עושה בי כרצונה

בדרך כלל השקט שלי מגיע אחרי הכאב והדמעות שלו, בעוד ששלו מתחיל כשהוא יורד אל הרצפה, אל כפות הרגליים שלי.
הפעם היה לי שקט כבר בהתחלה, ברגע הזה בו הראש שלו היה צמוד לרצפה וכף הרגל שלי על הפנים שלו, ספק מצמידה ספק נשענת. 
כנראה שאחרי כל כך הרבה זמן שלא שיחקתי בו השקט שלי הגיע מהר.
לא הרבה זמן אחר כך הוא שכב על הגב, היד שלי מכה בחוזקה את האשכים, הזין הזקור. היתה שם סערה בתוכי, רציתי עוד מהכאב שלו, רציתי לא להפסיק. הסערה שלי תאמה את שלו, את הבכי, הצורך, הטפטוף.
ושוב שקט. שוב המקום הזה שכל כך ברור לשנינו, שוב ההבנה שככה זה נכון.