כבר שנים אני מכינה את הסגריות שלי בעצמי. התחיל מטעמי חסכון והפך לבחירה של טעם.
המינוס העיקרי בכך שאת הטבק במשקל קשה להשיג למי שלא נייד. אפשר למצוא אותו בעיקר אצל בני דודינו בכפרים.
מאז שאני לא ניידת אני תלויה באחרים לשם כך.
שבת בבוקר,
כשבועיים לאחר שמישהו אמר שקנה בשבילי במיוחד (כמו לפני כמה חודשים כשהיה בהתלהבות עליי), ויצא לי כבר לפגוש אותו פעמיים בזמן הזה, מוצאת את עצמי הופכת את הבית למצוא סיגריות, ומסתפקת בסיגריות סופר חלשות אבל כשמעשנים אותם בזוג, איכשהו מקבלים את הסיפוק מכך.
ומהרהרת,
לא משנה כמה תבהירי ותסבירי ותכתבי ותצעקי שממני סקס לא ייצא, הם עדיין יבטיחו לך את הירח בהתחלה, יסעו במשך כמה שעות רק בשביל להביא לך משהו, אבל תכלס כשיגלו את מה שהברהתי על ההתחלה - הם פשוט ימשיכו להבטיח ללא שום כוונה אמיתית לביצוע.
ואחר כך הם מתפלאים למה כבר שנים הם לא מצליחים למצוא בת זוג...
נו שויין,
"מזל" ש"חונכתי" במשך 14+7 שנים, שתכלס לא באמת אפשר לסמוך על גברים.