אז היום התעוררתי בבוקר המאוחר לאחר שנירדמתי סוף סוף כמו שצריך. התארגנתי לי עם הכאבים ושאר הבלגן בראש מה שלקח קצת זמן בעיקר בגלל הכאבים הפעם,רציתי להתעמק בעבודה ולא לחשוב אבל שהגעתי לא היה הרבה עבודה למרות שיום חמישי רגיל עמוס מאוד בד"כ. וכך ניגררתי במחשבות לקרב של אתמול בלילה. מה שהעכיר על העובדה שהיום אני בן 31 והמשפחה רוצה לשמוח החברים רוצים שתישמח חברה בדקה בשלומי וחבר אחר התקשר גם כן.. מה שעזר קצת... אחר כך התקשר עוד חבר שצריך לפנות דירה אחרי שגם הוא ניפרד מהחברה שלו,למרות שרציתי לעזור עבדתי אמרתי שאבדוק מה המצב שאסיים בערב למרות שאמר שבטח אין טעם ושהוא יסיים עד אז בטח.בשאר המשמרת הייתי בין דיכדוך לזעם וגם קצת פשוט חייב להיות נחמד ללקוחות וחברי לעבודה וזה טוב האמת.שסיימתי לעבוד שלחתי הודעה לחבר ועברתי אצל הורי לאסוף את הכלבה ואז הוא התקשר ואמר שהוא עוד לא סיים והוא משתגע כבר אז קפצתי על ההזדמנות לצאת ולעבוד פיזי כמו שרציתי מוקדם יותר.ואכן העבודה הפיזית קצת והדיבור עם החבר אכן עזרו וגם חברה שלחה לי הודעות שעודדו אותי מאוד ואחרי שפרקנו את הדברים שלו ודיברנו עוד קצת על איזה שכטה והחברה המשיכה לשלוח דברים מעודדים ,ואחרי שחזרתי הביתה וראשי התנקה הייתי מוכן לשינה טובה ולקבל את ה31 שלי מחר בזרועות פתוחות.אחרי זה התמתק היום עוד יותר....! ואת הסיבות לזה אשמור לעצמי...
לילה טוב
תודה על חברים וחברות ומשפחה וחיות מכל הסוגים
