בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

עושה בי כרצונה

פה אני כותבת. אותי ואותו.
לפני 5 שנים. 25 בספטמבר 2018 בשעה 15:47

ככה, בלי שום טריגר, נזכרתי ברגעים האלה שהשוקר נגע בירך שלך. נגיעה, הפוגה, נגיעה, הפוגה, כמה וכמה פעמים.
נזכרתי בדמעות שלך שם ובחיוך שלי, נזכרתי בניסיון שלך לא לזוז כדי לא להפריע ובכך שלא ממש הצלחת, נזכרתי שבקשת שאפסיק ושאפשרת עוד כי רציתי.
נזכרתי כמה זה עורר אותי, כמה זה סיפק. נזכרתי שזה בדיוק מה שאני רוצה ממך.
שתתן לי את מה שאתה לא רוצה.
כי אני רוצה.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י