לפני 3 שנים. 27 באוקטובר 2021 בשעה 13:57
ושוב , לא שאני יודעת איך זה עובד אבל ברגע שאני ממדרת את עצמי , רחוק מהעין , רחוק מהלב הדברים קלים יותר ומתמוססים על הלשון בלי הנוקשות בכתפיים והקול הרועד , סדוק מבקש.
אני ברשות עצמי , חופשיה והמשרד התרוקן ואני נושמת לרווחה שלווה איתנה ושקט מבורך . יזדיין מי שהמציא ימי הולדת מחר אאלץ לסור ולהיות מרכז דבר שאני כל כך לא רוצה בו . הלוואי ותאריך הלידה שלי היה אובד בדימדומים.
"בכל אופן" יש לי מעיל גשם צהוב חסין מים , מגפיים שחורים ושלולית אנושית לשכשך בה ואף אחד לא יכול להרטיב אותי יותר.נחסמה הגישה ובאיזו קלות השילדה הזו עם ציפוי שקוף נגד חלודה של הלב צומחת בי כמו שיח פטל בשדה מלאה בקוצים ומשגשגת בין דרדרים סגולים - כאחת מחיות השדה.