תלמיד

אז הייתי בחול בחופשה ולא דיברנו. האמת היא שהמילים שלך לפני שנסעתי היו מילות פרידה. חששתי שהן באמת פרידה.

אז חזרתי. כל הנסיעה חשבתי עלייך וחששתי שזו היתה פרידה. התגעגעתי נורא. 

יש לי תמונה בראש של פגישה איתך (עוד לא נפגשנו ואני ממש לא יודע אם זה יקרה). מין תחושה כזו של לעמוד מולך. התמונה היא שאני לא אוכל שלא ליפול לרגלייך. היא ממש ברורה לי ואני משכלל אותה מפעם לפעם. גם חושש ממנה או מפחד שהיא לא תקרה. 

אז השבוע היא עלתה ביתר שאת וממש יכולתי להרגיש את הנוכחות שלך והתרגשתי והתגעגעתי. אבל גם כאמור, לא ידעתי אם נדבר עוד. 

חזרתי ושלחתי לך מילים ורגשות ואת ענית. אני לא יכול לתאר איזה גל של חמימות הציף אותי. דמעות עלו בעיני והרגשתי כזו אסירות תודה. 

גם עכשיו כשאני כותב יש בי תחושה של התמכרות אלייך.