החיים כנשלטת

כבר שבועות הוא מנסה לקבוע איתי לקפה. 

זה לא שהוא לא מכיר אותי, פשוט אף פעם לא היינו לבד.

אז הוא הגיע השבוע לקפה. 

בדיוק החלמתי מאיזו שפעת. הייתי במחזור אחרי איזה 3 חודשים שבהם לא קיבלתי. מחזור קשה. 

אז אני מכינה לו קפה וגם מציעה לו משהו משהו מתוק ליד. מנומסת שכזו. 

אנחנו יושבים ומדברים. 

אחרי זה הוא אומר לי בואי נראה טלוויזיה במיטה. הוא מנסה להזרים אותי. להשכיב אותי. הוא לא יודע שאני כבר מכירה את הטריק הזה. זה לא עובד עליי. 

אני לא במצב. לא בא לי עליו.

״אני במחזור״ אני אומרת לו. 

הוא לא מאמין, הוא חושב שזה סתם תירוץ... 

אז הוא מנסה, הוא דוחף לי אצבע. 

הוא מרגיש את הרטיבות, הוא חושב שזו החרמנות שלי. הוא רואה את ההנאה על הפנים שלי. 

הוא מוציא את היד שלו מהתחתונים שלי. 

רואה שיש עלייה דם. 

הוא בשוק. הוא מתחיל להתחרפן. 

״את מטורפת! תמיד היית מטורפת! את פשוט לא נורמלית״ הוא צורח תוך כדי שאני מציעה לו לשטוף ידיים. 

הוא לא נרגע. 

הוא עדיין ממש לצרוח. 

זה לא מרגש אותי במיוחד. בעיה שלו שהוא לא האמין.