שום כלום

עוד קצת לספר, 

כי זה מה שאני אוהבת, 

לספר סיפורים לעצמי 

(בעיקר)

ולזכרון , 

אז בדיון על כתיבה הנצחה ומה שבינהם

(והתגובה הטיפשית שלי - 

"אבל אולי כתיבה זו לא רק התנצחות עם הזמן והחצנה שלו אלא גם חיטוט בנצח שנמשך ונפרם מתוך הרגע" על זה הוא כמובן הגיב :"כמו כל מעשה")

אז לזכרון ולתמצית , 

חשבתי שיפה שהוא כתב : 

"פעם כשהייתי מאוהב הייתי מפסל בחול כדי לפורר את התוצאה מול העיינים של זו שאהבתי" 

אז גם  אם לא אני , 

אם הצלחתי לדון כל חול בו לכף זכות 

של קודש 

אז זה שווה את זה.