כמה לא כתבתי מאז
ואיך עבר לו חודש אחד של 4 מפגשים לפחות
אחד אחרי המסיבת חתונה, עם הגבוה והמשוגעת, שהיה לי מוזר ואחר אבל סוחף ומעניין.
ואז שוב המפגש ההוא איתו לבד ושנינו
שהתנהל ממקום של כוח האינרציה והאפשרות שנוצרה, כזה שאפשרתי לעצמי להתמסר בתוכו אפילו שלא היתה בי חרמנות או תשוקה, תשוקה אלי כן. אליך מתעורר למולי מחוויה חדשה שכבר מזמן רצית.
ממני שיכולתי להרגיש עטופה ואהובה באנרגיה גברית, ועדיין.... הרגשתי ריקה.
ואז איתה ואתך, שם הרגשתי יותר נינוחה, יותר בשבילך, פחות מנסה לרצות ויותר נוכחת עם שניכם , מאפשרת את הרגע של הלילה המשותף ההוא.. ואפילו כשנרדמה מחובקת לצידך ואני מצידה השני של המיטה, הצלחתי לנשום ולשחרר את המחשבות ולתת לעצמי לנוח ממחשבות.. שהיו לא פשוטות בידיעה שמה יקרה בכל זאת אם היא תצא מהחדר כשש' עדיין בבית ורואה שיצאה מכאן...
ואחר כך ביחד,
אתה והיא והגבר שלה
וזוג החברים שלנו... לילה כזה שבו הרגשתי כל כך מיותרת לרגעים ואתה לא אהבת את תשומת הלב שאני מבקשת בדרכי שלי, כשלא מצאת בדרכך שלך לתת לי אותה, כשהיית כל כך להוט ושטוף חרמנות מהופנטנת.
ובכל זאת צלחנו... גם את הלילה המופלא ההוא
שהצלחנו להפוך למופלא , כי דברנו, כי שיטפנו, כי דברנו מהלב, והגוף דיבר את שלו עד שהסתנכרנו
והיה קלואז'ר מחבק מבין עוטף ואוהב.
ויומיים אחר כך כשרצית שוב ללכת אליה
להשלים, את כל מה שלא הספקת כשהיינו 6
ואפילו שהרגיש לי שאתה לא נח לרגע שאין לך רגע דל, הבנתי את הצורך וחייכתי באהבה.
אבל משהו לא הסתדר בגללה
בגלל התוכניות שלה ושל האיש שלה
ויומיים אחרי בנר הנשי של חנוכה
כשקראת לי להצטרף אליך עם הסובייטית המופלאה
שכל כך רצתה אותך לבד , וזכתה לכמה שעית שכאלו עד שגם אני הצטרפתי...
והיה משובח ונעים וכיף ומדליק. יחד.
גם להתעורר ביחד בבית מלון , כשאתה עטוף בתשוקה אליה, ואני מתרגשת מההבנה שנעים לי , שזורם לי נכון, שאין כאן קנאה, רק הנאה מלראות אותך נרגש ולהוט, ומחוזר על שתינו.
ואז שוב , כבר בערב למחרת רצית ששוב הם יגיעו... הראשונה ואהובה והייתי בשוונג אז זרמתי, אבל זה לא הסתדר וגם זה היה טוב.
אבל שוב למחרת שאלת אם מתאים שיבואו...
ולא יכולתי שלא להרגיש את הדריכות בגוף והרצון למנוחה רגעית... מאש המיניות הזו שקצת כבדה עלי פתאום.
ונכון, שיום לפני אמרתי שכן, אבל אז פעלתי מכוח האינרציה של תשוקת הלילות הקודמים, וזרמתי בכיף במחשבה, הפעם הרגיש לי הצורך לנוח... לנשום... להרפות... להניח לתשוקה שבי להתעורר שוב מעצמה ולא בכוח..
ולא שלא רציתי, רק הייתי זקוקה לתת לגוף ולנפש לנוח.... תאוות הגופות המתערטלים שיצרה בי שובע , כמו ילד שמאכילים אותו בכוח כשכבר אין לו מקום לעוד ביס בפה...
אז דברנו והבנת, והלכת איתה לבד כשסיימתי לעבוד ונסעתי לגולד לשמוע מוסיקה וחברים.
ואז חמישי
והיא והוא ואנחנו
ואיל
שלגמרי הפתיע
ואולי סופסוף
היה הרגע שבו הרגשתי
קמצוץ קטן ממה שבאמת יכול לעורר בי תשוקה של ממש.
אנרגיה גברית של גבר עם כריזמה ואינטלקטואל
שרואה אותי בדיוק כמו שאני ולא חושש לקחת אותי לידך, ברגישות ונחישות ובתשוקה.
עדיין צריכה לעבד את התחושה
ללא שום צורך לחזור לשם עכשיו בחזרה.
חושבת על כמה שאנחנו שונים
על כמה שאני זקוקה לתשומת לב ואהבה
ואיך שהחיבוק הלילי שלך
מלפני יומיים
כשבקשת לחבק כי הייתי נסערת
מכל מה שקיים בעולם ,
זה מה שאני הכי הכי הכי צריכה.