כשאני מביטה בכל שירי הילדות שלי ובמודולים היחידים שעוררו בי תחושת מיניות בלי לעורר בושה אני תמיד מוצאת שהם שייכים לקהילה הלהטב אם זה ג'ורג' מייקל או סולן קווין (אהבת חיי) או סתם כך שהתביישתי אפילו בחיבה לשרית חדד שהתבררה גם היא כחלק מהברנז'ה.
אולי כי גדלתי במקום שיתופי - אני עדין לגמרי מבינה למה האמנתי ועדין מאמינה שאהבה צריכה להיות חופשית , הגבול בין אדם לאדם לא עובר בראש , במגדר , בגוף או בצבע ואילו לא בלשון אלא במחשבה ולמה אין טוב בעיני מכיוון רדיקלי שמאלי בו הכל מתערבב עם הכל שוויון השונות , חוסר שוויון במה שקרוב לי.
וזה קשור למורכבות הזו , למשל שכשאני מספרת על טראומה מנשים קשה לאנשים להבין איך דבר כזה מעכב משיכה עד כדי כך - שקשה לי לתקשר עם אישה שאין בה משהו גברי ואני אוהבת טרנסיות וטרנסים הרבה יותר כאידאל - כי הם מניחים שיש חפיפה בין ההיסטוריה שלי למשיכה שלי אבל באמת יש לי לא פחות חלומות מיניים על נשים , קראשים והפורנו שלי מורכב הרבה יותר מהן מגברים ועדין אנשים ישאלו אז מה ההסיפור שלך עם בולבול ולא יבינו דבר.
אם כבר דנים בזה , הפעם הראשונה שהבנתי שמייחסים לפרדי מרא" "כעור" הייתי בהלם , עוד יותר בהלם להבין שנולד עם פגם במבנה הלסת ושיניים בולטות , עוד יותר בהלם להבחן דהרבה אנשים חושבים ככה. אם כבר מזכירים אותו הוא היה וישאר בעיני אחד הגברים היפים ביותר - וזה באמת לא תוצר של הערצה וקולו עוצר הנשימה אלא שכבר כילדה קטנה על הברכיים של אמא אני זוכרת שהבטתי בו בעינים גדולות וחשבתי שהוא כל כך יפה - ואני לא מצליחה אפילו להבין למה הפנים שלו נתפסות כעורות דווקא מסתבר שמה שהופך אותו כנראה לבולט או מכוער בעיני אנשיפ תמיד אפילו שלא הבחנתי בכך ששונה בכלל נראה לי דבר כל כך יפה ומושך-