תלמיד

מה הצורך שלי.

גדלתי במשפחה עוטפת אבל גם מאוד ביקורתית ודורשנית. צמחתי להיות ביקורתי כלפי עצמי ועם צורך עז להשיג ולרצות איזו ציפייה שלעולם לא מתממשת.

גם גדלתי להיות מוביל ויצירתי וערכי.

אבל בפנים בפנים יש מישהו שרוצה להציץ ולהתבטא. להגיד שעצוב לו או שהוא מתרגש או כועס. אני רוצה יותר לבטא את זה ויותר להוציא. 

עכשיו כואבת לי הבטן ואני נבוך אבל רוצה בכל זאת לכתוב. אני חושש. מפחד? בניתי קשר זוגי ומשפחה אבל בכל זאת המחסור הזה. יש בי צורך להתמסר ומתוך המקום הזה להוציא את החופש. החופש להיות כמו שאני.