לפני 5 שנים. 11 באוקטובר 2018 בשעה 12:41
תמיד מרגיש לי מוזר להגיד לגבר בוגר, על תהליכים שהוא עובר, "אני גאה בך".
מרגיש קצת יומרני, משחקי.
אבל אני גאה. גאה בדרך שלו, בהתעקשות. גאה בזה שהוא לא ברח, למרות שהוא יכול, שהוא נאבק בעצמו כדי להשאר.
אני קוראת אותו מעבד ואני נושמת עמוק, מזדקפת במקום, משהו בי מתמרכז, מתמקם.
הוא מבהיר לי כמה הוא שלי ואני מתגאה.
ומרטיבה.
