עולם התוכן הפנימי שלי די מצומצם.
פייסבוק, וואטסאפ ו... הכלוב.
באמת שלא מעניין אותי כתבות ואקטואליה, ועל המצב בארץ במילא שומעים מכל פינה.
נמצאת המון באתר ונהנית לקרוא בלוגים. מזהה כבר את רוב הכותבים הפעילים ומנסה לעיתים לנחש, למה בעצם הם מכוונים עם הבלוג שלהם והאם הם מודעים לאיך הם נתפסים/נקראים ע"י הקוראים.
מעל הכל עולה השאלה:
מתי הפכנו להיות עם כזה של טיפשים ועילגים?
שגיאות הכתיב הרבות, וואני לא מתכוונת לדיסלקציה או למישהו שהעברית היא שפה חדשה לו ("עולים חדשים" שכבר יותר מעשור בארץ).
תחביר בסיסי והטייה של עבר, הווה עתיד.
הבעה בסיסית של הנושא בפוסט (אז השמצתם ורצחתם אופי של מישהו - מה בעצם רציתם להביע בכך? שאתם יותר טובים וחכמים?..... חחח)
וכמובן הטאץ האישי (שגם אני חוטאת בו בקטנה) של נקודות, פסיקים ושאר סימנים לא ברורים, בשפע חסר רחמים...
איפה נעלם סף הכתיבה המינימלי לעברית תקינה? והאם אותם כותבים לא מבינים שלפעמים עדיף לשתוק ולפחות להראות חכמים מאשר לעשות צחוק מעצמם ברבים.
מדמה אותם לסוחרים שעומדים במרכז השוק, מעל דוכן של דגים מתים, ומהללים בקולי קולות את מרכולתם המסריחה, כאשר למעשה הכוונה היא לנפשם הרקובה.
אישית אם נתקלת בכותב/ת שכזה/ו, ממשיכה לעקוב רק בשביל להמשיך להזדעזע ולקנח בצחוק....
***לא נולדתי בישראל, אבל כן ההורים שלי הקפידו איתנו שנקרא כמה שיותר ספרים בעברית כשהיינו קטנים, ועל כך אני מודה.
