החיים כנשלטת

נפגשתי איתו הבוקר אצלי בבית. לא ראיתי אותו מאז שטסתי.

אין כמו לפתוח את היום עם זיון.

הוא בא מוקדם מהצפוי. לא הספקתי להתקלח עדיין.

אני אומרת לו שאני נכנסת להתקלח ושבינתיים יכין לעצמו איזה משהו לשתות.

"רוצה שאכנס איתך?" הוא שואל אותי.

אני מסתכלת עליו בתהייה. לא מבינה מאיפה זה בא.

"בא לי לפנק אותך" הוא מוסיף ואומר.

"אין צורך במחוות רומנטיות" אני אומרת לו.

הוא צוחק. אני לא מבינה מה מצחיק. 

אני לא טיפוס של בוקר.

אני נכנסת להתקלח. אין כמו מקלחת. זה הזמן שבו אני חושבת הכי טוב.

יוצאת מהמקלחת. הוא שותה קפה. הוא הכין לי גם. 

יושבים ושותים. מדברים...

ואז הוא יוצא בעוד אמרה ונילית רומנטית כזו "בא לי לפנק אותך".

אני מתעצבנת.

"מה אנחנו זוג?" אני אומרת לו. "תירגע עם כל זה".

"היה לך יום הולדת השבוע, מגיע לך" הוא אומר.

שכחתי שאנחנו חברים בפייסבוק משום מה. 

"רוצה שאזיין לך את הפנים?" אני אומרת לו.

הוא מסתכל עליי בהלם. לא מבין מאיפה זה בא.