יש שירים שפוגשים אותך בדיוק במקום שאתה כבר לא מחזיק.
Come Undone הוא כזה בשבילי.
זה שיר על רגעים שבהם משהו בפנים מתפרק.
המחשבות מתבלבלות, הרגש עולה, ואתה מבין שאתה לא חייב להיות חזק כל הזמן.
כשאני שומע את השיר הזה, הוא מתחבר לי מאוד לעולם של שליטה נשית.
לרגע שבו אני מרשה לעצמי לשחרר שליטה, לא להוביל, לא לדעת הכול.
פשוט להיות.
בזהות הנשלטת שלי יש משהו מאוד אנושי.
לא חולשה אלא כנות.
הרצון שמישהי תהיה שם, תכוון, תחזיק את המסגרת כשאני מרגיש מבפנים קצת מפורק.
הכניעה כאן לא דרמטית.
היא שקטה.
היא הסכמה להגיד: עכשיו אני לא צריך להחזיק, מותר לי להישען.
Come Undone מזכיר לי שהשליטה הנשית לא נועדה לשבור אותי,
אלא לאפשר לי להוריד שכבות, להירגע, להיות אמיתי.
זה מקום שבו אני לא צריך להרשים,
לא צריך להיות בשליטה,
רק להיות נוכח.
מי שמעוניינת לשמוע ביצוע שלי לשיר
מוזמנת להשאיר הודעה.