נזכרתי שבקיבוץ היה נהוג להעביר תחפושות זה אל זה והיינו מקבלים רשימת תחפושות מוכנות , אם רצה מישהו תחפושת שונה ממה שנמצא היינו מבקשים והיו דואגים לתפור לנו אחת.
בגילאים שכולם ביקשו את אסתר , ושתי , טינקרבל או נסיכה אני ביקשתי להתחפש למפלצת ירוקה (שבחזונה הלא מהולל של התופרת של הקיבוץ לא יצאה מפלצת הסליים המפחידה שדמיינתי אלא סתם ברני ירקרק עם קשקשים ותסביך זהות בין דרקון-דינוזאור) . שנה אחר כך הגשמתי חלום וקניתי בגדים כחולים , הדבקתי עליהם מדבקות כוכבים והכנתי מסכה של שדון מחייך - הייתי השד החביב פוק מחלום ליל קיץ של מעבר לטוב ולרע. כשהיתי נסיכה אם בכלל תפרתי לעצמי שמלה עשויה משקיות אשפה ומצאתי את הקפלים העשירים בה עשויים שכבות שקיות ניילון כחולות מעליהם מחוברים בעדינות מופתית בדבק עדין ויד אומן פרחי פלסטיק קטנים ואבנים צבעוניות - משעשעת מאוד.
נשית? גברית? מעולם לא חשתי בנוח בתווך וגם היום אני נושמת ובולעת את עצמי יצור נטול חזה, נטול מנייארות , נטול פתיינות וכשאומרים לי תחשבי על עצמך לגמרי מתחבר לי לכל השעות בהן אני קודחת מתשוקה לדבר , נשכבת על הרצפה הקרה לצנן את עצמי והגב מכופף ממשא נורא ובלתי ניתן לסיפוק והפה מטפטף פס דק של רוק והעיינים עצומות והברכיים כפופות כורעת מעל הרצפה ועצם הזנב כואבת , נהמות חורגות מחרידות וכבדות משתנקות מתוכי מטלטלות את הגוף שמתעוות ונשבר - עומס תשוקה מזכיר לי בדיוק דברים כאלה ונהמות כאלה בחשכה ואין שם שום בלרינה , גברת מקושקשת בצבע ירח שמניחה יד ענוגה רק דמעות , בשר , דם , קרעי שליה ורחם מפמפם מוח פרא ושיניים חשופות מקצב יערות מטמטם וחצים מורעלים משוחים בנוזל צהבהב סגלגל חומצי של נדל שחור ושמן . זוט עני. רוצה. מתפוצצת . מטורפת .רפה ומהדקת אגרוף , מנופפת בו כנגד שקיעה אדומה באימה ויאוש ואמונה תמה וחובקת כל עם עיינים צלחות ואישונים אנטנה.