אז ראיתי שהיא שינתה את התמונה הוואטסאפ שקודם יותר מוקדם הייתה שלה ושל בחורה כלשהי ואמרתי לה שאין לי צורך לראות או לשמוע ממנה לא משנה מה הסיבה שחשבה לנכון ליצור קשר גם אם מנימלי
ואחרי שכבר שכחתי ועזבתי את זה חזרתי לראות איזה משפט מפגר שכתבתי לה וראיתי שוב את התמונה שלה עם הכלבה שלי שהייתה שלנו וגם זה היה טריגר ושלחתי לה הודעה והיא לי וניכנסו לקרב ... בסוף אחרי שבאמת פגעתי בה הפעם היא עברה לטקטיקה של נחמדות וזן מזוייף כמה שאישיות גבולית יכולה לבצע בלי להיות מגוכחת וכאשר גם זה לא עבד עזבה אותי בשקט ואני הצלחתי לשחרר ולתת לעצמי לעזוב אותה בשקט כי מה שהרגיז אותי כניראה הוא העובדה שהיא ניסתה להראות מציאות שהמעשה שעשתה לא כזה נורא ולא מחייב יחס כזה אליה ואולי הוא לא מחייב אבל כשאתה מנסה וניסית כל כך הרבה בישבילה לפני ואחרי הפרידה אין יותר רצון וכוח בעיקר רצון אין יש אפילו רצון שתכאב כמו שלי כאב אבל היא לא תוכל לכאוב זאת לעולם אז שתיקח מנה קטנה לפחות מהעצב הדמעות מהספק
אין לה אומץ פשוט להגיד חטאתי טעיתי בלי סליחה ובלי מחילה רק להגיד את אשר עשתה בלי לצפות לתמורה
אולי אם הייתה עושה זאת היה בי שמץ של רמץ של אולי רצון להקשיב בכלל
כרגע או שתיסבול סבל כמו שאני סובל כאשר אני צריך לדבר איתה או שפשוט תחדל ותפסיק ותבין שאין חזרה ליחסים ידידותים ואין פירור אחד שנישאר מאחור ממה שהיה ואינו עוד
בעתיד אולי אוכל לחשוב עליה בלי כל זה אבל עדיין תהיה משהו שלילי שהיה בחיי ולא חיובי בסופו של עניין ובמבחן התוצאה היא הרסה ברגע דבר שבנינו שנים ובגדה ומשכה ולא הייתה אמיתי כמו שהיא מספרת שהיא לחברותיה בטח
מזל שיש ידידות אמת שדואגות פשוט להגיד הכול טוב שולחת לך חיבוק הכל יהיה בסדר
שוב תודה לכן נשים שלא הורסות גברים חזקים ורגישים אלא מחזקות אותם
