לפני 6 חודשים. 13 בנובמבר 2023 בשעה 1:18
כבר הרבה זמן לא כתבתי לך ועלייך.
הימים לא פשוטים ואת רחוקה.
כשאני רוצה להיות איתך אני הולך לפינה שלך. פינת רצפה עם שטיחון קטן. לא שונה מכל פינה אחרת אבל בראש שלי היא שלך. את נוכחת בה ואני נכנס למוד של קרבה.
אני מתפשט מבגדי ויושב על הרצפה עוצם עיניים ורואה אותך. מעולם לא ראיתי אותך באמת ואם להודות על האמת אני לא חושב שאי פעם אראה אותך. אבל את מרגשת אותי שם על הרצפה כאילו את נוכחת.
אני מריח אותך ושומע אותך. רואה בעיני רוחי את העוצמה שלך וזה מרגיע. בעצם מלהיט אותי אבל מרגיע את הצורך. כמו תחליף לדבר האמיתי.
תודה שאת קיימת. את מרגשת אותי.