?????

השותפה ואני יושבות שיכורות בסלון כשברקע הישנים של אייל גולן מעורבבים בסנופ דוג, אני קופצת ומבקשת שתגזור לי את השיער בחצי צחוק והיא עפה מזה ולא משחררת, גוזרת לי 4 סמ עם מספרי נייר ואני לא בטוחה איך זה ירגיש מחר בבוקר אבל די מרוצה מזה כרגע. חלום שלי לעשות קרחת, אני מודה בפניה, והיא עונה, בואי, יש מכונה טעונה ומוכנה. מה פתאום, אני מנסה להוריד אותה מהעניין לפני שהיא מצליחה לגרום לי לחשוב על זה ברצינות. 4 ס"מ ואני מרגישה קלה יותר. התלתלים הארוכים לא מגדירים אותי, אני מגדירה אותי. מחר אני קובעת אצל הספר כדי לעשות פה שינוי רציני. 

האלכוהול מביא דיבורי סקס והבדסמ עולה מיד. קובעות לדאנג'ן. אני, חסרת הניסיון כביכול אראה לה את המקום. איזו אחריות כבדה על הכתפיים. 

כתבתי מלא ועל כלום.

לילה טוב.

כנראה שכל מה שצריך זה לרקוד בבית עם תחתונים

אין, אין לי אויר. אני לא יודעת אם זה השיעול המזדיין הזה מהסיגריה וחצי שאני מעשנת ביום או שזו פשוט העובדה שאני כבר שלושה שבועות משייטת על אדי דלק. 

ויואו, כמה בא לי לכתוב. כמה יש לי לכתוב. מכאן ועד ירושלים, יכולה למלא את הדף הזה במיליון מילים לפחות כשלכל משפט תהיה משמעות עמוקה, רצינית ומכובדת. יואו כמה. אבל אין, לא יוצא. יוצא לי רק בראש. יוצא בעיקר במקלחת, אוכלת לעצמי את המוח במקלחת. מלא תובנות ומחשבות וקשקושים ואם אני מסטולה אז בכלל. מקלחת מסטולה זה לגעת לרגע בגן עדן. 

ויואו, אני בכלל לא מבואסת, אז למה הפרצוף תחת? כל היום חיוכים בעבודה, רק הפרצוף הזורח של הבוס שלי כשהוא רואה אותי מספיק לי כדי להבין שאני בסדר. אז מה הסיפור? האומללות הזאת. יש לך כיוון. בעיטה בתחת, תוציאי כבר את התוכנית מהכיס ותתחילי.

אין סיפור. הפרצוף של רוני היה תקוע לי בין הרגליים לפני שבועיים בערב חמישי וזהו. זה הסיפור הכי מלהיב בערך בחיי. או אולי הבחור מהעבודה שבוהה בי בכל הזדמנות ומפשיט אותי בלי בושה רק עם העיניים ממרחק של חצי מטר. המזדיין הזה בטוח בכלוב. אחרת לא ברור לי איך הוא מעיר את החיה המתה שמשפילה את המבט אחרי שנייה וחצי ובכלח לא מסוגלת להסתכל עליו. עוד רגע שמה לו ראש על הברכיים. וואטדהפאק. 

מקללת את האקס. חותכת אנשים מהחיים כמו חיה. מתמסטלת כאילו אני בקליפורניה בלי להתבלבל. מתגעגעת אל האקס. רוצה לשבור את הכלים. נושמת ושטה בתוך זה. משחקת באש כי משעמם לי. מחזיקה את עצמי רגע לפני הרס עצמי כמו פאקינג גיבורה. זה מה שאני. גיבורה. לא חושבת מהזין שאין לי. אז מה אם יש לי בחזה מיליון רגשות שאני לא מבינה ברצף לא אחיד או הגיוני. שיזדיינו. אני כאן. הפוסט הזה גם. לא ברור. יואו. לא עורכת. פרסמי.

מתוך ערפל האלכוהול בראש

ותוך כדי שהמונית נוסעת

הורדתי את הכובע באיטיות מהראש כשהבנתי שזה מגיע

הקאתי לתוכו באלגנטיות יתרה

שחלילה לא יתלכלך מסביב

כמה מקסים 

כמה מאכזב

היא מזיינת חצי עיר תוך חצי שנה ואני ארבעה חודשים בלי.

לרגע ממש דאגתי ונתתי לה להכניס לי לראש שאולי משהו לא בסדר איתי ואיך באמת אני מסתדרת וחיה ארבעה פאקינג חודשים בלי סקס כשהיא במצוד לא נגמר של טירוף, אותו זיינתי, גם אותו זיינתי, את ההוא גם זיינתי.

מה לעזאזל, אני חושבת לעצמי ולרגע דואגת שוב. מה לעזאזל. היא קופצת מאחד לשני כשאחרי כל לילה כזה יש להם סשן סמסים וסרטים ממנה על כל מיני שיט שחוסר הביטחון שלה מוציא ממנה. איך זה סקסי ואיך זה שהיא עדיין מזדיינת כל הרבה ואני, אני לא רוצה את הזין של העיר הזאת בתוכי. לרגע ממש דאגתי. את חייבת לזיין מישהו, היא מכריזה בפני.

עד שברגע של כנות היא מספרת לי איך במהלך הסקס יש רגע אחד קטן שבשבילו כל הסאגה הזו. רגע אחד שהיא מרגישה בו נאהבת. רגע אחד של חום ואהבה שנייה לפני שהמציאות נזרקת לה חזרה לפרצוף. רגע אחד שיש גבר שרוצה בה למרות שאבא שלה לא רוצה בה ובשביל זה היא הולכת ומזיינת חצי עיר.

ואז אני נושמת לרווחה וכבר לא דואגת.  אל תחמוד את האישיוז של רעך. כל כך לא חומדת. טוב לי עם שלי. תודה.

אני כל כך א מינית לאחרונה ואני לא יודעת עד כמה זה מטריד אותי 

או שזה מטריד אותי שלא מטריד אןתי

אן שאני סתם סופר שיכורה 

רק אל תהיה בינוני

אל תהיה בינוני. אל תהיה אידיוט בינוני.

אל תהיה אידיוט מתאמץ

אל תתאמץ בשביל הפוזה

ותהיה בינוני

ורק שלא יהיה לך זין קטן. כי בוא, חמוד. בא לי משהו עם נוכחות.

שלושה ימים של אלכוהול בדם 

Keep them coming

ולמה זה מוזר שבראש מתנגן לי סטיינג אלייב של הבי ג'יז? דה פאק.

שיכורה ביי

שכשאני שיכורה אני חרמנית על החיים בקטע אחר 

❤

בתקופות נעימות יותר, אני ישנה על הבטן, מרוחה על המיטה 

בתקופה האחרונה, אני על הגב. רק על הגב, מנסה להבין איך ישנים לבד על מיטה זוגית. מה הצד שלי כשאין הצד שלו? מנסה לחקור את האמצע. אבל רק על הגב, כאילו מוכנה להתעורר בכל רגע. 

בא לי כבר לישון על הבטן שוב.