סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

שולט מתחיל את חייו מחדש

כל מה שיעבור לי בראש ואשים פה אני מניח
לפני 6 שנים. 22 ביוני 2017 בשעה 20:07

זהו אמא שלה באה עם שני חברות אספו כל פיפס שרק יכלו שהיה שלה .ארזנו ביחד,אמא שלה בכתה, ואני התאפקתי מלהתפרק. חבר טוב היה לידי רק שיהיה מישהו .אם רק הייתה רוצה הייתי כניראה עושה הכל אפילו שניה לפני שאמא שלה יצאה .אבל ידעתי זה הדבר הנכון היא לא רוצה ואתה לא יכול לרצות יותר גם כן. מקשר עשיר בתוכן לא נישאר פרוטון אחד ואם כן גם הוא יעוף באויר אם הזמן ויתרחק ובעצם לא יהיה קיים יותר בישבילי.

 

 

עכשיו ריק פה יש מלא מקום מלא אפשרויות מלא פחד מלא חשש מלא מלא מלא ...... רק שיהיה משהו רק לא ההרגשה הנוראה הזאת של אין וחוסר תוכן. 

כי אני יודע שזאת אשליה ואחרי זמן מה אשוב לעצמי ולא אבין איך הייתי שבור כזה. 

אבל עכשיו אני מבין ואני שבור.ואני שלם עם עצמי לפחות שעצרתי והפסקתי בזמן,כניראה. כי אם לא רוצים בך איך תירצה אתה במישהו ולא משנה כמה אהבה יש בניכם. היא לא שווה כלום בלי הרצון המחוייבות והעבודה בישביל שתעבוד ואף פעם עף פעם אל תימעול באמון או תיגוד בו!!!! 

ולא זה לא משנה מה אתה מרגיש שלא בסדר וכמה צריך לתקן או לעבוד או כל דבר שתגידי כידי להצדיק .או אפילו רק להסביר .

זה פשוט לא. אתה רוצה לעזוב להפסיק לבחון מחדש הכל לגיטימי, אבל לא בגידה באמון בסיסי שכזה לא מקובלת אף פעם באף צורה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י