הערב היא ניסתה להתקשר פעמיים ולא עניתי בפעם השלישית אהובתי עודדה אותי לענות ואני מודה לה על זה כי למרות שזה היה לא פשוט לדבר איתה שוב ולעמוד על שלי עשיתי זאת .
עמדתי על שלי ואמרתי מה שרציתי להגיד חודשים וטוב שכך זה היה משחרר ומנקה.
כניראה שזה היה צריך לקרות כדי שאוכל להמשיך קדימה, אולי לפעמים צריך להסתכל אחורה לרגע כדי להבין את הדרך שעשית עד עכשיו.
ועשיתי חתיכת דרך....
מפרידה כואבת והתמוטטות כמעט מוחלטת לאושר וחוזק שלא ידעתי תוך כמה חודשים בלבד.
אני חשבתי שיקח לי לפחות שנה להתעושש...
ולא רק שיצאתי מדכאון וזעם ועוד הרבה דברים אחרים גם הובלתי את עצמי לכיוון טוב ולהתפתחות אישית וצמיחה.
שיניתי הרגלים ושמרתי על כמה אחרים,ניפתחתי גם שהיה קשה ונישארתי פתוח גם שהיה קשה.
אני מודה לעצמי על העבודה הקשה שעשיתי ושעושה עדיין למעני,ומודה למי שנותנים לי את הכוח להתמיד ולהמשיך בדרך שקבעתי לעצמי
במיוחד לך יקירתי שאת לא רק מעודדת אותי להיות עצמי תמיד אלא אפילו ממש מתעקשת על זה.