לפני 5 שנים. 17 בינואר 2019 בשעה 18:22
היום סיימתי סמסטר ראשון.
אחרי 3 חודשים שבהם הייתי ללא שעות שינה, ללא סקס, ללא הנאות וכו'.
3 חודשים שבהם הייתי קמה ב-06:00 וחוזרת הביתה ב-23:00 במקרה הטוב.
מה שמוזר הוא שלא סבלתי לרגע. נהנתי מכל שנייה.
נהנתי מהלמידה.
בחרתי לעצמי מסלול קשה, מסלול מרתק, ואני מסופקת מכל דקה שאני נמצאת בו.
היום הרגשתי את תחושת הריקנות, כזאת שבאה אליי כל פעם שאני מסיימת פרק בחיי.
זוכרת את הנשימה הארוכה שלקחתי כשיצאתי היום מהלימודים.
נכנסתי לאוטו והתחלתי את הנהיגה שלי הביתה.
חושבת על תקופת המבחנים המטורפת שאני עומדת לעבור.
אבל אני אעמוד בה. בהצטיינות. כי כזאת אני.
ואז אני שומעת את השיר (מופיע למטה).
הוא בא בזמן הנכון.
זה השיר האהוב עליי.
תמיד כשאני שומעת אותו משהו מתמלא בי. משהו מתעורר בי.
