עושה בי כרצונה

הוא שואל אותי אם הייתי מגורה כשנכחתי כצופה באקט שמאוד מפחיד אותו, שהוא לא רוצה בו, אבל יודע שיקרה.
אני עונה שכן ומוסיפה: "לפעמים זה נראה כאילו העוררות שלי היא סוג של נחמה. כאילו אתה אומר: "נו, טוב, לפחות היא מגורה מזה".
אבל זה נחמה משולבת בחשש, כי זה בא עם: "הסיכוי שזה יקרה גדול יותר וזה מפחיד"."

הוא עונה: "נכון".
ואני רוצה בזה, קצת יותר.