החיים כנשלטת

היינו במערכת יחסים. 3 שנים בערך on/off. 

כולם חשבו שנתחתן בסופו של דבר, למרות כל ההפסקות, למרות כל השוני. 

הוא רצה להתחתן בזמנו. אני הייתי ילדונת ומי שמכיר אותי באמת יודע שלא אתחתן בשנים הקרובות. 

יש לי תוכניות אחרות לשנים הקרובות. חתונה היא ממש לא אחת מהן. 

זה החלום הרטוב של ההורים שלי שאני והוא נתחתן. בחור עשיר כזה, עם ראש על הכתפיים וכבוד. כבוד רב אליי ואל הסביבה. 

אז זה נגמר. מהצד שלו בפעם האחרונה ומהצד שלי באופן סופי. כמעט. 

לפני כמה שבועות הייתה חתונה לבת דודה שלי. הוא היה חבר של החתן אז הוא היה בה גם. 

אני חושבת שבאותו הלילה הרגשתי באמת יפה. סקסית. 

כולם הסתכלו על הילדה הקטנה שהפכה פתאום לנסיכה. נסיכה שהיא אישה. 

באמצע החתונה אני מדברת עם מישהו, חתיך על , שהוא בדיוק הטעם שלי. אחד לאחד. נרטבתי רק מלראות אותו.

הוא ראה אותנו וישר משך אותי מהיד לצד. כמו רכוש שלו. כמה שזה עשה לי את זה. 

ואז הוא מטיף לי ואומר שמה אני מפלרטטת מול העיניים שלו. ובתוך כל הסערה פתאום מגיחה לה אמרה ״אני מתגעגע״. 

מפה לשם סיימנו את הלילה (או את הבוקר) אצלו. 

גם אני התגעגעתי אליו. 

היום הוא שלח לי הודעה. יותר נכון שיר. 

באופן היפותטי, מעניין אותי אם הייתי כורע לי ברך - אז מה הייתי משיבה לך. 

נקודה למחשבה בשבילי וגם בשבילך.