לפני 8 שנים. יום חמישי, 13 בספטמבר 2018 בשעה 11:01
אני אוהבת את הדרך בה דברים קורים. אני אומרת מילה, מחדירה רעיון והוא לוקח.
זרע של צורך שלי הופך מהר מאוד לרצון שלו, להבנה שככה יהיה. מהרגע הזה זה מתחיל לקרות, בשלבים. אני מובילה אותו לאן שאני רוצה ולפעמים נותנת לו לעשות את הצעד האחד קדימה.
אני מבהירה לו שאני רוצה, שהוא ייתן והוא מהנהן ויורד עוד קצת למטה. כאילו אין גבול ללמטה שלו.
ואני אוהבת את זה שזה קורה בקצב שלי. לאט.