אני יושבת והוא עומד מולי, מחזיק את הזין ועושה ביד, אני רק מסתכלת.
"את יודעת שאני מדמיין אותך אצלי בראש עכשיו, כן?"
אני מחייכת. שתיתי מיץאומץ היום.
"כן? תמשיך. אתה מזיין אותי בראש שלך?"
"כן, סקסית אחת"
"בדוגי" אני עונה לו
"לתוך הכוס היפה שלך"
עובר בי גל של לכלוך שאני מחליטה להתעלם ממנו. נראה לי שבא לי ללכת.
אני נכנסת לרכב ומחייכת אליה בלי סיבה, היא מחייכת חזרה
"איזה חיוך מתוק יש לך. כזה חמוד ומתוק."
תודה. שתי הצמות האלה כנראה יושבות עליי טוב. שוב אני מרגישה שהדיסוננס הזה בחיים שלי פשוט לא מפסיק לבלבל אותי.
למחרת בבוקר כאילו הלילה הזה לא קרה. שום דבר משמעותי לא קרה. הבל הבלים, הקלישאה הזאת רצה לי בראש, הכל הבל הבלים.
עכשיו אני מבינה, זה לא שאף אחד לא מעניין אותי, אני פשוט ממש מעניינת את עצמי. אני חשובה לי. וואלה, פתאום עובר לי בראש, סקס עם זרים לא עושה לי את זה כרגע. לא רוצה לתת לזרים להיכנס למקדש הזה שהוא אני. ואם אני לא אתייחס לעצמי כמקדש, מי כן?
ואיזה כיף שמחר הכל יכול להיראות אחרת?
