ביותר עבור אישה שבחרה להיות שפחה, שאוהבת להיות שפחה, שרוצה בכל מאודה להיות אחת.
לפני 5 שנים. 15 במאי 2018 בשעה 9:06
